חובת קריאה לכל אמא: כך את מעוררת רחמים אין סופיים גם בלי להיות בתפילות ר"ה!

שיתוף ב email
שיתוף ב print

כמה מילים לאמא המטופלת בעולליה שבשעת התפילות בר"ה היא מבלה עם הילדים בגינה…

גברת לוי… אשה צעירה… מטופלת בלע"ר בשלושה ילדים צפופים… היום ראש
השנה… השעה 00.12 בצהרים… גברת לוי מתיישבת לה בספסל הקבוע… היכן???
בבית הכנסת??? לא… איפה… בספסל הקבוע שלה בגינה!!! היא משגיחה על יענקי
שלא ירד לכביש… ועל חני שלא תפול מהנדנדה… ואז הרגשות מתחילות להציף
אותה…
מי האמין… עד לפני חמש שנים הייתי בר"ה מגיעה הראשונה לעזרת נשים… לפינת
הדמעות הקבועה שלי… הייתי עומדת כל התפילה… מסיימת את כל ספר התהילים…
וגם מחסלת את כל הטישו… והנה!!! רק חמש שנים עברו… ואיפה אני עכשיו???
פה… בגינה… לא תקיעות… לא נתנה תוקף… אפילו את המחזור שתכננתי להביא
לגינה שכחתי בבית… את החיתול ואת המוצץ דווקא כן זכרתי… אבל את התהילים
שכחתי… הראש שלי כבר ממזמן לא מונח לא בתהילים ולא במחזור… פעם הייתי
קוראת פרקים שלמים בשפתי חיים ונתיבות שלום והרב פינקוס על ימים הנוראים,
ואילו השנה? פרקים שלמים בציפורה קרייזמן על מתכונים של עוגות דבש… כן, אני
יודעת שזה המקום שלי, וזה מה שאני צריכה לעשות, אבל עדיין!!! עדיין זה קשה,
עדיין הניתוק הזה מהרוחניות ומהאוירה הכ"כ מרוממת שבתפילות חסרה… חסרה לי
מאד מאד… תחושה מוכרת!!! וגם צפויה!!!
❋ ❁ ❋
התשובה לאותה אם בישראל היא כך: כן, אם בישראל, דווקא ההרגשות הנוגים האלו
בלב הגינה בעיצומה של תפילות ימים הנוראים בבית הכנסת… דווקא המחשבות
האלו אמורות לעורר אותך להתחיל שוב לחשוב פנימה… להתחיל לרענן ולאתחל
מחדש את התפקיד האמיתי שלך בעולם… באמת מה אני עושה כאן בגינה? באמת
מהי העבודה האמיתית שלי במלכות שמים- ביחס לגידול הילדים מעבר לטכני
שבזה… איפה אני ממליכה את הקב"ה???
אז כך: חובה קדושה על כל אמא יהודיה לחזור ולשנן את אחת מהיסודות המהותיות
ביותר ביהדות… לתלות את היסוד על לוח ליבה… ולכה"פ על המקרר…
הרי כך: רבינו הרמ"ק בספרו "תומר דבורה" אומר: שנפש האדם מכוונת באופן
מדוקדק כנגד מערכת ההשפעה בשמים!!! כלומר: במילים פשוטות יותר: יהודי הוא
מתג חשמלי!!! אתה לוחץ נדלק… לוחץ שוב נכבה… וזה ככה כפשוטו!!! עד כדי כך!!!
שהתומר דבורה מתאר: שברגע שמצחו של אדם מתחיל טיפה להתכווץ מכעס…

