יום שני

|

|

17/02/2025

לאישה החרדית

|

|

|

17/02/2025

|

יום שני

המאבק לשוויון: 500 בנות שלא משובצות בסמינרים, הייתכן? | שירלי שמש

מאות הורים מצאו את עצמם נאבקים בשנה האחרונה למען בנותיהן שאינן משובצות בסמינרים משיקולים בלתי הולמים | מה אפשר לעשות כדי להציל את כבודה ובטחונה של הילדה? איך מתחזקים בימים כל כך קשים שמסעירים את הנפש? אשת החינוך שירלי שמש שנחשפה לתופעה הכואבת, בכמה מילים של נחמה לבנות היקרות ולהורים הגיבורים
| קרדיט: shutterstock

 

יצא לי להפגש לאחרונה בנושא כואב, רגיש, מדמם. לא יודעת אם יצא לכן לשמוע על הפרשה של האפליה העדתית בסמינרים שהגיעה ודוברה בכנסת.

אמא שזועקת מדם ליבה על בתה בגיל התיכון שנמצאת כבר חצי שנה בבית ולא משובצת לשום מוסד לימודי.

תופעה שגרמה לי להחליט להרים את הכפפה ולכתוב טור על זה, לדבר ולזעוק את זעקת המשפחות האלו שהבת שלהן יושבת בבית מדרדרת מדחי אל דחי ומחכה… פשוט מחכה ללכת לסמינר כמו שאר חברותיה.

הסיפור של נעמה

נעמה, ילדה בת 14 מירושלים, סיימה בהצטיינות את לימודיה בבית הספר היסודי. היא חלמה להמשיך את לימודיה בסמינר נחשב, אך נתקלה בסירוב פעם אחר פעם. המוסדות שאליהם הגישה מועמדות דחו אותה.

לכאורה בגלל מגבלות מקום, אך מאחורי ההחלטות עמד שיקול ברור: נעמה ספרדייה.

הימים חלפו, ונעמה נותרה בבית. כל חברותיה כבר החלו את שנת הלימודים, בעוד היא מתבוננת

מהצד. תחושותיה נעו בין כאב לבושה, ולצידן תחושת אשמה על כך שהיא כביכול "לא מספיק טובה".

הוריה של נעמה, שמואל ומיכל, ניסו להרגיע ולעודד, אך גם הם חשו תסכול וכעס כלפי מערכת החינוך – שהפלתה את בתם רק בשל מוצאה.

מיכל, אמה של נעמה, מספרת: "כואב לנו לראות את הילדה שלנו סובלת בגלל מציאות הזויה שכזו זה לא הוגן שהיא יושבת בבית, זה הדבר הכי טבעי ללמוד במסגרת לימודים תקינה ללא קשר למוצא או עדה.

נותנים מקום לכאב, ולבת

כמה כאב יש לאמא שהבת שלה יושבת בבית ולא הולכת למסגרת הלימודית כמו כולן. מאמינה שישנן הרבה קוראות שהמילים האלו מטלטלות את ליבן. ישנם משפחות הנאבקות ויוצאות למלחמה צודקת, וישנן משפחות שלעיתים מרימות ידיים…

הורים יקירים, אנחנו חייבים לתת מקום לכאב! תחושת דחייה יכולה להיות כואבת, אבל חשוב לא להדחיק את הרגשות. 

אפשר לומר: "אנחנו יודעים שזה לא הוגן, וזה בסדר לכאוב את זה. אני מבינה שאת מרגישה שאף אחד לא מעריך אותך או רוצה אותך, וזה לא צודק. אבל תדעי שזה בכלל לא קשור אלייך…"

נחזק גם את  הדימוי העצמי של הבת: חשוב להבהיר לה שזה לא מעיד עליה שום דבר, ושהבעיה היא של המערכת ולא שלה. – מסרים כמו: "את שווה ומיוחדת בדיוק כמו שאת, וזה שהמערכת מתנהגת כך לא משנה את הערך שלך." חשוב להסביר לבת שהבעיה אינה קשורה ליכולותיה האישיות, לאופי שלה או לכישרונות שלה. יש להבהיר לה שהיא יקרה וייחודית, ושהקושי הזה הוא תוצאה של  תהליכים חברתיים לא נכונים.

נותנים מקום לכם, הורים גיבורים

ואתם הורים יקרים שמוצאים את עצמכם במצב הזה עומדים מול חומה של דחייה בגלל אפלייה או חוסר הוגנות ואין לכם כוח למאבקים: עייפתם, עייפה נפשכם ממלחמות, וכל כך טבעי להרגיש תסכול, עלבון ואפילו אובדן כיוון.

עצרו לרגע והעריכו עצמכם על המאבק שאתם מנהלים. הורים שמוכנים להשקיע, לדפוק שוב ושוב על דלתות עבור ילדיהם, הם הורים אוהבים שמראים לבתם שהיא הכי חשובה בעולם. המוכנות שלכם להיאבק למען בתכם, היא הוכחה לאהבה שלכם, וזה דבר עצום. אתם עמוד השדרה שלה!

בואו נזכור שהקב"ה משגיח על כל פרט בחיינו, ושכל מה שהוא עושה נועד לטובתנו, גם אם איננו מבינים את זה. במצבים של החיים, כאב או חוסר צדק, הביטחון הזה הוא כמו מצפן – הוא נראה לנו את הדרך ומעניק לנו את הכוח להמשיך הבנה שכל דבר בחיים מכוון על ידי הקב"ה: לעיתים, מה שנראה כקושי הוא למעשה חלק מתוכנית אלוקית.

אם בתכם אינה השתבצה עד כה לסמינר ייתכן שממתין לה מקום טוב יותר, או שהיא עוברת את הניסיון הזה על מנת לרכוש עוצמות של אמונה וביטחון שייסעו לה בהמשך החיים, לא נוכל לדעת… הקב"ה רואה את התמונה כולה, גם כשאנחנו רואים רק חלק קטן ממנה.

 

חזקו ואמצו, כולנו כאן מאחוריכם. 

מצאת טעות בכתבה? יש תוכן שאינו ראוי ? כתבי לנו בלחיצה כאן

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

WhatsApp Icon

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

Gmail Icon

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך

שיחה

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים אחרונים