קטגוריה: קודם כל הלב

מאחורי ההצפות הרגשיות וההסתגרויות, מסתתר עולם פנימי שמבקש סדר. כשהופכים את הרגש למוחשי ובעל צורה, האיום נעלם ומנגנוני ההישרדות מפנים את מקומם למפגש אמיתי.

אירועים ושמחות… אבל בפנים יש גם בלבול, כאב, ואולי אפילו תחושת זרות? במיוחד בפרק ב’, החיים מביאים אותנו למקומות שלא תמיד “או-או” - אלא הרבה יותר “גם וגם”....

מאחורי הדחף הבלתי פוסק לקדם את הקשר והצורך העמוק לשים "ברקסים", מסתתרים חלקים פגיעים שמבקשים שיראו אותם. כשהם נפגשים באמת, ההגנות כבר לא נחוצות

איך זה שדווקא אירועים משמחים יכולים להציף כאב, השוואות ותחושת חוסר מקום? ואיך בעזרת הכנה נכונה ושיח מדויק אפשר לעבור אותם אחרת ואפילו לצמוח מהם?

👫בחיי המשפחה הדינמים נמצא לא פעם דעות שונות וסותרות בין ההורים. לעיתים אף הגישות החינוכיות שונות או ההתנהלות מול הילדים. 🤔האם הדבר מזיק לחינוך הילדים?

"יום השואה מזכיר לנו לאן השוואה יכולה להגיע כשהיא מקצינה: לעולם שבו יש 'גזע עליון' ו'גזע נחות'. לעיוות מוסרי שבו ערך האדם נקבע לפי מדרג מדומיין...."

מאחורי הביקורות וההסתגרויות, מסתתרים חלקים פגיעים שמבקשים שיראו אותם. כשהם נפגשים באמת, ההגנות כבר לא נחוצות

למה בספירת העומר סופרים את היום הזה? ואיך זה קשור למצב הרגשי שלנו בימים האלו? השבוע בפינה ברדיו דיברתי על הדברים הקטנים שמאפשרים לנו להחזיק חזק היום ואיך להצליח לנצח על התזמורת המיוחדת והמורכבת בפרק ב'?

ילדי השנים האחרונות מלומדים באי שיגרה ובטלטלות נפשיות, וגם כעת כשברוב אזורי הארץ חוזרים לשיגרה, עדיין ישנם ילדים רבים שמתקשים לעשות את המעבר החד בין השהיה בבית למעבר למסגרת הלימודים | הנה מספר נקודות ששווה לשים אליהן לב

יש בקרים כאלה… שמשהו מתערער בפנים, ואת לא מצליחה לאסוף את עצמך. הראש מבולגן, הלב כואב, ואין לך מושג מה נכון לעשות עכשיו.... | מיכל כהן חי בשידור קצר, נפלא ומחזק - בדיוק לימים העמוסים האלו