באותה שניה ממש הוא מפעיל השפעה של דינים וכעס בשמים, המצח של יהודי
הוא מתג!!! וכשאתה כועס אתה מפעיל מתג הדינים!!! ובמקביל, ברגע שיהודי עובר
ברחוב ורואה עני… ומתעורר בלבו זיקה קטנטנה של של רחמים והוא עוצר לרגע לתת
לו חצי שקל… באותה שניה הוא מפעיל בשמים השפעת חסד וצדקה, כמובן שהכל
בערך ההתעוררות שלנו באופן מדוקדק ממש…
וזה מה שנקרא "ה' צלך"!!! ההשפעה של ה' מקבילה אליך כמו צל!!! מה שתעשה פה…
זה פשוט זז ומקביל אליך… (כמו שמתג חשמלי לא עובד על תקן של איזה "מידה כנגד
מידה", זה לא שאני לוחץ פה על המתג… ואז מישהו עומד אי שם ורואה שכך עשיתי
אז הוא מפעיל את האור בהתאם לרצוני… לא!!! אלא זה אני בעצמי! בעצם הלחיצה
שלי על המתג כאן… מופעל האור שם!!! אותו דבר כאן… האדם במעשיו מפעיל את
כל העולמות לטוב ולמוטב…).
זה מה שכתוב בפרשת האזינו "כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו"!!! עם ישראל הוא
כמו חבל… קצה אחד של החבל נמצא בידים שלנו והקצה השני כביכול בידים של
הקב"ה… (חוט חשמל כביכול) כל תנועה שאנחנו עושים כאן לטוב או למוטב… אז
מזיזים את החבל כאן… וכנגדנו החבל נע למעלה… וכאן מקום הבחירה שלנו לאיזה
כיוון אנחנו בוחרים להזיז את החבל לאיזה כיוון ובאיזה תחום שנרצה… עד כאן
ברור???
עד כאן זה יסוד שכל אחד מאיתנו חייב לקום איתו בבוקר ולהרדם איתו בלילה…
❋ ❁ ❋
עכשיו ככה: אמא יקרה: אף אחד לא יודע… ואף אחד גם לא ספר את הפעמים שאתה
קמה ליענקי בלילה אחד… זה מרגיז… זה מתיש… זה מתסכל… אבל!!! אמא יקרה:
במקביל את חייבת לדעת ולזכור שבכל פעם שאת גוררת את עצמך מהמיטה אל
יענקי… באותם שניות ממש את מפעילה השפעה אלוקית בבחינת "עורה למה תישן
ה'…".
רחמיו של הקב"ה באותם רגעים גם מתעוררים להשקיף ברחמים על כל מיני יענקלע'ס
שלו… כן… אם בישראל: כמו ש-לך יש יענקי קטן ומתוק… גם לקב"ה יש כל מיני
יענקלעס… שזה יכול להיות אנחנו בעצמנו… וגם אנחנו לא ילדים קלים… גם אנחנו
כבר עשר פעמים הכעסנו לפניו ביממה האחרונה… ואנחנו זקוקים להרבה הרבה
רחמים… אנו זקוקים להרבה ארך רוח וארך אפיים כדי להכיל אותנו ולישא את כל
משוגותינו… ובשביל להפעיל רחמים עלינו… מישהו פה צריך להפעיל את הרחמים
האלו!!! מישהו מ"יעקב" צריך למשוך בחבל של הרחמים… כדי שבשמים גם יתעוררו
רחמים… צריך "פועל רחמיו בדין"!!!
צריך איזשהו פוייעל שיתנדב לפעול רחמיו יתברך בדין… להפעיל את הרחמים…
מי??? מי ימשוך בחבל??? מי יפעיל את הרחמים האלו???

