אחה״צ שיגרתי, יושבת בגינה הציבורית משה על הנדנדה המתקן האהוב עליו ואני בשיחה עם אחותי בסגירה של דברים אחרונים לסעודת פורים.
כשסיימתי את השיחה אני שומעת משהי קוראת לי "היי מיכל"
הסתובבתי וראיתי שזו חברה שלא פגשתי הרבה זמן:
"היי שרית, מה שלומך?"
היא צוחקת ואומרת: "איך יכול להיות לפני פורים? לחוץ! והאמת שלא נעים לי להגיד שיצא לי קצת לשמוע את השיחה שלך וחשבתי לעצמי איך את מדברת בכזאת נינוחות על ההכנות כאלו את לא מארחת… אני רק חושבת על כל מה שיש לי להכין ולסדר, כואב לי הראש"
ואז היא מתחילה להריץ:
"יש לי להכין תחפושות, קניות, לבשל, לאפות, לנקות ,להכין את משלוחי המנות וזה עוד לא הכל, להמשיך?"
"את עושה את הכל לבד? או שיש יש לך עזרה?״ התעניינתי
"כן לבד, אומנם בעלי קצת עוזר לי בקניות אבל מהבחורים לא מבקשת עזרה, עד שהם מגיעים מהישיבות מעדיפה שינחו"
"אז מה את עושה הכל לבד? גם בישולים גם אפיה?" שאלתי שוב בפליאה.
ושוב ענתה "כן, למה מי יעזור לי? הבנות? הכלות? את יודעת איך זה כל אחת עסוקה עם הילדים שלה לא נעים לי לבקש.."
המשיכה ואמרה: "את יודעת כמה חסרים לי המפגשים האלה שכל המשפחה המורחבת יחד.
פעם שהיה לי כוחות, הייתי מארחת את כולם, היום, כבר עייפתי קשה לעשות הכל לבד.. אז כמה את מארחת בפורים?״
"בפורים אני מארחת 4 משפחות" עניתי
"וואוווו, איך את עושה את זה? לא קשה לך?"
"לא. כי אנחנו עושות יחד״… עניתי
" יחד? מה זאת אומרת יחד?"
הסברתי שיש מושג ״לעזור״ ויש מושג לעשות ״יחד״
המשכתי ושיתפתי, שאני מארחת לדוגמא את האחים שלי, אז גיסתי או אחותי מכינות תבשיל שהיא בוחרת וסלט מעניין.
וזאת "העזרה" הקבועה שבחרנו לנו במשפחה, באופן הזה לעזור למארחת. זה מה שאנחנו מביאות וזה כייף ומקל… וכך כל עזרה נוספת זה בונוס.
לעשות ״יחד״ – זה כשאנחנו עושות רשימה מה צריך מא'-ועד ת' מחד״פ ועד שתיה כולל אפיה, תבשילים, סלטים, פירות וירקות לסלטים וקינוחים.. הכל!
חלק מהרשימה אנחנו עושים קניה מרוכזת ומתחלקים בה יחד. כמו: כלים חד״פ פרות וירקות.
ומהדברים שנשארו – כל אחת בוחרת מה מתאים לה להכין.
ומלבד זה, כל אחד מביא מספר בקבוקי שתיה כי גם לסחוב שתיה לכולם זה עול.
ואז מה יוצא? שכולנו מכינות, משקיעות, נהנות אף אחד לא מנצל ולא מרגיש מנוצל שהכל נופל עליו, בוודאי שבהתארגנות כזו זה מזמין להפגש הרבה לעשות יחד שבתות חגים ועוד אירועים במשך השנה.
היא שמעה ואמרה "וואוו, הלוואי והבנות והכלות שלי היו שומעות אותך.."
שאלתי "ניסית פעם לבקש מהן?"
אמרה ענתה בכאב: "הייתה שבת אחת שלא הרגשתי טוב אז אמרתי להן שאולי עדיף שלא יבואו. הן הציעו שהן יבואו ויעזרו בהכנות.. מה את חושבת שקרה? באו הכינו 2 סלטים והרגישו כאילו מה עשו, ועוד דיברו על זה בשבת, כמה התארגנות ושזה דרש מהן גם לצאת במיוחד וגם למצוא סידור לילדים וכו.. אז אמרתי לעצמי, שלא אבקש מהן יותר"…
ואני אומרת מעל במה זו, חשוב שכל אחת תבין כמה חשוב לקחת אחריות ולהציע עזרה כל אחת כפי יכולתה! בהתאם לגודל המשפחה שלה! יש שיגידו "חמותי לא מבקשת", "אמא שלי מסתדרת, אפילו הצעתי עזרה ואמרה לי שלא צריך" …
אז לא! לא נעים להן! הן היו שמחות מאד, ואם הן היו מקבלות טלפון והיו שומעות את המילים: ״אמא אני מביאה מנות דג/קציצות/אורז" מבלי לאפשר להן להתנגד, ממקום שזו אינה הצעה כדי לסמן 'וי', אלא זו קביעת עובדה, אני לא צריכה לתאר עד כמה זה מחמם את הלב ועוזר ממש! המארחת מרגישה שמעריכים אותה, מעריכים את ההשקעה הגדולה שלה, היא רווה נחת ומרגישה הקלה ואתן מרגישות סיפוק והצלחה גדולה, זה לא שווה את זה?
אז הנה, אני שולחת לכן מתכון של סלט מהמם שמכובד להביא לסעודת פורים, העוקבות שלי בסטטוס שיתפו שהכינו וולא רק שהתלהבו והתחסל להן מהר, אלא שמעכשיו לא מוותרים לה להכין את הסלט הזה.
כיף לאישה שאוהבים את מעשי ידיה ובעלה והילדים גאים בה.
המתכון לפניכן, אציין שאם יש מעל 10 איש אפשר להכפיל כמויות, כי כבר מזהירה מראש – הוא ממכר😄
סלט כרוב עם שקדים
- 1 כרוב גדול לבן
- 1 גמבה אדומה
- 1 גמבה כתומה
- חצי חב׳ בצל ירוק
- שומשום קלוי
- מקלות שקדים קלויים
לרוטב:
- 5 כפות שמן
- 5 כפות חומץ
- 5 כפות סוכר
- 2 כפיות מלח
- כפית פלפל שחור
אופן ההכנה:
מרתיחים את כל החומרים (ניתן לקרר ולשמר במקרר ולהשתמש לפי הצורך לא מתקלקל)
חותכים את הכרוב הכי דק שיש, מהבצל הירוק משתמשים רק בחלק הירוק וחותכים דקיק, את הגמבות חותכים קוביות קטנות קטנות. (אפשר קצת להוריד מהם לסלט ירקות).
מערבבים הכל יחד ומתבלים, ושמים בקופסא סגורה הרמטית לא לפני שמניחים נייר סופג. את הפיצוחים הקלויים מפזרים לני ההגשה בלבד.
טיפ: את השומשום והמקלות שקדים אני קונה בכמות גדולה, קולה ומאחסנת במקרר כך שתמיד יש לי זמין לסלטים נוספים.
בהצלחה רבה
מיכל תהילה ❤️ מרצה ומאמנת, מעצימה נשים במצבים מאתגרים במשפחה | [email protected]