בזוגיות קנאה היא מקור לדברים טובים גם / שונמית דרעי

שיתוף ב email
שיתוף ב print

קנאה זה רגש מאד שורשי, אנחנו יכולים להרגיש קינאה לחברים, למשפחה, זה קורה לנו כמעט באוטומט. קינאה זה שיש לנו רצון מסוים וזה יכול להיות כל דבר, רכב, קריירה של חברים ועוד…

הקנאה , התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם! (מסכת אבות)

קנאה לא מנותבת יכולה להרוס כמעט הכל, החל ממצב רוח ועד להפוך למשהו הרסני ביותר. קנאה בין בני זוג יכולה להתבטא ברכושנות כלפי בן/בת הזוג, כלומר, אני מאמין/ה שזה שיש למישהו אחר משהו שאין לי זה כביכול על חשבוני.
קנאה הרסנית רוצה את הכל לעצמה!
לדוגמא: בעבודה זה יקבל ביטוי בריב או דיבורים מאחורי הגב, בכדי להרוס לשני ולהשיג לעצמי. לעומת זאת בזוגיות זה יתבטא ברכושנות, זה להתייחס אל בן/בת הזוג כמו אל רכוש ששייך לנו ואנחנו מחליטים מה מותר לו ומה אסור. מה שכמובן יוצא מנקודת מבט לא נכונה- כל אחד מאיתנו הוא בלתי תלוי ואנחנו רוצים להיות נאמנים בזוגיות שלנו מתוך תחושת חופש ולא מתוך תחושה של כלא או כפיה. אלא להיפך כל אחד תורם את חלקו הייחודי.

במצב של קנאה האנרגיה מושקעת כל הזמן בכך שהחיים הופכים לתחרות נצחית, ותחרות זו גורמת לנפרדות בין בני הזוג. כשאנחנו בתודעה של נפרדות אנחנו מקנאים. מרגיש שמה שיש לו “לוקח” מאיתנו את מה שיש לנו. בעצם כשמתעורר מקום שמקנא לבן/בת הזוג זה מציף כאב, שאם רק נקשיב לו נגלה שיש שם איזשהו מקום שמרגיש שהוא לא מספיק טוב, כשהכאב הזה מתעורר בתוכנו אנו מעדיפים להגביל את בן/בת הזוג במה מותר להם לעשות ומה אסור להם לעשות כדי לא לחוש את הכאב שזה מעלה בנו.

אך אם אנחנו בתודעת אחדות רואים שכל הצלחה של בן/בת הזוג היא הצלחה שלנו, גם אם זה לא מרגיש כך באותו הרגע שאנחנו מתכווצים כי אנחנו רוצים גם. בן/בת הזוג משקפים לנו את מה שקיים בנו ולא בא לידי ביטוי וזה מה שכואב. יחד עם זאת כאשר רואים את זה כהשראה זה רק דוחף אותנו לממש את אותו מקום לא ממומש בעצמנו.
כשאנחנו בוחרים לפרגן ולהעצים את בן/בת הזוג שלנו באותו הרגע ממש אנחנו מתעצמים בעצמנו.

כשאנחנו מבינים שהזוגיות שלנו היא מראה לזוגיות שלנו עם עצמנו אנחנו יכולים לשחרר את השליטה בבן/בת הזוג שלנו ולהתחיל לפגוש את עצמנו במקומות הכואבים.
אולי זה לא נוח בהתחלה, אך בהמשך זה יעצים ויפתח את הזוגיות למקום של אי תלות, חופש ועצמאות. כל אחד בתוך עצמו ויחד כזוג. זה לא אומר זוגיות ללא מגבלות וכל אחד מבני הזוג יעשה כאוות נפשו, אלא תקשורת רגשית כנה שכל צד מוכן להביא את עצמו עד הסוף ולדבר על הכל מה שיוצר אינטימיות רגשית עמוקה.

בכדי להפוך את הקנאה לתוצאה טובה צריך לדעת לנתב אותה למקום הנכון,  היכולת לגלות את המקומות המקנאים בתוכנו ולהתמיר את אותם מקומות להשראה, יכול להוביל להתפתחות מהותית מאד לחיבור בתקשורת הרגשית בין בני הזוגי, ובכך להפוך את הקנאה ממקור של נפרדות לסמל של אחדות.

שונמית דרעי- יועצת זוגית ומשפחה, פסיכותרפיסטית ומנחת סדנאות. 0522314040

 

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

חדש באתר

תגובה אחת

  1. תודה רבה לכותבת הנכבדה!!
    ראיתי לנכון להוסיף כאן נופך קטן לענין.
    ואולי, בסך הכל, לחזור על הדברים, במילים שלי,

    יש שחושבות [או עכ"פ מרגישות ככה] שמידת הקנאה לא בשליטתן,
    שהרי היא מנסה לא לקנאות ולא תמיד מצליחה…
    [אמנם כל אחת שמתמודדת מרגישה הצלחה אך עדיין לא מורגש לב נקי לגמרי…]
    ולכן נראה לה שהדבר לא בשליטתה

    כמובן שעל פי "שכל" כל אחת מבינה וכל אחת ברור לה שאפשר להצליח,
    שהרי התורה מצוה אותנו לא לקנאות,
    והתורה לא נותנת לנו מצוות שאין אנו יכולות לעמוד בהן,
    אך איך עושים את זה
    איך מקיימים את ציווי התורה

    ובכן,
    מה הפתרון,
    הפתרון המושלם הוא כמו שכתבה הכותבת הנכבדה!!
    יש להתעסק עם עצמי בלבד!!
    לא להתעסק במה שיש לחברה ולנסות לפרגן לה כל היום על הקריירה שלה [ולי אין…]
    הפתרון לא מגיע ממה שמחייכים בכח למי שמקנאים בה…
    הפתרון יותר פשוט מפשוט
    לא להתעסק עם החברה
    אלא להתעסק עם עצמי
    מי שמתעסקת עם עצמה!!!
    ורק עם עצמה!!!
    ואומרת כל מה שהקב"ה נותן לי זה מה שאני צריכה,
    והקב"ה יודע מה אני צריכה יותר טוב ממני,
    וכיון שהוא נותן לי אני מאושרת
    על עצם הדאגה שהוא דואג לי אני מאושרת,
    ואני מנסה להתעלות ולהתפתח לפי היכולות שלי ולפי הנתונים שלי,
    ואני מודה להשי"ת על זה בכל יום ובכל עת ובכל שעה,
    פתאום תגלי שאין לך התמודדות עם קנאה…
    קנאה מגיעה רק כאשר האדם לא חי נכון עם עצמו,
    הקנאה היא רק "סימפטום" שמגלה שהאדם לא חי נכון עם עצמו,
    הבעיה של הקנאה לא נובעת ממי שמקנאים בו אלא הבעיה נמצאת במקנא עצמו שלא חי נכון עם עצמו,

    וזה פשוט, מי שחיה נכון…לא רק שהיא לא מקנאה… אלא אינה יודעת איך עושים את זה…
    כמו הרבה מצוות שאין לנו נסיון בכלל לשמור אותם כמו יום כיפור ושמירת שבת ועוד הרבה מצוות.

    לסיכום, המטרה שלנו היא להגיע למצב שאינני מבינה איך אפשר לקנאות.
    פשוט איך עושים את זה ??

    אומרים בשם הרבי מקוצק זיע"א
    שאמר בדרך צחות
    שאם היו נותנים לו לברוא את העולם הוא לא היה משנה שום דבר ממה שהקב"ה ברא…….!!!!!!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.