את חייבת לקרוא את דבריו של הרב אליהו לופיאן זצ"ל שהובאו מפי בנו הגה"צ רב אריה לייב לופיאן זצ"ל ראש ישיבת גייטסהד.
עבודת האמהות המטפלות בביתם
"יש לי בקבלה שהנשים שנמצאות בבית בימים הנוראים ומטפלות בילדים הם אינם זקוקות לכל התפילות וכל האוירה שיש בבית הכנסת, בשביל שהתפילות שלהם יעלו למעלה, להם יש צינור ישיר עד למעלה עד לכסא הכבוד, ובכמה מילים שיש להם אפשרות לומר ולהתפלל, הם מתקרבים לכסא הכבוד עם כל הציבור שעומד שעות ארוכות ומכתיר ומבקש ומתחנן מאת המלך הקדוש היושב על כסא רם ונישא"
אז השנה תזכרי : שכשאת מטפלת בנסיכים של המלך את במקום הראשון:)
6 תגובות
אני רק רוצה לחדד, לאחר שראיתי נשים שלקחו מכתב זה כפטור.
ר' אלה לא אמר שהן במקום הראשון, רק אמר שהן יכולות להתקרב גם מהבית (בדומה לציבור שמתפלל בבית הכנסת.)
אבל הן צריכות להתקרב. ולעבוד בשביל זה. זה לא הוקוס פוקוס – יש ילדים אז פטורים מדין, וגם ר' אלה לא כתב כך.
ככלות הכל הן עוברות דין בדיוק כמו כל אדם אחר מישראל, ואם יעבירו את היום בלחתל בחוסר חשק. בלי לאמץ לפחות את הלב כדי שיתקרב, אז זה לא נכון ולא טוב.
וגם, בלי מותר אסור. אף אחד לא מחפש כמובן פטור מלהתקרב.
ולעשות תשובה זה אין ספק שחייבים.
ועוד נקודה,
קראתי השבוע באיזה עיתון, שזכותה של כל אישה להגיע לבית הכנסת להתפלל. זה נכון, גם לאמהות מותר להתפלל, אבל, ויש אבל ענק, אסור להן להביא איתן את הילדים בשום פנים ואופן, אין שום היתר להזיק, ושאחרים יתמודדו כי זכותי להתפלל!!!! מילא תינוקות, שבוכים ויוצאים איתם. אבל ילדים יותר גדולים, שרצים וצריכים לעבור, ופותחים את הכיסאות, וסוגרים, מסתחררים ומסחררים. זה פשוט לא יעלה על הדעת שמותר לבוא איתם לבית הכנסת.
עם זה שאני לא הולכת לבית הכנסת כבר השלמתי אבל שאני לא מצליחה להתפלל בבית את הכל?
זה כבר היה ממש שבר בשבילי
עם שתי תינוקות פחות מגיל שלוש ועוד אחד בדרך זה פשוט לא הצליח
לפחות זה מנחם אותי שמה שהצלחתי-טוב, ומה שלא אין מה לעשות
זה התפקיד שלי כרגע
מקווה מאד שהנשים יקראו את מה שכתבת, שושי
כי השנה, אחרי 8 שנים שנשארתי בבית עם הילדים
סוףסוף הצלחתי לסדר בייביסיטר לתפילה אחת….
מקווה מאד לא לגלות שאת צודקת!
לא הייתי רוצה להעביר את הזמן היקר הזה
שעבדתי עליו כ"כ קשה
בנסיון להתרכז למרות הילדים המפריעים סביבי
בבקשה, נשים
תחשבנה על המתפללות ותשארנה בבית!
טוב, אז לי יש הרצאה שלימה בנושא. הגעתי לרחרח בביהכנ"ס שבה בעלי חזן. ישבה שם אישה {מיני רבות} מתפללת בחשק ברצון ובכוונה אבל ששת {?!} ילדיה משחקים, משתוללים, צורחים, צועקים ,מרביצים, מקוששים ממתקים, וכו' ואני רציתי לצרוח עליה…. אני פניתי אל הגינה הקרובה ובליתי את כל אחה"צ של יו"כ שם… בעלי חזר לבית עייף וצרוד והוא אומר לי שהוא לא מצליח לגבור על כ"כ הרבה קולות של ילדים…
אישה יקרה שימי לב בן אדם לחברו הכי חשוב ביום הכיפורים.. ולא התפילות. החזן גם בצום הוא לא יכול לשתות מידי פעם…..
אני מקווה לשינוי
בזכותכם השנה הרגשתי יותר שלמה עם עצמי שלא הלכתי לתפילות
תודה רבה על זה שדיברתם על הנושא ולהביא לזה מקורות זה מרגיע ומרגש
חייבת לציין שזה מרגש אותי עד דמעות ממש.
בכל שנה ליבי נצבט ואני משתוקקת להרגיש. וב"ה אני מטופלת בקטנים ומטפלת ללא הפסקה והזמן חולף ועובר ללא שנרגיש ונחוש ונחזור ונתקרב…
מעודד עד בלי די…