קוראים לי צילי, אני בת 30, נחשבת לאישה חכמה ופרקטית מאוד. לאחרונה, בעקבות כתבה שקראתי שמתי לב שרוב הזמן אני חושבת "מהראש של אחרים". אחותי הקטנה לדוגמא מחפשת עבודה ואני מרגישה שאני ממש 'אחראית' על כך שהיא כבר תעסוק במה שהיא חולמת. אם חברה מספרת לי על התלבטות שיש לה אני מאוד רוצה בשבילה את הכי טוב ומנסה לייעץ לה מה דרכי הפעולה ומה כדאי לה לעשות. בזמן האחרון אני מרגישה שאני קצת "משתלטת" על סיטואציות של אחרים ויש שם משהו שם דורש דיוק. אשמח למענה. תודה!.
שלום צילי יקרה
נהניתי מאוד מהשאלה שלך. אני מתרשמת שאת אישה מודעת, קשובה, חכמה, והכי מוערך בעיני: אישה בלמידה שפתוחה לשינויים מיטיבים. זה כל כך לא ברור מאליו. שאפו גדול לך.
את מספרת על חווית "השתלטות" שאת מרגישה בקשר לאתגרים והתמודדויות של אחרים. אני כל כך יכולה להבין את מה שאת חווה. כי בעצם יש פה הרגשה של להיות כמעט השחקן הראשי אבל לעלות לבמה בידיים כבולות כי בסוף, לא את זו שעושה בפועל את המעשים והפעולות וגם את לא מקבלת את ההחלטות.
ראשית חשוב לציין שכל מה שתיארת בשאלה נובע מלב רחב וגדול שאוהב לתת ולדאוג לסביבה. בדיוק כמו שכתבת: את אישה עם הרבה יכולות, עם תבונה וחכמת חיים, אנשים סביבך בוודאי מעריכים את דעתך ונהנים לשתף אותך בדילמות מחייהם. אך באופן טבעי את ההחלטות בפועל הם מקבלים ומבצעים ולעיתים זה אינו עולה בקנה אחד עם התרחיש האופטימלי שאת טווית להם ורקמת בעיני רוחך. זוהי סיטואציה בהחלט מאתגרת ומתסכלת ואני מבינה את תחושת חוסר הנוחות הגדולה שאת מרגישה בעקבות מה שקורה.
האמת שעבצם המודעות שלך לעניין כבר עשית צעד משמעותי שהוא חלק מהפתרון. אני מאמינה שהחושים המחודדים שלך מרגישים לא נח בעקבות כך שהם מזהים שה"השתלטות" כמו שקראת לה, לא כל כך נוחה לסביבה כי בסוף – כל אחד רוצה לחיות את החיים של עצמו ושלא "יחליטו עליו" כמו שאומרים הילדים 😊
ברשותך, אציע לך להתבונן ב 2 הנחות יסוד שיכולות לעזור לך לדייק את העמדה הפנימית שלך מול מה שקורה:
- כל אחד יודע מה הכי נכון לו – אפשר לזכות לעזור לו לחלץ את המידע
אם ניקח לדוגמא את החברה שלך שמתמודדת עם התלבטות בחייה ומבקשתך עצה. האמת היא, ש"בפועל" זה נראה שהיא מבקשת דרכי פעילות ופתרונות אך אם תרצי באמת באמת לעזור לה ו"להיות שם בשבילה" תוכלי לעזור לה לזהות מה נכון ומדוייק לה ויכול להיות שתגלו דברים ששונים לגמרי ממה שאת חושבת להציע לה. כמה פעמים נראה לנו שאנחנו יודעים מה טוב לאחרים ובפועל מתברר שבגלל אופי שונה, תכונות שלא הכרנו ומשקעי עבר אנו מודים לה' שהם לא הקשיבו לעצות שלנו שרק היו מסבכות אותם…
איך עושים את זה בפועל?
