כל התוכן המעניין לאישה החרדית

יום חמישי

|

י״ג באדר א׳ ה׳תשפ״ד

|

22/02/2024

כל התוכן המעניין לאישה החרדית

לאישה החרדית

|

י״ג באדר א׳ ה׳תשפ״ד

|

|

22/02/2024

|

יום חמישי

כל העולם זוגות…

פעם אחת הייתי מהלכת בדרך הארוכה הזאת של הלבד והרווקות. והשוני והשונות.
 
וראיתי אותם, את כולם הולכים בזוגות. ומתייעצים אחד עם השני ודואגים אחד לשני…
 
וכשהם מתרחקים אחד מהשני הלב שלהם מלא. והם מלאי רגשות עד שייפגשו שוב…
והם הופכים להיות אנשים טובים יותר. כי הם מתחשבים אחד בשני, יש להם מישהו להתחשב בו.
 
וכשהם חוזרים בערב, יש להם מישהו לחייך אליו, וילדים לטפל בהם.
יש להם מישהו.
 
וכל הזמן הזה, אני רואה אותם מהצד, שהם כולם בזוגות ויש להם מישהו להתחשב בו.
ואני לבד, אין לי מישהו , ולא צריך להתחשב בו.
 
ואולי זה הדבר שהיה הכי קשה לי בדרך הארוכה הזאת. שאין לי מישהו להתחשב בו.
 
אז אפילו לא התחשבתי בעצמי…
 
ועברה דרך ארוכה עד שהפכתי להיות המישהו של עצמי, והתחשבתי בעצמי. עד שהוא הגיע המישהו הזה…
 
והפכנו להיות זוג.
 
ויכולנו להתחשב הוא בי ואני בו.

פוסטים אחרונים

מה למדתי משתי משפחות שהתגיירו | סיון רהב מאיר

לפני 23 שעות

|

0

מוקפץ ברוטב מתקתק | מירב מלכה

לפני 23 שעות

|

0

על שמחה ועל "וולט" | סיון רהב-מאיר

לפני 2 ימים

|

0

דלעת ערמונים במילוי קציצת עדשים ופטריות | מירב מלכה.

לפני 2 ימים

|

0

הזדמנויות לחגוג? בואו ניצור אותן

לפני 2 ימים

|

0

אשכולית אדומה עם כל המעלות והתוספות

לפני 3 ימים

|

0

הבת שלי היא הכי מושלמת - הרכיבים מדברים בעד עצמם

לפני 3 ימים

|

0

איך יוצאים? בשמחה! | סיון רהב-מאיר

לפני 3 ימים

|

0

חלת שום עסיסית | מירב מלכה

לפני 3 ימים

|

0

לא נותנים הזדמנות: חרם בעולם הילדים

לפני 4 ימים

|

1

סביח בפיתות פרנה ללא התפחה | מירב מלכה

לפני 4 ימים

|

0

תיווך נדל"ן- חלק ה' מהם דמי תיווך בשכירות/ עו''ד אסתי וייסלר

לפני 4 ימים

|

0

הגדרות זה לא להיות

לפני 5 ימים

|

3

תהליכים | אפרת ברזל

לפני 6 ימים

|

0

חודש של בשורות טובות

לפני 6 ימים

|

0

מפנקת במיוחד: עוגת שכבות קפה | חיה קסטיאל

לפני 7 ימים

|

10

תפתיעי אותם בשבת: קציצות דגים ברוטב אדום עשיר

לפני 7 ימים

|

0

חשיפה בלעדית: השיטה שמכשירה נשים בעולמה של הלכה

לפני 7 ימים

|

0

זעקת האישה העובדת: חוסר במעונות במגזר החרדי - מי לוקח את האחריות?!

לפני 7 ימים

|

4

מסיבת ההודיה הגיעה | סיון רהב-מאיר

לפני שבוע 1

|

0

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך

שיחה

17 תגובות

  1. לעדיין לא נשואה,

    את אכן מעודדת…

    כתבת שיש משהו טוב בלחכות הרבה זמן (מה בדיוק טוב??? להלחץ, לקנא… לרצות, לכמוה, לקוות, לבכות, ) לא אני לא כזו רגשנית… אבל ברור שהייתי רוצה להיות כמו כולם כאן במשפחתי וכו' להיות בנורמה זה הרבה יותר נחמד!

