ישנה תחושת חום שלא ניתן למדידה בטמפרטורה. גם אין בנמצא המכשיר שיוכל לפלוט אותו מתוכה. זהו חום בלתי ניתן להשגה.
זהו חום מאיר, גם ללא מנורה. זהו חום שעוטף, גם בלי שמיכה… זהו חום שקורן בעוצמה, גם בחשיכה. זהו חום שמצמיח, גם באין תנאים.
זהו חום שמרפא, גם אם המצב נראה אנוש.
זהו חום יקר מציאות שאין כדוגמתו. הכול יש בו, והוא עצמות הכול.
ולמי בעולם כולו הוא שייך? לאמא.
רק לאמא יש את ה־DNA של החום הזה. היא זו שנושאת אותו בתכונותיה ובמהותה. כל תא ותא בתוכה בכוחו לייצר אותו, וכמה שהיא נותנת ממנו יותר – הוא גדל בתוכה יותר ויותר.
ומה שהכי מופלא בו, שהוא מותאם לכל רמה ולכל גיל, על פי הדרישה והאופי של כל אחד, מגדול ועד קטן ממש. כמו המן במדבר שהיה מותאם בדיוק לכל סועד – בטעם, בריח, במינון, בקריספיות, בציפוי מלמעלה, בצורת ההגשה… ככה כל אחד, איך שהוא אוהב, זה הגיע אליו בול.
ובוקר, צהריים וערב הוא ניתן טרי, ובשפע, וארוז היטב. ותמיד הוא מרווה ומשביע, והוא אף פעם לא נמאס ולא נבאש, ובכל ארוחה הוא התקבל בציפייה ובברכה, כאילו הוא חדש ממש.
זהו בדיוק החום של אמא. יש בו את כל הרכיבים המזינים שהגוף והנפש משתוקקים אליהם. והוא תמיד מותאם ומדויק, ונוצר מתוכה מחדש. והוא מרגש ונעים, ומעצים ומחכים ומעשיר ומעצב ובונה ומגדל ומטפח…
ולא צריך עוד שום דבר מיוחד בלעדיו. לא תואר, ולא איזו כריזמה, לא איי־קיו בשמיים ולא איזו חליפה מרשימה. צריך, אמא, שרק תהיי את. מניחה לרגע לשאון ולשעון הדוהר, ופותחת לרווחה את ליבך – הוא בית היוצר המפיק את החום הזה, שאין לו שום תחליף.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