בשביל זה יש לנו כאן אמא שכבר עשר פעמים היא קמה בלילה האחרון בשביל יענקי…
ובזה היא מפעילה את המתג של הרחמים גם בפעם העשירית באמצע הלילה…
אז אמנם כאן בבית משפחת לוי… הלילה הזה היה ליל סיוטים… אבל בשמים ב"ה
הלילה עבר בשלום… עבר ברחמים… מישהי שמה למטה דאגה להפעיל בלילה האחרון
את השאלטער של הרחמים… אבל עדיין!!! עדיין יתכן שההשפעה הזו מסוייגת… סוף
סוף גם אמא של יענקי מסויגת… כי נכון שהיא קמה עשר פעמים בלילה… אבל גם
היא בן אדם… והיא כבר איבדה עשתונות… היא כבר כועסת על יענקי… די יענקי,
תפסיק כבר לשגע אותי, פעם הבאה אני כבר לא קמה בשבילך… איזה מעצבן אתה…
ואז!!! הגיע הבוקר, ואמא קמה עייפה ומרוטה לאחר לילה מסויט… ואז היא מגיעה
למיטה של יענקי… והוא מקבל אותה עם החיוך המתוק שלו… והיא לא מתאפקת!!!
היא בבת אחת שוכחת את כל מה שהיה בלילה… היא מוציאה אותו מהמיטה ומחבקת
אותו ומנשקת אותו… נכון… שיגעת אותי בלילה… לא נתת לי מנוחה… אבל בכל זאת
אתה יענקי שלי… אתה כזה מתוק… אני אוהבת אותך… באותו רגע!!! אמא של יענקי
מעוררת בשמים השפעה של חיבוקים ונשיקות ואהבה אינסופית, למי??? לאותו
בן רחוק שביממה האחרונה הוא הכעיס וניסה את הקב"ה "זה עשר פעמים", עם
הלשה"ר שלו, ועם כל החטאים שלו, ודי… הקב"ה כועס ומבליג, כועס ומבליג, ודי,
כמה אפשר איתך… אז אמנם אני סובל אותך… ומוכן איכשהו להכיל אותך… אבל אני
כועס עליך!!! לך מפה!!! אני לא רוצה לראות אותך… אבל פתאום אמא של יענקי קמה
בבוקר ולמרות הכל היא מחבקת אותו.
אם כך: גם בשמים מתעוררים רחמים אינסופיים לרחם ולמחול ולסלוח ולחבק ולנשק
את בניו של מקום שהגיעו כעת לביהכנ"ס להגיד סליחות… והקול המתוק שלהם עולה
לשמים כאישים וניחוחים… גם אחרי שהם הכעיסו את הקב"ה במשך שנה שלימה…
וכן הלאה וכן הלאה…
כלל ישראל חי ונושם בזכות אותם הרחמים התמידיים שהאמהות שלנו משפיעות
בשמי שמים באמצעות כל הפיצ'יפקעס וההתמודדות היומיומית השוחקת מול
הילדים הקטנים.
❋ ❁ ❋
אמא יקרה: את חושבת שאת סתם קמה פעמיים באמצע הלילה להחליף ליענקלה?
לא!!! אנחנו נגלה לך סוד: כל לילה… כשהגוף הולך לישון… שימי לב אל הנשמה!!!
כי בכל לילה היא עולה למעלה לתת דין וחשבון מפעלה… ואז – רחמנא ליצלן…
"ימצאה מטונפת מעוונות ותוספת…" כל לילה מאות אלפי נשמות עולות לשמים…
ואבא שבשמים מקבל אותם… ואיך הוא מוצא אותם? מטונפות בעבירות שאדם עשה
במשך היום… וככה זה כל לילה… כל לילה מחדש… וצריך להחליף להם… צריך לנקות
את אותן נשמות… צריך להחזיר אותם בחזרה נקיות… כמה סבלנות צריך בשביל
לנקות נשמה במשך שמונים שנה לילה לילה???
הוי… מי כמותכן אמהות יקרות יודעות להעריך כמה ארך רוח וארך אפיים צריך…