- מקשיבים כמה שיותר. נמצאים בענווה ושואלים שאלות מכוונות ועוזרים לחברה לאתר את התשובה שנמצאת לה בפנים. לכל אחד יש תשובות לשאלות שלו! אנו רק יכולים להתפלל לזכות להיות אלו שעוזרים לו לאתר אותן.
שאלות שיכולות לעזור הן: אם אני הייתי שואלת אותך את זה- מה היית מציעה לי? או: מה היית רוצה שאגיד לך? מה "מרגיש" לך הכי נכון לעשות? אלו שאלות ששולחות את האדם לבירור עם עצמו – וזה מה שאנחנו רוצים שיקרה. - נזהרים ממש לא לקבל החלטות בשביל אף אחד אחר. אנו לא אלה שנישא בתוצאות ולכן הכי טוב לא לתת אותן. כמו שאמר ר' נחמן "זה מעשה שלי וזה מעשה שלו"
- להיות בנעליים של עצמך ולא של אחרים
כל כך הרבה פעמים אני שומעת בקליניקה נשים ביחס לבעלים, אימהות כלפי לבנות או אפילו בוסית ביחס לעבודות מתבלבלות, נבהלות וממהרות לקחת אחריות ואפילו "בעלות" על סיטואציות ואירועים של אחרים.
זכורה לי אמא יקרה שמאוד מאוד לקחה ללב את העניין שהבת שלה התפטרה ממשרה נחשקת ומתגמלת. היא לא הצליחה להבין איך הבת עוזבת מכרה זהב שכזה ויוצאת אל הלא נודע. בבירור שעשינו יחד הבנו שהבהלה הגדולה שלה היא אינה ביחס לבת שלה אלא יושבת על הרבה משקעי עבר שלה עצמה עם עניינים כלכליים. אחרי עבודה פנימית שעשינו בנושא היא גילתה שההתפטרות כבר הרבה פחות מפריעה לה והיתה פנויה לשמוע שהבת שלה חוותה קשים גדולים במקום העבודה שגרמו לה לאתגרים רגשיים רבים למרות המעטפת הנוצצת.
זה נקרא להיות בנעליים של עצמך: להבין שאת מכירה אותן ויודעת מה נח לך ואיפה לוחץ ואין לך מה להיות בנעליים של אחרים דורשי עצתך גם בגלל שאת לא יכולה אף פעם עד הסוף לראות את התמונה מנקודת מבטם וגם, אם תהיי בתפקיד ובנעליים שלהם – שלך תישארנה ריקות ומיותמות, והתפקיד שה' הועיד לך בעולם – יישאר ללא מבצע – וחבל ממש על כך.
איך עושים את זה בפועל?
שוהים במודעות וכשמגיעה התייעצות לפתחך מנסים להיזכר בזה ולהיות מפוקסים על כך שאנו רק בעמדת הקשבה ולא מקבלי החלטה או מבצעים בפועל
בהצלחה רבה!
רותי איזנטל, מאמנת רגשית הוליסטית
משהו שכדאי לכל אחת לנסות בבית:
ביממה הקרובה נסי להיות ערנית מתי וכמה זמן את נועלת את נעלי עצמך וכמה פעמים, בלי לשים לב, גלשת לנעול את של הסובבים
לשליחת שאלות למענה במדור, תגובות והארות כיתוב לי: [email protected]
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:
איך מתרוממים מדימוי עצמי נמוך? | רותי איזנטל
"רותי! סיטואציות אפשריות בחופש מלחיצות אותי! איך אפשר לנשום ככה?"
הורים מתרגשים ולחוצים: הבת שלנו מתחילה שידוכים, מה התפקיד שלנו כדי לדאוג לה לטוב ביותר?
מה עושים כשמפחדים… מאלול? | רותי איזנטל
חשש על הבית: הפרנסה שלנו עלולה להאבד, איך אני אמורה להתמודד רגשית? | רותי איזנטל
