מרגישה לא בסדר?! אולי הגיע הזמן לחזור בתשובה??
חודש אלול תמיד מעורר סערה פנימית. מצד אחד, סוף סוף חוזרים לשגרה – הילדים שוב במסגרות, החום הכבד נחלש, והבית מתחיל לנשום. מצד שני – המילה "אלול" נשמעת כמו נורת אזהרה: חזרה בתשובה! חשבון נפש! פשפוש במעשים! "המלך בשדה". מיד עולה התחושה: אויש, אני לא בסדר. לא התפללתי מספיק, לא הספקתי מספיק, לא עמדתי בציפיות.
אבל האמת היא אחרת.
נכון, "המלך בשדה" אבל הוא לא יורד מהארמון השמיימי רק כדי לרשום לך דו"ח התנהגות. הוא גם לא מגיע כדי לבחון את כמות האבק מאחורי הספה או את מספר הפעמים שהיית כ"כ מותשת ולא התפללת.
הקב"ה מתקרב, עוזב את כיסא הכבוד עם כל הפמליה של מעלה ומגיע עד אליך, כדי לשאול לשלומך. הוא יודע טוב מאוד מה עבר עליך בחודש פלוס האחרון. הוא יודע, ותמיד תוהה איך את מצליחה לשרוד את מלחמת ההתשה הזו, ששמה החופש הגדול, כל שנה מחדש.
וגם התשובה עצמה – היא לא חזרה מפשעים גדולים. הרמב"ם מזכיר שצריך לשוב בעיקר מן הכעס, מן האיבה, מן הדעות הרעות. ורושם בהלכות תשובה (פרק ז, הלכה ג): "אל תאמר שאין תשובה אלא מעבירות שיש בהן מעשה, כגון גזל וגניבה, אלא כשם שצריך אדם לשוב מאלו כך הוא צריך לחפש בדעות רעות שיש לו ולשוב מן הכעס ומן האיבה ומן הקנאה…"
כולנו מכירות את הרגעים האלה: הסלון שוב הפוך, הר הכביסה לא נגמר, המטבח מלוכלך ואת מרגישה "לא בסדר" כי כבר לא נותרה בך טיפת סבלנות. קרקע פוריה לכל המידות הרעות.
אבל שם בדיוק נכנסת עבודת אלול – לזהות את הדעה הרעה שיש לך על עצמך, שכל הכאוס הזה בגללך, שאת האחראית הבלעדית והאשמה היחידה בסיפור. לעשות תשובה זה לבחור במחשבה טובה. על עצמך!
אלול לא בא לומר לך שאת פגומה. הוא בא להזכיר לך את האמת – שאת בת מלך, חלק אלוקי, שגם כשאת מותשת לגמרי – את ממשיכה לתפקד, להכין אוכל, לחייך לילד, לשמור על הבית איכשהו שפוי.
אולי לכן אלול מגיע דווקא אחרי החופש הגדול. כי אחרי כל המאמץ והבלגן, בורא עולם מתקרב במיוחד כדי לחבק, לתת כוח וללחוש: בת שלי, את בסדר גמור. הגיע הזמן שתתחילי לראות את עצמך, טובה. שתחזרי בתשובה ותביני, כמה את מהממת!
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