כמה סבלנות אבא שבשמים צריך בשביל כל יהודי שיורד לעולם והוא כבר סוחב כאן
עשרות שנים… וכל לילה מחדש הקב"ה מנקה את נשמתו ומחזיר לו אותה דשנה
ורעננה…???
אבל מה נעשה… גזרה חכמתו יתברך שמישהו צריך להפעיל את השלטר הזה!!! מישהו
מכאן צריך למשוך בחבל!!! צריך להפעיל המון המון רחמי שמים כדי שאבא שבשמים
יתעורר ברחמים וינקה כל לילה מחדש את הלכלוך שצברה הנשמה ויחליף לה ויעניק
לה כוחות מחודשים, כדי שהיא תחזור בחזרה בבוקר רעננה "וחדשים לבקרים רבה
אמונתך…" צריך פה להפעיל המון המון רחמים!!! מי יפעיל את השלטר של הרחמים?
מי יפעיל את הלחצן של הרחמים שאחרי הכל ולמרות הכל עדיין רחמיו עלינו???
בשביל זה צריך תעשיה של רבבות אמהות שעומדות מידי לילה ומנקות את התינוק
הצרחני ומחליפות לו עם כל אהבה והחמלה… וזו את!!! אם בישראל!!! במעשים שלך
כמות שהם מול יענקי הקטן, את מעוררת רחמים של אבינו שבשמים שייתן עוד צאנס
לכל היענקלעס שלו, אלו שעדיין לא נגמלו מהלכלוך שלהם…
זו כמובן דוגמא מאד נקודתית, מאד קטנה, אנחנו לא צריכים לתת דוגמאות לאמא
בישראל כמה סבלנות צריך בשביל כל ילד, כמה צריך להבליג, כמה צריך לתת לו את
הזמן שלו עד שהוא מבין לבד… הסבלנות הזו, הכח הזה שיש לאמהות שלנו, הוא
השלטר הראשי שהוא זכות הקיום שלנו כאן בעולם!!!
❋ ❁ ❋
אחרי שהדברים הכ"כ פשוטים האלו מובנים ומופנמים לגמרי לגמרי, כעת זה כ"כ
מובן למה אמא לילדים קטנים מיותרת לגמרי בבית הכנסת, אבא מגיע לבית הכנסת
ומתפלל!!! מתפלל לעורר רחמי שמים, אבל אמא לא צריכה לעורר רחמי שמים, אמא
מפעילה בפועל רחמי שמים!!! היא לא צריכה להגיש בקשה לרחמים… היא עצמה
פועלת רחמים…
אבא עומד לאחר תקיעת שופר ושר: "אם כבנים אם כעבדים", אבל אמא??? אמא
עכשיו נמצאת בגינה יחד עם כל הפיצקאלאך וכל כולה אומר: "אם כבנים ואם כבנים
ואני אם הבנים ואני כעת בגינה עם הבנים…" אם כעבדים?!? איפה פה עבדים,
רבש"ע: האם פעם התנהגתי עם הילדים שלי כמו עבדים??? בחיים לא…
אתה גבר… לא קמת באמצע הלילה כמה פעמים ל-בנים, אז בבקשה קום ולך
להתפלל ותעמיד לפני הקב"ה שתי אופציות: אם כבנים אם כעבדים… אבל אני???
כל כולי מתעסקת עם בנים… אז גם הקב"ה ירחם עלינו כרחם אב על בנים.
❋ ❁ ❋
זה בדיוק מה שקרה בזמן החורבן, האבות הקדושים זעקו לקב"ה ועוררו רחמי שמים,
אבל לא!!! השערים סגורים… אברהם מתפלל ולא נענה… יצחק מתפלל ולא נענה…
יעקב… משה… כולם מתפללים ולא נענים… ואז מגיעה רחל… רחל לא מתפללת…
היא לא צריכה להגיע לתפילה… רחל פשוט לוחצת על כפתור… כפתור הויתור!!!
רחל מגיעה עם מסמך – אני ויתרתי לאחותי!!! זהו!!! היא לחצה על כפתור של
ויתור, ובאותו רגע היא הפעילה השפעה של ויתור, זהו!!! רחל, את לא צריכה להגיע
לבית הכנסת… את "עובדת מהבית…" "מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה כי יש שכר
לפעולתך", אפילו לבכות את לא צריכה… במה זכתה רחל שהיא הצליחה לפעול מה
שכל השבעה רועים לא הצליחו לפעול???
שבעת הרועים רצו לפתוח שערי שמים, לעורר רחמי שמים!!! לפעמים השערים
נעולים ושום דבר לא עוזר, שום דבר לא מצליח לעורר!!! אבל אמא בישראל, היא
לא מעוררת רחמי שמים… היא מפעילה רחמי שמים… היא מתעסקת עם הלחצן של
רחמי אם על בנים… ובזה עצמו היא פועלת רחמי שמים… היא לא נוקשת בדלת…
אלא לוחצת על האינטרקום מבפנים שפותח בעצמו את הדלת… אמהות יקרות: חזקו
ואמצו במשבצת שלכן… אנחנו בבית כנסת זקוקים לכן… אנחנו נשמיע קול שופר…
קול של גנוחי גנח וילולי יליל… אבל אתן לא צריכות להשמיע קול שופר, אתן השופר
בעצמו!!! עם ישראל כולו זקוק ליללות שלכן… לתפילות ששגורות על לשונכן בכל
בישול ובכל אפיה…
❋ ❁ ❋
כל אחד יתבצר בעמדתו!!! אנחנו מבית הכנסת, ואתן מהגינה… כל אחד ממקומו יזכה
וימליך את הבורא – בתפקיד המיוחד שמיועד לו… כל אחד ממקומו יקבל על עצמו
לבצע את השליחות האישית שלו במקסימום האפשרי, עם כל הלב והנשמה…
וכולנו יחד… כל אחד מהזוית שלו… נעמד ונזעק לאבא שבשמים שישוב אלינו
ברחמים, נתפלל לשנה טובה (אם מתוך הנוסח מהמחזור עם הש"ץ בבית הכנסת,
ואם מתוך הלב בנוסח אישי…) שנכתב ונחתם לחיים טובים בזה יום הדין, ונזכה לשנת
גאולה וישועה אמן.

