בלי קורבנות אדם –
סוכות מכונה "זמן שמחתנו", אבל הוא גם "זמן משפחתנו". הנה נקודה למחשבה, אקטואלית מאוד לימים הצפופים והמשפחתיים האלה, מפיה של חמותי, מנחת ההורים זיוה מאיר:
"הרבה הורים שואלים: היכן עובר הגבול בין הזמן שאני מקדיש לעצמי לבין הזמן שאני מקדיש לילדים? אבל בעצם, זמן שאנחנו מקדישים לילדים פירושו הקדשת זמן משמעותית מאוד גם לעצמנו. אין נפלא מזה. אם רואים זאת כשיעבוד וכקורבן – זאת החמצה. מי שמרגיש שהוא משתעבד לילדים שלו כנראה לא עושה את זה נכון. את העבודה הכי מדויקת של האדם עם עצמו הוא יכול לעשות באמצעות התא המשפחתי. זו הסדנה שבה אנחנו מתפתחים. אם אנחנו מחוברים לעצמנו באמת, כנים עם עצמנו, אנחנו מוצאים זמן להורים, לאחים, לילדים ולבני הזוג, בלי רגשות אשם ותחושה שאנחנו כל הזמן מפסידים ומפספסים. נכון, בחג זה מורכב, אבל זה צריך להיות העיקרון המנחה. מספרים על בחורה שהכריזה באוזני רב גדול שהיא רוצה להקריב את חייה לתורה. במקום להתלהב הוא אמר לה 'בלי טובות'. אל תקריבו את עצמכם לילדים, היהדות מתנגדת לקורבנות אדם".
מתוך החלק היומי של סיון רהב מאיר – להצטרפות לקבוצה לחצו כאן