קרונה – קרון – נע/ חני אליאס

הקורונה כמו השתלטה על חיינו, החיים נעים ומתנהלים איך לא? על פי הקורונה.

כשאני חושבת על המילה קורונה – היא בעצם מורכבת ממס' מילים.

קורה, קרון, ואפילו קר – קר לנו מאד בימים אלו של החורף עם הקורונה. אבל מצד שני קופצת לי המילה קרן קורן – קרני חום?!

הייתכן? בימים כאלו של חוסר וודאות, כשיש אנשים שחוץ מהקור בחוץ – קר להם כ"כ בפנים בלב,

מועקה, חוסר שקט, כאב פיזי ונפשי, חוסר אונים ובדידות.

היכן נכנסת כאן הקרן אור, החום?

ובכן אחזור למילה קורונה שיכולים לקרוא לה גם 

קרון – נע 

חשוב לזכור שאנחנו ורק אנחנו הנהגים של הקרון רק לנו יש שליטה איך לנוע ולאן לנווט את הקרון של חיינו.

הקב"ה אב רחום וחנון שלח לנו את הקורונה ואת המוטציות למיניהן – ולנו אין שליטה על זה. זה נטו העסק של הקב"ה.

והוא יתברך – גם אם אנו לא מבינים כלום בחר להביא את הקורונה לעולם על כל השלכותיה.

מה שהעסק שלנו זה כמובן להרבות בתפילה ולנווט את רכבת החיים שלנו למקומות טובים ונעימים, כן יש גם כאלו, והניווט הזה הוא לחלוטין התפקיד שלנו.

בואנה נדמיין את הקורונה כרכבת עם מס' קרונות ומי הקטרים של הרכבת? – אנחנו. כל אחת והרכבת שלה והקרונות שלה. לדוג' קחו רכבת

שעל קרון אחד ייכתב שלט – סגר, על השני – חיסון כן או לא? על קרון שלישי – עבודה, חל"ת, פיטורין? על הרביעי – שנאה ופירוד בין קהלים ומגזרים לאן? ואני יכולה להמשיך כך עם קרונות רבים עם כותרות מסוגים שונים.

אבל המטרה שלי היא להשתמש בקרני אור – שיהוו הפנסים של הרכבת. שיאירו את המסילה, יחממו ויתנו אור לנוסעים

בתוכה. איך? פה נכנסת הבחירה.

לכל מטבע 2 צדדים לכל מקל 2 קצוות ולכל מאורע מס' הסתכלויות.

לבחור בהסתכלות חיובית ומאירה – זה לא תמיד קל בפרט שהמציאות לא פשוטה בכלל.

אבל זאת בחירה שווה. כי היא ורק היא תאיר לנו את הנפש ותביא לנו אושר וכוח להעניק לזולת מהשמחה הפנימית שלנו ותיתן לנו את הדלק להניע את הקרון-נע על המסילה, איך מבצעים?

דבר ראשון והכי חשוב בטחון ואמונה בה'. ככל שפוחת ה"ביטחון" בשגרה גוברת האמונה שהכול מאתו יתברך ורק הוא יודע מה הכי מדויק עבורנו, ובכל נשימה ונשימה נזכור

שרק הוא עזר, עוזר ויעזור בעז"ה.

דבר שני – כל קושי יכול להוות מקפצה לצמיחה וגדילה  

גם אנשים שעברו בתקופה זאת חוויות לא פשוטות, אפילו טראומתיות הם קבלו פרופורציות מדויקות יותר והעיקר מיטיבות הרבה יותר. כי  יכולים בהחלט לצמוח גם מטראומות. 

הקושי העכשווי מהווה הזדמנות לחלום חלומות חדשים, לצאת מהקופסא, להמציא את עצמנו מחדש – בפרנסה, באוירה משפחתית, בזוגיות, בתפילה עמוקה יותר ובחיבור חזק יותר לריבונו של עולם

וכך נצליח להניע את הרכבת למקום טוב ומיטיב ואפילו

נגיע לאושר ושמחה.

עוד דרך להנעת הקרון לכיוון האושר זה הודיה לה'

למצוא כל יום דברים טובים שאירעו לנו במשך היום ולכתוב אותם. למצוא בתוכנו תכונות חיוביות וגם אותם נחרוט על לוח לבנו. נפנה קרון שלם להודיה ולחשיבה חיובית.

בימים אלו בהם קשה למצוא את קרני האור – נתמקד בחיפוש ונמצא בעז"ה ואפילו הרבה אור שיקרין טוב עלינו ובעיקר על הרכבת שלנו והקרונות.

ועוד דרך נפלאה  לשמן את גלגלי הקרון – מילים טובות, למילים יש המון כוח ומילים טובות הן כמו גלגל מסתובב – אני אומרת מילה טובה ומקבלת תחושה טובה ויש לי רצון לשמח עוד אנשים וממשיכה להעניק מילים טובות. גם מי שקיבל את המילה הטובה התמלא ליבו ברצון להמשיך ולומר מילים טובות למשפחה שלו וכן הלאה 

זה ממשיך ומתגלגל ואולי בסוף זה יגיע אלי בחזרה?

והנה סיפור מלא באור על מילים נותנות כח.

סבתא ונכדה המנומש בילו אחר צהריים אביבי בגן החיות. הם החליטו לעמוד בתור בביתן בו המתינו ילדים רבים למאפרת שתצייר על פניהם חברבורות של נמר.
בעודם ממתינים, אחד הילדים שבתור, העיר לנכד בשובבות: "יש לך כל כך הרבה נמשים על הפנים. בכלל לא נשאר מקום לצייר לך חברבורות של נמר…" הילד הפך נבוך מאוד והשפיל את ראשו בכאב.
הסבתא כרעה ברך לידו, ליטפה אותו ואמרה: "אל תדאג חמודי, אני אוהבת את הנמשים שלך. כאשר אני הייתי ילדה קטנה, תמיד רציתי שיהיו לי נמשים כאלה. נמשים זה דבר מאוד יפה!" היא נישקה את הילד על לחיו וליטפה את נמשיו.
עיניו של הילד אורו "מה, באמת? את רצית שיהיו לך נמשים?" "בטח שבאמת", ענתה הסבתא, "איזו שאלה! תן לי דוגמא של דבר אחד שהוא יותר יפה וחמוד מנמשים!"
הנכד חשב לרגע, הסתכל במבט חודר בפניה של סבתו ואז לחש בחיוך: "קמטים!"

אז נסיעה טובה לכולנו במסע.

ממני חני אליאס יועצת רגשית ומרצה.

הכתבה פורסמה במגזין "בתוך המשפחה"

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

'לא רצויה': מפגש מטלטל עם גברת קורונה/ יעל צין "אתם משפחה גרעינית? תראי לי תעודת זהות" / מאת חרדית מצויה מורה יקרה, לכי/ בתיה יעקב לא חסכוני לחסוך במילים/ שיתוף המלצות הפסיכולוגית: כך תתמודדו עם חוסר הוודאות המתמשך