מתוך חוברת והיא תהילתך, מבית שלהבת – אז נדברו 

תמונה: freepik

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

6 תגובות

  1. בכיתי וקראתי נותן לי כוח אני אמא ל5 ילדים קטנטנים וזה פשוט במקום! תודה למי שכתבה את זה!!!

  2. מאמר יפה
    צריך לדעת ולהפנים שלכל זמן ועת
    בזמן הבחורות לנצל ולשמוח על הזכות ללכת לבית הכנסת
    ובזמן ההורות לנצל ולשמוח על הזכות לא ללכת לבית הכנסת ולשמור ולטפל ולחתל את הילדים המתוקים המתנות חינם שנתן לנו ד'
    ובכלל לא צריך להרגיש נקיפות מצפון כי להפך ד' לא מחפש אותנו שם הוא מחפש אותנו בטיפול הילדים והשמירה והאחריות עליהם
    ובעזרת ד' בגיל גדול כשהילדים יגדלו כבר ויהיו עצמאים נוכל לשוב שוב ולזכות להתפלל בבית הכנסת 🙂
    כל אחד צריך לדעת את מקומו ולשמוח בו!
    שיתקבלו תפילותינו ברצון לפני מלך מלכי המלכים כל אחד מאיפה שהוא ובמה שהוא עסוק.
    שנה טובה לכל עמי

  3. מאמר מאד יפה ומחזק!
    רציתי להאיר את הנושא מעוד כיוון בתור אמא לבת שלא היו לה ילדים כחמש שנים!
    אז נכון היא בצדקותה הגיעה לכל התפילות כבר מהנץ החמה! אבל מבטיחה לכם שאף אחת לא היתה מעוניינת בניסיון הזה! זה קשה! מאד! ב"ה! היום היא כבר לא מגיעה לתפילות ורצה מאחד לשני! הודו לד' כי טוב! איזה אושר! אז שכל אחת תחבק חזק חזק את מתנות השמים שהיא קיבלה מאוצר מתנת חינם ממש! וכשתהיינה סבתות כמוני תוכלו בע"ה ללכת לתפילות😊
    ועוד משהו, זכורני שבאחת השנים שילדי היו קטנים התפללתי בבית, (כמה התאוויתי ללכת אז לבית הכנסת…) התפילה היתה ממש מעומק הלב והתפללתי במיוחד על ענין מאד משמעותי, ו…כן! באותה שנה קיבלתי את המתנה, את הענין שעליו התפללתי! זהו, הקב"ה שומע תפילת אמא יהודיה מכל מקום ואולי אפילו יותר כשזה מהבית, המקום הטבעי והאהוב שלנו!
    שלכן בהערכה גדולה, אמא שהיא גם סבתא!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.