הורים מתרגשים ולחוצים: הבת שלנו מתחילה שידוכים, מה התפקיד שלנו כדי לדאוג לה לטוב ביותר?

הבת שלי מתחילה שידוכים. אנחנו מתרגשים ומבולבלים. כמה לברר? האם לחכות שיציעו גם לצד השני? האם לברר אצל אנשים שנותנים לנו את פרטיהם? ובכלל איך נדע שלא מסתירים מצבים נפשיים ח"ו?

ראשית, ברכות לרגל השלב החדש והמשמח! ממש הגעתם למועדון של הגדולים 🙂

את שואלת שאלות חשובות וטובות שאני אשמח לענות עליהן אך לא מכובע השדכנית (שאין לי).

לפני שאתייחס לשאלות ששאלת אשמח לשתף אותך בתובנה שקראתי לא מזמן על תקופת שידוכים והשפעתה על ההורים. דובר על כך שתקופה כזו היא במובן מסויים עוד שלב בהתבגרות שלנו כאנשים: אנו מקבלים מעין 'משוב' על קיומנו, הסביבה מדברת עלינו, מוסרת אינפורמציה אודותינו ובכלל – יש משהו חשוף בתקופה זו שגורם לרגישות. כדאי לדעת את זה ולהשתדל להיבהל כמה שפחות מקולות רקע. להתחזק באמונה ש'מה ששלי שלי ומה שלא לא בשבילי' ולהאמין שהכל מושגח וכל אינפורמציה עלינו או על הצד השני מדוייקת מלמעלה ללא פספוסים.

כשלמדתי להיות מדריכת כלות אצל הרבנית י. רובינשטיין היא פתחה את סדרת השיעורים בתובנה המנחמת הבאה שמאוד מאוד נהניתי לשמוע. היא אמרה "השידוך הראשון בעולם היה בהרדמה! כשאדם הראשון נרדם – הגיעה אליו חווה. ומאז, בכל השידוכים הקב"ה (קצת) מרדים אותנו ואז הם יוצאים לאור" 😊

אז תכל'ס:

על מה לברר?
כדאי שתהיה לכם רשימה של שאלות על נקודות מהותיות וחשובות אותם תרצו לדעת ולא בכל שיחה לנסות 'לגרד' שאלות ואח"כ להצטער ששכחנו את הדברים החשובים. אם יש העדפה לגובה מסויים, לזרם מסויים, אם יש משמעות לבחור שמעשן או למקצוע שלמדה הבחורה – רישמו לכם בנקודות. שלא תרגישו שאומנם ביררתם אבל נשארתם עם סימני שאלה. לברר ולסגור כמה שיותר דברים מראש זה מתכון בטוח למניעת עוגמות נפש וכאבי לב בהמשך.

כמה לברר?
באינסטינקט הראשוני אני רוצה לכתוב לך "עד שתהיי רגועה" – אבל זו יכולה להיות תשובה קצת 'טריקית'. כי מה תעשה מישהי שהיא תהיה רגועה רק אחרי כמות לא הגיונית של שיחות או אמא שהיא דואגת מאוד ולא תהיה רגועה כמעט אף פעם?
אני רוצה להציע לך להתחבר לאינטואיציה שלך, לקול הפנימי שנמצא שם (והוא נמצא!). אותה נבואה בראשיתית שהיתה שם כשקראתם בשם לילדה הזו שהיא היום כבר בחורה – ולסמוך עליה. הידע הפנימי שבטוח יש לך, שכשמזקקים אותו מהקולות של הפחדים תדעי להרגיש מתי הגעת לסך האינפורמציה המספק ומתי את מרגישה רגועה ונינוחה לגבי כמות ה"השתדלות" שעשית בשביל הבירורים.

