קטגוריה: קודם כל הלב

זה כנראה המשפט שנשמע עכשיו כמעט בכל בית חרדי שבו יש גם בנים וגם בנות | השוואה שאינה מעובדת עלולה להפוך לקנאה, קנאה עלולה להפוך למרירות, ומרירות עלולה לפלג ולהרחיק אותנו מאהבת הזולת. אולי דווקא הימים האלה מזמינים אותנו לעזור לילדים לעשות את התנועה ההפוכה.

"אנחנו משקיעים, מחנכים, מתפללים, נותנים דוגמה אישית, אבל בסופו של דבר הילדים אינם 'פרויקט' שלנו. הם אנשים עם בחירה, עם מסע ועם אחריות אישית משלהם..."

יש שאלה שמלווה הרבה הורים. לא תמיד אומרים אותה בקול רם, אבל היא שם. בין העבודה לבית, בין שיחות הטלפון לארוחת הערב, בין המלחמות, הדאגות והעומס של החיים.

השבוע אני פותחת סדרה של שלוש פינות, שלדעתי כל הורה, כל סבא וסבתא, וכל מי שחווה בסביבתו גירושין - צריכים לשמוע. הפינה הראשונה עוסקת בהשפעת הגירושין על ילדים. לא דרך השאלה מי צודק. אלא דרך השאלה: מה באמת עובר על ילד כשהבית שלו מתפרק?

רגע לפני ששנת הלימודים מסתיימת, נתרגל סימני פיסוק במסגרת "שיעור עברית הורי". והפעם" סימן שאלה.

לא פעם הורים משקיעים בילדיהם אהבה עצומה, אך הילדים לא תמיד חווים אותה כך - למה זה קורה?

בימים אלו חווים ילדינו רגשות מעורבים סביב פרידה. פרידה ממעון, פרידה מגן, פרידה מבית הספר או ממורה אהובה. אחת התופעות הבולטות בהתמודדות עם פרידה היא השונות שלנו כבני אדם ביחס שלנו לפרידה | כיצד כהורים נוכל לסייע להם?

בשבוע שעבר דיברנו על כך שלא כל ילד שאינו מציית הוא ילד "בעייתי" או "מחפש צרות". לפעמים מאחורי הקושי לשמוע בקול ההורים או לעמוד בכללים מסתתרת סיבה עמוקה יותר. הפעם נדבר על אחד הגורמים השכיחים ביותר לקשיי משמעת: אימפולסיביות.

"אותו נער. אותו מקרה. 2 נקודות מבט שונות בתכלית שמייצרות רגשות ופעולות הפוכות לגמרי...."

האזינו לזה: לפני שאני שמה גבולות לאחרים, אולי אני צריכה להבהיר את הגבולות שלי מול עצמי? | בפינה החדשה דיברתי על נשים שמחזיקות הכל, ועל השאלה החשובה: האם אני באמת קשובה לעצמי, או שכבר מזמן עברתי את הגבול שלי וממשיכה כאילו הכל בסדר?