מנסה לנשום חמצן
לתוך הלב
האוויר כבד..
ימים שמהווים בקיומם
כאב וגעגוע עמוק לאבא שבשמים
איך אפשר להרגע,
אם הכל לא במקום?
איך אפשר להיות בשלווה
אם אין בית.
בית גדול היה פעם
הוא הכיל ועטף והיה בו מקום לכולם
והאהבה היתה ספוגה בקורותיו המחבקים
לשם הגיעו בעיתות שמחה, כאב או געגוע
חגים וימים טובים
שם קיבלו כוח
והבית היה לב העולם
ויום יום הוא כיפר על כולם
והיו הולכים לישון נקיים
מעוון, מצער, מכאב.
יום יום ניקוי רעלים עמוק לנשמה.
האושר והשלמות הפנימית שכנו במקומם קבע
והוא היה.
היה ונעלם.
ואיתו כל מה שהיה במקומו,
כל האור והבהירות
השמחה והחרות
השלווה והחיבור הטבעי לה'.
ומאז במשך אלפי שנים,
אנחנו מנסים להסיר
שכבה ועוד שכבה
של העשן והפיח הנורא
שנשאר בעקבות השריפה
בעקבות העקבות שהלכנו לגלות
לגלות,
איך חוזרים הביתה
נכונים יותר
מוכנים יותר
מחוברים ומשתוקקים לבית
והבית הזה נבנה במשך דורות
והוא עשוי מלבבות שבורים של גלות ארוכה
משכן לשכינה
והבית הזה כ"כ פנימי
כ"כ קדוש ואישי
ונראה רק בעיני הנשמה
ובקרוב ממש
יתגלה במהרה
ונראה את הבית אמיתי בתפארה
עשוי מדמעות, משברי לוחות, לבבות
יורד משמים באבוקה מאירה ומרפאה.
גאולת עולם!
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
