בואי ניתן את הדעת רגע, למילים: "כי האדם עץ"…
לא. לא התבלבלתי. יודעת שעכשיו חשוון ועד ט"ו בשבט יש עוד זמן. אך באדיבות הימים המתקצרים והאוויר שמתקרר אי אפשר שלא לחוש את הסתיו הקרב. אמרת סתיו – אמרת שלכת. כשבחודש שבט נזכה לחגוג את הפריחה והלבלוב זה בזכות השלכת שאפשרה להתחדשות להגיע כי כידוע כל צמיחה מתחילה באיזשהו ריקבון, כל פריחה ראשיתה בהשלכה ופינוי של מקום שמאפשר לשפע גדול להגיע לעולם.
פעמים רבות האתגר הגדול הוא להצליח לבצע את פעולת ה'השלכה' הזו, את ההיפרדות והמעבר מנקודה A שכבר לא משרתת אותנו יותר (ואולי אף מזיקה) לנקודה B שטובה ומועילה לנו הרבה יותר.
יש 4 שאלות שאם ניתן עליהן את הדעת הן תוכלנה לעזור להתמודד עם המנעד בין הרצוי למצוי באופן פרקטי ויעיל.
כדאי להתארגן לנוכחות במרחב שקט בו רק את נמצאת, דף ועט ופרק זמן מספק שתוכלי לאפשר לעצמך להתבונן פנימה. לבחון אילו תשובות ותובנות עולות בך בעקבות הקריאה. מוכנה?
- מה ההרגל שאת שוקלת להיפרד ממנו ולמה? (שאלות עזר: מה קרה שדווקא עכשיו את חושבת על זה? למה כיום להרגל הנוכחי יש יותר נזק מתועלת?)
- מה התועלת שיש לך מההרגל הנוכחי עד כה? (תועלת יכולה להיות מתעתעת. יש אנשים שיש להם הרגל כרוני של איחורים וכשמבררים איתם לעומק מסתבר שההרגל משיג להם תשומת לב, שלילית אמנם – אבל עדיין תשומת לב).
- איך אפשר להשיג את אותו רווח או תועלת דומה בלי לשלם את מחיר ההרגל שהיה עד היום? (אם נחזור לדוגמא לעייל אז לקבל תשומת לב אפשר גם בלי לאחר. אפשר להעמיק עוד יותר ולתהות: למה כל כך חשוב לאותו איש להשיג תשומת לב? מה שם הוא לא יכול לספק בעצמו לעצמו?)
- "סור מרע ועשה טוב" – מה אחר תכניסי לחייך שיוכל לתת מענה דומה וייטיב איתך יותר? כדאי להתחיל עקב בצד אגודל בפסיעות קטנות שיאפשרו הצלחה ולא יגרמו לייאוש.
דוגמא? בבקשה:
יש לי חברה שידועה ביחסי האנוש המופלאים שלה. אחת כזו שתמיד נעים להיות לידה והאנרגיות שלה מפיצות אדוות של טוב ורוגע. באחת מהנסיעות המשותפות שלנו היא שיתפה שלא תמיד היא היתה כזו. מסתבר, עם כל כמה שקשה לדמיין, שהיא היתה צינית ועוקצנית מאוד. ככל שעברו השנים היא שמה לב שבחברה נזהרים ממנה מאוד ו"הולכים לידה על ביצים" והגילוי הזה היה לה כואב מאוד. היא עשתה עם עצמה עבודה פנימית ותשאול עמוק וגילתה (באופן כלל לא מפתיע) שהציניות היא מנגנון הגנה קלאסי שנותן לה תחושה שהיא 'חזקה' ושומר עליה מפני פגיעות. אם ננתח את המקרה לפי השאלות שלמעלה נבין שההרגל שלה הוא ההתבטאויות הציניות שמרחיקות ממנה חברויות ואת הסביבה. קשה לה לשחרר אותו כי מדובר בחומת הגנה על נפש מאוד רגישה וזה גם הרווח שלה. איך היא תוכל להשיג את אותה תחושת הגנה בלי הציניות? פה ובכן עיקר העבודה: היא הגיעה למסקנה שככל והיא תחזק את העמדה הפנימית שלה והגבולות יהיו ברורים לה ולסביבה – היא תהיה הרבה פחות פגיעה.
אני פה בשביל לספר שאחרי תקופה של עבודה אמיצה ותפילות מרובות היא זוכה לקצור את פירות העמל ולהרגיש אהובה ומוגנת בלי הציניות המרירה שהציקה לא רק לסביבה אלא מסתבר שהרבה מאוד גם לה בעצמה.
אז מה את בוחרת להשליך מעצמך בחשוון הזה בשביל להיות הגירסה הטובה יותר של עצמך?
בהצלחה!
אהבת? התחברת? יש משהו שתרצי להתייעץ עליו? אשמח לקבל תגובות והארות למייל: [email protected]
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:
הילדה שלי לא אותה אחת, מה אני עושה? | רותי איזנטל
איך מתרוממים מדימוי עצמי נמוך? | רותי איזנטל
"רותי! סיטואציות אפשריות בחופש מלחיצות אותי! איך אפשר לנשום ככה?"
הורים מתרגשים ולחוצים: הבת שלנו מתחילה שידוכים, מה התפקיד שלנו כדי לדאוג לה לטוב ביותר?
מתמודדת לבד עם הכנות החג? כך תעשי זאת בקלות מנטאלית | רותי איזנטל
