לפני כמה שבועות הגיעה אליי אמא מתוסכלת מאוד.
"אני כבר לא יודעת מה לעשות איתו," היא אמרה. "כל יום אני מסבירה, מזכירה, מבקשת, מתחננת. הוא מבטיח לי שהוא יקשיב, ואחרי חמש דקות שוב עושה בדיוק מה שאסור."
מדובר היה בילד מקסים, חכם, רגיש ובעל לב ענק. הוא באמת רצה לשמח את הוריו. הוא לא נהנה מהעונשים, לא חיפש תשומת לב שלילית, ולא התכוון להכעיס.
אבל היה פער גדול בין מה שהוא הבין שאסור לבין מה שהצליח לבצע בפועל.
למשל. תמיד לפני חציית כביש אמא שלו מזכירה לו שאסור לחצות לבד . הוא מהנהן ברצינות ומבטיח לשמור. כעבור דקות ספורות הוא ראה חבר מהצד השני של הרחוב ורץ אליו בלי לחשוב.
בפעם אחרת ביקשו ממנו לא לגעת בעוגה לפני שבת. הוא הסכים. כעבור עשר דקות העוגה כבר הייתה עם סימני אצבעות ברורים…
כשההורים שאלו אותו למה עשה זאת, הוא ענה בכנות:
"לא יודע… פשוט עשיתי."
וזה בדיוק הסיפור.
יש ילדים שהבעיה שלהם אינה חוסר ידע. הם יודעים את הכללים.
הם יודעים מה מצופה מהם. הם אפילו רוצים מאוד להצליח.
אבל ברגע האמת הדחף חזק מהם.
אימפולסיביות היא קושי לעצור רגע אחד בין המחשבה לבין הפעולה.
אצל רוב האנשים יש מעין "רמזור פנימי". עולה רעיון, אחר כך יש עצירה קצרה, ורק אז מחליטים אם לבצע אותו.
אצל ילדים אימפולסיביים הרמזור הזה עובד פחות טוב.
הם חושבים – ופועלים.
רוצים – ועושים.
מתלהבים – וקופצים.
כועסים – ומתפרצים.
לא כי הם ילדים רעים.
לא כי הם מזלזלים בהורים.
ולא כי הם בוחרים במודע לעבור על הכללים.
פשוט משום שהבלמים הפנימיים שלהם עדיין חלשים.
לכן פעמים רבות נראה ילד שבאמת מתחרט אחרי המעשה.
הוא בוכה.
מבקש סליחה.
מבטיח להשתפר.
אבל לא מצליח ליישם
כי ההבנה נמצאת במקום אחד במוח, והיכולת לעצור את הדחף נמצאת במקום אחר לגמרי.
הבשורה הטובה היא שאפשר לחזק את היכולת הזו.
הנה כמה טיפים מעשיים:
אל תסתפקו בהסברים ארוכים- דברו קצר ומובן
ילדים אימפולסיביים מתקשים להשתמש בהרצאות ארוכות ברגע האמת.
במקום נאומים של חמש דקות, השתמשו במשפטים קצרים וברורים:
"עוצרים."
"חושבים."
"ואז מחליטים."
מסר קצר חודר טוב יותר בזמן אמת.
תרגלו עצירה דווקא בזמני רוגע
אי אפשר ללמד ילד לשלוט בעצמו רק בזמן סערה.
אפשר לשחק איתו משחקים שמפתחים שליטה עצמית: "ים יבשה" "רמזור" "מלך אמר"
וכל משחק שבו צריך לעצור, לחכות ולהקשיב.
משחקי קופסה עם העתקות דגם מותאמות גיל- הן דרך מעולה לתרגול עצירה, לדוגמה: צרוה יצירה, פזל ארט, קוד הצבע,משולשים, ספידי, טריקי פינגר וכו
המוח לומד שליטה דרך תרגול חוזר.
תנו חיזוקים על הצלחות קטנות
לפעמים אנחנו מחכים להצלחה מושלמת. אבל ילד אימפולסיבי צריך לשמוע:
"שמתי לב שהתאפקת."
"ראיתי שעצרת רגע לפני שפעלת."
"כל הכבוד שהתאמצת לחשוב."
הצלחות קטנות בונות הצלחות גדולות.
הקדימו תרופה למכה
אם אתם יודעים שבסיטואציה מסוימת הילד מתקשה, הכינו אותו מראש.
לפני כניסה לחנות: "אני מזכירה, היום אנחנו לא קונים ממתק."
לפני ביקור משפחתי:
"אם תרגיש שאתה מתרגש מדי, תבוא אליי."
הכנה מוקדמת עוזרת למוח להתארגן.
זכרו שהוא לא עושה לכם דווקא
זה אולי הטיפ החשוב ביותר.
כשילד שוב נכשל, קל לחשוב שהוא מזלזל, מתריס או בודק גבולות.
אבל פעמים רבות הוא בעצמו מתוסכל מההתנהגות שלו הרבה יותר מכם.
הוא רוצה להצליח. הוא רוצה לשמח. הוא רוצה להיות "ילד טוב".
רק שהדרך לשם עבורו קשה יותר.
כשאנחנו מבינים שהבעיה היא לא חוסר רצון אלא חוסר יכולת רגעית, אנחנו עוברים ממלחמה לאימון.
ובמקום לשאול: "למה הוא לא מקשיב?"
אנחנו מתחילים לשאול: "איך אפשר לעזור לו לעצור, לחשוב ולבחור טוב יותר?"
בטור הבא נמשיך להכיר גורם נוסף לקשיי משמעת ועמידה בכללים, ונגלה כיצד לפעמים ההתנהגות שמוציאה אותנו מדעתנו היא דווקא סימן למצוקה שהילד עדיין לא יודע להסביר במילים.
חני רוטנברג, מנהלת המרכז לאבחון והכוונה טיפולית | CR [email protected]
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
