סוג'וק זה לא שם של חרק?/ ליבית שפיצר

שיתוף ב email
שיתוף ב print

הבטחתי סיפורים, לא שכחתי, הם בדרך, אבל רגע לפני, בואי נכיר את שיטת הסוג'וק ונבין איך בעצם היא עובדת.

טיפונת היסטוריה  – לפני אלפי שנים, בהרים של סין, קוריאה, הודו ויפן, היו תורות רפואה עתיקות שעברו מפה לאוזן, מאב לבן. אז הם נקראו "מרפאים" והיו להם פתרונות קסם, שחלקם אפילו עבדו לכל מחלה, פציעה או כאב.

אנחנו לא יודעות מה בדיוק היה שם,  אנחנו כן יודעות שמחקרים הוכיחו כי תוחלת החיים בהרים הללו היא מהגבוהות בעולם.

מהשיטות הללו נשמרו וגם נוצרו שיטות רבות ומגוונות לטיפולים אלטרנטיביים, ביניהן שיטת הסוג'וק שנחשבת לחדישה יחסית.

זה התחיל בשנת 1974, אז גילה פארק ג'יי וו, שהיה בכלל עובד סוציאלי, את הרפואה הסינית.

הוא יצא למסע ארוך אל ההרים של המזרח הרחוק כדי ללמוד את היסודות והשיטות השונות וליצור מהן שיטה אחת, הסוג'וק.

אז איך זה עובד?

הסוג'וק מתבססת על הרעיון שכשאנחנו סובלים מכאב או מחלה, אנחנו יכולים לזהות חסימות בגוף, חסימות בזרימת הדם וגם בזרימת האנרגיות, ולשחרר אותן כדי להקל על הגוף שלנו ולזרז את תהליך הריפוי.

כדי לעשות את זה אנחנו משתמשים בכף היד בתור מפה מוקטנת של כל הגוף, כל נקודה על כף היד שלנו משקפת אזור אחר בגוף, וכשאנחנו מזהים חסימה במקום מסויים, אנחנו מוצאים אותו בכף היד ודרכה מטפלים בו.

בסוג'וק יש מפה עיקרית דרכה אנחנו עובדים.

במפה הזו האגודל מסמלת את אזור הראש והצוואר, האצבע והזרת מסמלות את 2 הידיים, הקמיצה והאמה מסמלות את הרגליים, כף היד היא אזור הלב, הריאות והבטן, גב כף היד הוא הגב שלנו.

אחרי שנים של טיפול בסוג'וק אני מכירה כמה וכמה מפות דרכן אני יכולה לטפל באותה בעיה מכיוונים שונים וכך להגביר את היעילות של הטיפול, אבל תרשי לי לא לסבך אותך יותר מדי.

הדרך העיקרית לטיפול בסוג'וק היא עם מחטים קטנות ועדינות.

אני יודעת, זה נשמע כואב, אבל בדרך כלל זה ממש לא, וזו דרך שחייבת להיעשות על ידי מטפל מקצועי.

דרכים נוספות לטיפול בסוג'וק הן בעזרת מגנטים, צבעים וזרעים שונים, וזה בהחלט מאפשר לנו, בחלק מהמקרים, להקל על עצמנו באמצעות טיפול ביתי.

אבל  כשמדובר באתגרים גדולים יותר, הטיפול הביתי לא יפתור את הבעיה ויידרש גם טיפול מקצועי. לכן, כשאני מקבלת אלי לקוחות לטיפול, הן תמיד יוצאות ממני מצויידות בחבילת חירום שכוללת כמה זרעים, טוש מחיק ודבק נושם.

אני יודעת, זה נשמע מאוד מוזר, אבל כמו שכתבתי בפעם הקודמת, עם התוצאות פשוט אי אפשר להתווכח.

ועכשיו, אם אין לך שאלות נוספות, אנחנו ניפגש בפעם הבאה עם הסיפור הראשון.

ואם יש לך שאלות או אתגרים בריאותיים שנמאס לך לנסות למצוא להם פתרונות,

את מוזמנת לדבר איתי, אני מבטיחה לנסות לעזור.

ליבית 

libitsh@gmail.com 

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

חדש באתר

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.