לעיתים אנו עוברים חוויות ומצבים שקשה להכיל.
התחושה היא – שברון לב. ואף התרסקות מוחלטת. נראה שהחיים כבר לעולם לא יחזרו למסלולם, והכאב יישאר תמיד…
במיוחד גדל הפער, כאשר נראה שיש לכולם חיים "מושלמים" ורק אני לבד כאן טובע בשלולית של דמעות.
אבל האמת שהדברים יכולים להיות שונים לחלוטין. מכיון שלא דווקא מה שהעולם קורא "שלם", הוא אכן כזה. אז אותו אחד שנראה שהכל אצלו שלם. יציב. חלק. מטופטפ. מתוקתק. ושום דבר לא מזיז אותו, לא זה דווקא "השלם"
כי אין דבר יותר שלם -מלב שבור. הרגע הזה שבו הלב שלי נשבר מתנפץ לרסיסים. כי נפגעתי. כי חוויתי טלטלה.
כי נלקח ממני דבר יקר או כי אני חש אובדן… השבר העמוק הזה, חושף את הרוח האמיתית שבתוכי, והיא זו שמתגלית ומאירה.
אנשים שחוו כאב, יודעים טוב יותר, להבין כאב של אדם אחר, אנשים שחוו משבר, מגלים בעצמם כוח וחוסן רב יותר, ואילו אנשים שחווים רגשות עזים וסוערים, מסוגלים גם לחוש את החיים בעוצמה גבוהה יותר, בהתלהבות ובחיות רבה יותר.
הכאב הופך אותנו להרבה יותר אנושיים, רכים, ועם הבנה רחבה יותר על החיים, והוא גם מגלה בפנינו עושר נפשי, אשר לא ניתן לקבל כמעט בשום דרך אחרת.
אין הכוונה שעלינו לאפשר לעצמינו להיפגע ולהמשיך כאילו לא קרה דבר, להיפך. עלינו לשמור על נפשינו כמו הדבר היקר ביותר עלי אדמות.
אבל, מה שכבר קרה או פוגש אותנו עדיין, נותן לנו את השיעור הטוב ביותר, באיך נראה האדם השלם.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
