תגית: במה ללא קהל

”ישיבה? אני לא מאמין!“ חצק‘ל קורא בקול גדול. הוא מאמין בהחלט. ההכרזה היא רק בשביל הדרמטיות, שכן מדובר פה בנושא מעורר התפעלות. ”איזו ישיבה? של הדוסים?“ מתן צוחק לעצמו.

"הם נפרדים. ואיציק, מעט מכווץ לתוך עצמו, יורד לכיוונה של חלי. הוא מקווה שהיא לא הקשיבה לשיחה. הבעת פניה לא ברורה והוא לא מצליח לנחש אם שמעה או לא...."

חדרו של גפן אפלולי למחצה. גפן שקוע במסך המחשב, שקית ריקה למחצה של חטיף ובקבוק קטן של שתייה מתוקה. ”גפן, בוא איתי החוצה. נהדר בחוץ. איזה רוח, יופי של סתיו. אולי נראה נחליאלי“. גפן לא מביט אליו אפילו: ”אני לא יכול, אני עסוק“. ”מה אתה כל כך עסוק?“ בועז מתיישב לצידו, תוהה. גפן אינו עונה.

"במוצאי שבת לפני שמשפחת קליג הצעירה יוצאת לדרכה קוראת ציפי לחלי למרפסת. 'ירמי רוצה לבקש ממך סליחה'. ירמי עומד כמי שדרוך ונכון לקרב, מבטו מופנה לכיוון נוף הלילה והאורות שמבליחים את החשיכה..."

אני רוצה פינה שתקרין חמימות ונוסטלגיה, אמרה ציפי בזמן התכנון, בתוך כל העיצוב הניטראלי - שיצר אווירה קרה למדי. כעת חש שהפינה הקטנה שהכילה מספר כורסאות מחופות קטיפה אדומה, שולחן נמוך זהוב בעל רגליים מעוצבות, נורות שהשתלשלו ונראו כעששיות עתיקות, משרה עליו תחושה חיובית במקצת.

באחת מהפגישות הראשונות שלהם סיפר לחלי בתמימות מסוימת, שהוא לא יודע ללמוד כמו שצריך. היא ראתה זאת כענווה מצידו ואמרה שהצוות בישיבה דווקא אמר להוריה שהוא לא החסיר מעולם שיעור, והוא נמצא בסדרים מתחילתם ועד לסופם. זמן מה מאוחר יותר, אחרי החתונה, תתעניין חלי איך הצליח להישאר בכל הסדרים למרות הקושי ללמוד. ”בזכות דוד שלי אלימלך“, יענה לה...

היא שכנעה אותם שהיא יודעת מה שהיא רוצה, הביאה כדוגמה את השידוך של ירמי, שלמרות כל הבירורים הסתבר שלא היה נלקח מלכתחילה; אמרה שהיא רוצה חיים אחרים, פשוטים יותר.

”זה מצב לא מציאותי. תחשוב, המנהל קליג הנכבד סירב לקבל את עדינה‘לה שלנו לסמינר שלו, אבל להשתדך איתנו הוא מסכים. איך אתה מסביר את זה?“ אומרת מילכה כמו לעצמה.