    אני יכולה לכתוב בגילוי לב שאכן התקופ ה הקשה והכואבת הזו… התוצאה שלה זה קרבת אלוקים כמו שלא חשתי מעולם. כי כשליהודי קשה אין לו על מי להשען, אלא על אבינו שבשמיים!

    אבל, אני יודעת ומאמינה שאם ה' התווה את הדרך הזו בעבורי אז זה הכי טוב בשבילי וזה היעוד שלי.

    ולחכות… לא עושה לי טוב על הלב!

  2. וחיבת להוסיף:
    דבר ראשון, תודה לכן על השיתוף!!! מעריכה!
    דבר שני, לכל הרווקות היקרות, יש משהו טוב בלחכות הרבה זמן (חוץ מהאמונה והתקווה שהקב"ה שומר לך את ההכי הכי יפה ומושלם אחרי הדרך העקלקלה, ואולי נמנע ממך צער גדול יותר) אני חושבת שמי שמחכה למשהו חשוב הרבה זמן, היא הרבה יותר יודעת להעריך את זה בדברים הכי קטנים, ואז קל יותר ויודעים לשמוח אפילו בדברים פשוטים. וההתמודדות של היום יום באה יותר בחיובי ובכיף!!
    הרבה מזל והצלחה

  3. זוגות נשואים צריכים להודות לה' גם כשהם מתמודדים
    כמו שהורים לילדים עם קשיים רוחניים או פיזיים צריכים להודות
    ומה שבטוח שזה שיש לנשואים קשיים
    ממש לא מרגיע רווקה בודדה ומייחלת
    ומותר להודות
    שלהיות רווקה זה קשה הרבה יותר מלהיות נשואה על אף ההתמודדויות

    1. תודה
      נהניתי לראות שיש מי שמוכנה לאמר בפה מלא-קושי של נשואה הוא קושי שבו מתקדמים,בונים ויוצרים.
      ההתמודדות של רוקה היא לא לפול ולהמשיך לשרד בדרך היבשה הזו…

  4. לסיכום כל אחד יש לו התמודדות משלו ואת המסע שלו אל החיים
    הלוואי שהמסע יהי תמיד שמח וקל והעיקר להצטייד בהמון אמונה…?

  5. נקודה וניתוח מעולה!
    כן כן, הדרך להגיע לנישואים נכונים היא להכיר את עצמך… את צרכיך את האמת שבך, לא דיקלומים, אמת!
    הדוג' הכי קלאסית היא בעניין בית של תורה. יש מי שמצהירה שהיא רוצה שבעלה ישב וילמד כמה שיותר כל החיים כל הימים כל השעות! אבל היא עצמה לא בנויה לזה!!!! אז קודם שתכיר את עצמה, תדע להתחשב, להנות מהדרך, לנצל את ההמתנה להצמיח אישיות שמחה! להנות מהחיים, לא במובן של נהנתנות, אלא לעבור את התקופה הזאת ב-ש-מ-ח-ה..! לא להגיע לאה.(מלשון לאות)
    הייתי אצל הרב אידלשטיין זצ"ל בתקופה של שידוך ארוךךךך וקשה. ושאלתי אותו, מה לעשות בינתיים?
    אתן יודעות מה הוא אמר? "תהיי שמחה ותשירי שירים"!

    אתכן בתפילה

  6. את האמת
    אפשר להגיב לכן כאן בכתבה אחת ארוכה
    בעצם בהמוני כתבות…

    כל אחת וההתמודדות שלה…
    לא קל לאף אחת
    אבל אף פעם אל תתמקדו בדשא של השכן
    זה מתיש
    לא בונה
    רק מדכא.

