שאלה:
אני אמורה בשבוע הבא להציג משהו בפני חבריי לעבודה.
זה מלחיץ אותי מאד וחשבתי לפתוח את השיחה בזה שזו פעם ראשונה שלי ואני קצת מתרגשת… כדי ליצור איזה חיבור עם הקהל..
ואז להתחיל ללמד.
בעלי אומר שלא כדאי לפתוח את השיחה ככה כי זה יציג אותי כחדשה ומתלמדת ועדיף ישר לדבר על העניינים.
מה דעתך?
והאם יש לך טיפ לפחד קהל?
טלי משיבה:
היי יקרה, לפני הכל ההתרגשות שלך טבעית ומובנת
לגבי הפתיחה, שניכם צודקים😊
אם תפתחי בזה שזו הפעם הראשונה שלך, זה באמת יכול ליצור אמפתיה וחיבור. אבל רק אם תגידי את זה מתוך נינוחות ולא מתוך התנצלות.
למשל אם תעמדי ותגידי:
"האמת, זו הפעם הראשונה שלי לדבר מול קהל כזה, ואני מתרגשת אז תודה על ההקשבה מראש!"
ואז תמשיכי בביטחון, זה יכול להיות מקסים ואנושי, בלי לגרוע גרם מהמקצועיות שלך.
כנות ואותנטיות הם בהחלט דבר שמחבר.
מצד שני, אם את מרגישה שזה יוציא אותך מאיזון, ושאת עלולה להילחץ עוד יותר כשזה יהיה הנושא הראשון, אז אולי עדיף לפתוח ישר בתוכן.
תוכלי למשל להתחיל בשאלה מעניינת או עובדה מפתיעה, משהו שיתפוס את תשומת הלב של הקהל.
ועכשיו לכמה טיפים לפחד קהל:
- כהכנה דברי עם ה' ובקשי ממנו שישים את המילים הנכונות בפיך.
תזכירי לעצמך שהוא מנהל את הכל, גם את ההצגה שלך בעבודה.
תקבלי על עצמך שאת בסה"כ תעשי השתדלות להביא את הכי טוב שלך. תזכירי לעצמך שהעיקר זה התוכן שאת מביאה ולא מי שמביאה אותו.
- לפני שאת עולה לדבר, תעצמי עיניים לשנייה אחת, ודמייני שהאנשים שמולך לא שופטים אותך, אלא ממש זקוקים למה שיש לך לתת. הם רוצים ללמוד ממך, לא לבחון אותך.
תחשבי על מישהי אחת ספציפית, אולי חברה, שדווקא אותה היית רוצה לרגש או ללמד ותדברי אליה. זה עוזר להתפקס.
- תנשמי כמה נשימות טובות ועמוקות ותתחברי למטרה שלשמה את עושה את ההצגה הזו.
את לא אמורה להיות מושלמת, אלא להיות נוכחת.
וזה שווה הרבה יותר.
שיהיה בסעייתא דישמייא ענקית 💛
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
