משפט ששמעתי השבוע וכל כך אהבתי ונהניתי ממנו.
הוא מתמצת נהדר את הדבר שכדאי לזכור: מה שאנחנו רואים על השני הוא פרומיל אחד מכל התמונה השלימה. אנחנו רואים את הבית של השני, מתרשמים מהחיים של השני ומההשגים של הסביבה – חשוב לזכור שמתחתיהם יש עיר שלימה מסועפת ומפותלת שידועה רק לו…
כדאי להיזכר בזה ברגע של חולשה מהילדים המטופטפים של הגיסה, מהקריירה המושלמת של השכנה ומהנישואין הנוצצים של החברה…
זה לא משפט פולני🙂↔️
אני לא רוצה שנחשוב שאין טוב אלא הכל רצוף אתגרים🙄
אני רק מציעה להפנים את העניין שתמיד אנחנו רואים ויודעים רק קצה קצהו על השני -ולכן בואו נהיה בחמלה, אמפתיה וסקרנות כלפי כל התנהגות של מישהו שהוא לא אנחנו
בואו ננסה להיות פחות שיפוטיים. (הראשונה שתרוויח מזה אגב, תהיה את בעצמך!)
אותי המשפט הזה כבר פיקס בכמה סיטואציות. מתחברת אליו גם?
אגב, מדובר בתבנית שניתן להחיל אותה כמעט על כל דבר ועניין:
בכל שמחה יש עיר תחתית
לכל אחת יש עיר תחתית
וכן הלאה
בברכת יום מהנה
ושבוע של שפע וברכה!
רותי איזנטל
אימון רגשי הוליסטי
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