    אני בת בכורה בשידוכים
    בעצם כבר 17 שנה
    כמה וכמה מהקטנים התחתנו
    וילדו…
    וכבר זו שקטנה ממני ב- 16 שנה עומדת לצאת לשידוכים

    אז מי שרוצה לבכות
    יכולה…

    אם זה עזר למשהי שתעדכן…

    גם אני יכולה לבכות שבשולחן כולם זוגות, זוגות
    וקטנטנים בגדלים ומיני שונים…

    גם אני יכולה לומר שכולם עלו על הרכבת
    ושכחו אותי על הרציף

    שהשאירו אותי מחוץ לתמונה.

    אבל
    אחרי הכל
    אני זו שעודדתי את כולם שלא ימתינו לי אפילו דקה
    (שמחה ומודה לה' שלא אבדתי את ה'ראש' בזמן ניסיון).

    לכל אחד יש את המסלול שלו
    לכל אחת יש את השעה שלה
    את הרכבת שלה
    את התמונה שלה.

    ובשעה שהקב"ה, בעל כל התמונות
    יחליט שאכנס לתמונה הייחודית שהוא בנה לי
    אכנס אליה
    לא שניה לפני…

    ואל דאגה
    גם לא שניה אחרי!

    ריבון העולמים ידעתי כי הנני בידך לבד!

    קרבת ה'
    זה החיזוק שנותן כח
    בתפילה שבכל התמודדות ושלב בחיים נצא מחוזקות
    בשורות טובות לכולן
    אמן

    1. נחמי היקרה

      את המילים האלה אני רוצה לחרוט על לוח ליבי:
      "לכל אחת יש את השעה שלה
      את הרכבת שלה
      את התמונה שלה"

      באת אליי בדיוק בזמן הנכון עם המילים המרפאות הללו, הרגשתי ככ מדוכאת אני אמנם בשידוכים כמוכם אבל מחפשת להרגיש את קרבת האלוקים שאתן מדברות עליה. מידי פעם באמת מוצאת אבל רוב הזמן חווה מין הסתר פנים כזה, משהו תקוע ואין לי מושג מה. אני חלק משיירה שפשוט לא זזה לשום מקום. חוץ מאחת שהתחתנה והתגרשה…
      היום כבר הרגשתי שדי! יבש לי הפה… אין להורים שלי כוחות כבר לטפל בשידוכים שלנו ופשוט באו מים עד נפש. מה ה' רוצה מאיתנו? מה עוד צריך לעבור???
      זה ככ מוזר ולא טבעי כל התנהלות השידוכים אצלנו.. הכל טוב מכל הבחינות ב"ה אין בעיות ו… יבש כמו מדבר…אין הצעות וכמובן שאין פגישות…

      אני תוהה לעצמי מה עוד אפשר לעשות??? האם הקב"ה מחכה למשהו ממני? מהו? במה למען ה' תלויה הישועה שלנו? אחרי כל ההבטחות לישועות.. אינספור הסגולות.. בשורה תחתונה אני יודעת שרק תפילות עוזרות!

      המצב כרגע הוא שבתקופת הקורונה פיטרו אותי ממקום העבודה ו..מיד נכנסתי לבידוד. ככה שאני בסטטוס של רווקה, מובטלת, מבודדת.
      אני משתדלת להיות בשמחה…
      אני מנסה בכל כוחי להאמין ולדעת שהכל לטובה!
      תתפללו עלי שלא ייגמר לי הכח.

  7. מלי,

    את כ"כ צודקת!

    הנשואות הן בוודאי יותר עסוקות, עמוסות, מתקדמות, יש להן חיי משפחה בעל מסור וילדים שרק מלראות אותם את נמסה… אבל מה, זה באמת קשה להיות מחוץ לתמונה, חיה את החיים שלך במתכונת די דומה ומנסה לשמוח למרות הקושי, חזקה ושמחה בחוץ וכואבת מבפנים…
    שה' יתן לך ולכולנו כוחות לראות את הטוב לשמוח ולהאמין שבעזרתו יתברך נראה ניסים וישועות!
    (רווקה בת 25)

  8. לכל אלו שדברו על כך שהחיים של זוגות הם לא תמיד מאושרים…
    גם החיים של הרוקות…
    אלא מה?

