גם לכם יצא להבחין כי קוטג' הוא מוצר בעל תג תפוגה מהיר אפילו יותר מזה שחתום עליו? ולא זאת בלבד, אלא שיש סוגי קוטג' שכבר מראש ניתן לצפות שהם חמוצים יותר ונוטים להתקלקל עוד לפני הגעתם למקרר הביתי.
מה גורם לקוטג' שלנו להפוך במהירות לחמוץ? ולמה סוגים מסויימים כן מצליחים לשמור על חיי מדף ארוכים יותר? (במקרר כמובן).
כאשר שני מוצרים נשמרים באותו מקרר בסופר ובכל זאת מתנהגים אחרת – הסיבה לרוב אינה "המקרר", אלא שילוב של תהליך ייצור, אריזה ושרשרת קירור.
הנה כמה הסברים שיעשו לכם סדר ואולי יתנו לכם בסיס לפנות לרשתות או למרכולים עם בקשה לשיפור הגשת המוצר:
הבדלים בתהליך הייצור
אז לפני שאנחנו מפילים את רוב האשמה על אופן הקירור, ההובלה והאחסנה חשוב לזכור, כי לכל מחלבה יש:
– תרביות חיידקים שונות
– רמת חומציות (pH) מעט שונה
– יחס שונה בין גבישי הגבינה לנוזל
גם שינוי קטן בחומציות או בהרכב משפיע מאוד על קצב התרבות חיידקים בהמשך.
עומס חיידקי התחלתי
אם בתהליך הייצור יש רמת זיהום מיקרוביאלית התחלתית מעט גבוהה יותר (גם בתוך התקן), חיי המדף יהיו קצרים יותר.
לפעמים זה תלוי באצווה ספציפית ולא במותג קבוע.
סוג האריזה ואטימות
חברות שונות משתמשות:
– בחומר פלסטי שונה
– בעובי שונה
– במכסים עם אטימה שונה
– לעיתים באריזה באווירה מבוקרת (פחות חמצן)
חדירת חמצן זעירה יכולה לקצר חיי מדף.
יציבות שרשרת הקירור לפני הסופר
גם אם הם באותו מקרר כעת, ייתכן שבשלבים קודמים:
– משאית אחת הייתה חמה יותר
– ארגז אחד עמד זמן קצר מחוץ לקירור
– מרכז לוגיסטי עבד בטמפרטורה מעט גבוהה יותר
מספיקות שעתיים‑שלוש בטמפרטורה לא אידאלית כדי לקצר חיי מדף בכמה ימים.
רגישות למיקום במקרר הביתי
אם הקוטג' מונח בדלת המקרר בבית – הוא יתקלקל מהר יותר.
בנוסף, ייתכן שמוצר אחד נקנה טרי יותר (קרוב ליום הייצור) ולכן שורד יותר.
נקודה חשובה:
אם מוצר מתקלקל באופן עקבי לפני תאריך התפוגה – זה לא תקין.
במקרה כזה: יש לשמור את הקבלה, לצלם תאריך ייצור ותפוגה ולפנות לשירות הלקוחות של החברה
הם בדרך כלל בודקים אצווה ואף מזכים.
אם גם לכם יש מה להוסיף בנושא, נשמח לשמוע על כך בתגובות 🙂
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