איפה לברר? האם אצל מי שנמצא ברשימת הפרטים?
כמובן שזו אופציה. אם כי הכי הכי אופטימאלי זה אם היית יכולה למצוא מישהו שמכיר היטב אותך וגם את הצד השני ויהיה מחויב להגיד לך את האמת. מישהו שאת תהיי מספיק חשובה לו וייתן בך מספיק אמון שגם אם הוא יספר משהו פחות פוטוגני את לא תסגירי אותו. מי אם לא האנשים שקרובים לנו וחפצים בטובתנו באמת יגיד לנו את מה שנרצה לשמוע ולא תמיד נעים להשמיע.

מה לברר ואיך לברר?
לא שאלתי על זה רב לאחרונה ואני אינני פוסקת הלכה אבל זכור לי ששמעתי בעבר שלספר סתם דברים בעייתיים אסור אבל אם שואלים שאלות ספציפיות על נקודות חשובות – אפשר להתרשם מהתשובה ובמבין השורות מה רוח הדברים. את זה אני עונה לך על נקודת ה"מצבים נפשיים" שיש לה נטייה הגיונית להיות מאוד מסתורית הרבה פעמים. אף אחד לא אוהב להיות זה שמספר על השני את האתגרים וההתמודדויות שיגרמו לשידוך אולי לא להתקדם. שאלה מצויינת שאפשר לשאול היא "האם יש בידך כעת מידע שאם אשמע אותו אחרי שהשידוך יצא לפועל אצטער שלא ידעתי אותו?" זאת שאלה גאונית בעיני.

למי מציעים קודם?
אני חושבת שזה תלוי זרמים ומנהגים אבל יודעת שברוב הפעמים מציעים קודם לבחור ואח"כ לבחורה.

מה יכול לעזור?
להבין ששידוכים זו סיטואציה שיכולה להיות מלחיצה. להיות באמפתיה עצמית ולא לדחוק את עצמכם להיות "גיבורים". להבין שלברר – זה מלחיץ, להתארגן לפגישה – זה מלחיץ. כל שלב בדרך הזו יכול להיות מלחיץ. כשמבינים את זה ומאפשרים לעצמינו קרקע מכילה – זה מקל על כל התהליך. גם לבת שלך תתווכי את המציאות הזו: הגיוני להתרגש, ברור לגמרי שהיא בלחץ וזה נורמאלי לפחד. כל רגש הוא לגיטימי. אחרי שנותנים מקום לרגשות – אפשר לעבור גם לתשובות שכליות ולכלים של אמונה והגיון.

מה בטוח יעזור?

להתחזק באמונה. לדעת שעשינו את הכי טוב שיכולנו והמ שצריך להיות יהיה בכל מקרה.

ותפילות. תפילות. תפילות.
להתפלל לשותף השלישי שינחה אתכם בדרך הנכונה והטובה. שזה יהיה ברוגע ובשלווה. שתרגישו שהכל הולך בקלות ובנקל ושיהיה לכם הרבה נחת מהזוג ומכולם בבריאות ובשלווה עד 120!

בשרי בשורות טובות!

רותי איזנטל, מאמנת רגשית הוליסטית

משהו לנסות בבית:

בואו נתרגל לא להיבהל ממה שהסביבה אומרת גם כשאין לנו ילדים בשידוכים.
זה תמיד נכס לא להתרגש ממה שאחרים אומרים עלינו.

לשליחת שאלות למענה במדור, תגובות והארות כיתוב לי: [email protected]

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

השאלה הכי בוערת: איך כאמא עובדת אני מצליחה לחוות את חופשת הקיץ של הילדים? איך מתרוממים מדימוי עצמי נמוך? | רותי איזנטל "אני לא תמיד במקום הראשון אצל בעלי, יש מה לעשות עם זה?" | רותי איזנטל "אני בהיסטריה! החדשות פשוט מוציאות אותי מדעתי, מה עושים עם הלחץ?" | רותי איזנטל משיבה "רותי! סיטואציות אפשריות בחופש מלחיצות אותי! איך אפשר לנשום ככה?"