    נשואה נמצאת בתהליך,בעשיה בבניה
    רוקה -היא פשוט מחוץ לתמונה
    ואני די בטוחה שמי שכתבה את זה – לא היתה ילדונת של שנתים ,שלוש בשידוכים…

    נכון ,רוקות מתקדמת היא לא סיבה לנישואים כושלים.
    אבל,הכאב הזה של להיות מחוץ לחיים הטבעים שד' ברא בעולמו-הוא נורא
    בתפילה לישועה
    מלי(29)

  9. בכלל לא פשוט להתחתן נכון שמעולם הרווקות יוצאות לך העיניים מזוגות מאושרים אבל זה ממש לא תמיד כך זוגיות דורשת עבודה ואתגר גדול שלא תמיד קל
    אני יכולה להגיד שבצעירותי ספגנו מבטים מתפעלים אני לא יכולה לתאר כ- מ-ה התמודדות מפחיד…. ועדיין מחזיקים מעמד ומקווים לטוב אז רווקה מתוקה נכון שאת כבר רוצה להתחתן אבל לא הכל וורוד וזכרי לפעמים עדיף לצעוד בלי נעליים מאשר לצעוד עם נעליים לוחצות….

  10. וב"ה שיש זוגות מאושרים שטוב להם, זה הכי מרגש, התחתנו והקימו בית שאחד משלים את השני בהרמוניה מושלמת. כמו בכל דבר שנראה מבחוץ טוב- יש כאלו שבפנים זה טוב ויש כאלו שבפנים הכל ממש לא טוב.

    אז כל הרווקות אל תשכחנה ששידוך זו משאת נפשכם, והחיים שאח"כ צריכים תפילות!

  11. אני כנשואה הולכת עם בעלי ברחוב ואנחנו מחייכים ומאושרים.
    אבל————
    מישהו בכלל יודע איך החיים האמיתיים שלנו נראים???
    אם יש לנו שלום בית או לא?
    אם כשנחזור לבית יתחילו חוסר ההבנה, התיסכול, הכאב- לצוץ החוצה???
    או שמא נמשיך לחייך ולשמוח?

    פעם כך ופעם כך.
    ויש כאלה שאצלם תמיד רע.

    חיוך ברחוב לא הופך אותם לזוג המאושר בתבל.
    ולפעמים אנחנו עצבנים וכועסים ועוברים מולנו זוג חייכן, צעיר בהרבה…..
    לא מעורר את הקנאה שלי בכלל!
    כי אני יודעת שלפעמים אנחנו בצד הזה, ולפעמים הם.
    וכן להיפך 😉

  12. מזדהה, נגעת בנקודה.

    בנקודה הכואבת והצורבת.

    לפעמים אני מרגישה שאם היו לי ילדים לטפל בהם הייתי הכי מסורה ואמהית שיכולה להיות, אני רואה את הנשואים שלפעמים "משתגעים" מהילדים, וכ"כ בא לי להיות גם אני נשואה כי יש לי את האהבה לילדים ואת האמהיות שתמיד היתה לי ואני עומדת מהצד וכ"כ רוצה להיות בסרט הזה כ"כ רוצה ובנתיים אני רק הדודה הטובה שמפנקת ויש לה ים של סבלנות ואהבה. ובנתיים אני רק מהצד כ"כ רוצה וכ"כ מתוסכלת…

    יש את הזמנים השקטים שאני רואה אותם מחלון ביתי, ולא יכולה לפספס את המראה הזה של הזוגות המתוקים שצועדים להם בכייף בשמחה וביחד, ויש הרבה מאד שזכו, אני רואה אותם וכ"כ רוצה גם להיות צעירה ומתלהבת מאושרת ומתל"צית, ובנתיים נשאר לי ליחל לקוות ולהתפלל! שזה יקרה בקרוב ממש! ולכל המצפות שתזכינה לראות את האושר בקרוב!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *