פורים משולש (או פורים המשולש) הוא כינוי ליום הפורים כאשר הוא חל בשבת. הכינוי 'משולש' נובע מכך שמצוות יום הפורים מתפרסות במקרה זה על שלושה ימים, תוך העברת ארבעת מצוות הפורים שאינן יכולות להתקיים בשבת, לערב שבת וליום ראשון.
פורים משולש הוא אירוע נדיר יחסית, המתרחש בממוצע פעם ב-9 שנים. אם כי בזמן בו קידשו את החודש על פי הראיה היה יכול לחול בשבת הן י"ד באדר והן ט"ו באדר. בימינו, על פי הלוח העברי, רק פורים הנחגג בערים המוקפות חומה ביום ט"ו באדר (הנקרא שושן פורים) יוכל לחול בשבת. בשנה בה חל פורים משולש, יחול תמיד ערב פסח בשבת, וליל הסדר חל בליל יום ראשון.
מכיוון שחלק ממצוות פורים אי אפשר לקיים בשבת, במקרה כזה חגיגת פורים בירושלים (בירושלים ובערים המוקפות חומה בלבד)
מתפרשׂת על פני שלושה ימים – ומכאן מגיע הכינוי 'משולש' – כשבשבת עצמה מקיימים רק את המצוות והמנהגים שאפשר לקיים בשבת:
· בירושלים ביום שישי, י"ד באדר, מקיימים את מצוות קריאת המגילה (פעם אחת ביום חמישי בערב ופעם שנייה ביום שישי בבוקר) וגם מחלקים 'מתנות לאביונים', יחד עם שאר אנשי העולם. – בערים הפרוזות, מקיימים ביום שישי את סעודת פורים בזמנה וכן את מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים.
השנה, מכיוון שבערי המרכז הסעודה וכל המצוות מתקיימות ביום שישי, יש להקפיד במיוחד על הזמנים על מנת להכנס לשבת באופן מתכנן וחלילה לא להכנס לחילולי שבת.
·בירושלים ביום השבת, ט"ו באדר, אומרים את תוספת התפילה 'ועל הניסים' בתפילות ובברכת המזון. ובבית הכנסת קוראים בתורה את פרשת מלחמת עמלק.
· בירושלים ביום ראשון, ט"ז באדר, מקיימים את מצוות משלוח מנות איש לרעהו ואישה לרעותה, ואת הסעודה החגיגית – המשתה והשמחה.
פורים שמח ושנזכה שיקויים בנו השנה:
"ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר"