אפשר לקרוא לך אמא?/עידית אזוי

שיתוף ב email
שיתוף ב print

השעה כמעט שמונה
עוד יום כמעט שיגרתי מתנער מעלי
מצאתי את עצמי מדפדפת ביובש בין דפי לוח השנה,
אלול, תשרי, חשוון…
מחפשת תאריך מעניין שיקפיץ לי את הלב…
היי מה קרה לך?  על מה נפלו פנייך?
הרי  רק לפני שנייה סיימנו לקפץ בקצב עולה ויורד בין סוכות השלום ובתי כנסיות מלאים ביהודים טובים מכל הסוגים המתאחדים יחד לשמוח בשמחת התורה
כמה אור התפזר בין כותלי בית הכנסת… כשעמדתי שם מאחורי הפרגוד המקודש החוצץ בין נשים לגברים ניסיתי לשאוב כמה שיותר מן האור הזה,
עומדת ונושמת את רוח השירה בכמויות לא שוכחת  להשאיר לי מזה גם לאחריי החגים…
והנה. אני כאן כבר יותר משבוע אחרי כניסת החודש המר הזה, מאגרי הרוח והשמחה כנראה שלא הספיקו ליותר מכמה ימים לאחר לכת החג…
מה יהא עלינו כעת? מאיפה נשאב את הכוח, מי ידליק את ליבנו, איך בדיוק נעשה מצווה מתוך שמחה בתוך כל הדכדוך הזה?
צעדתי בתנועת גרירה מן הסלון לכיוון המרפסת עדיין מסרבת לשחרר את לוח השנה מבין ידי
בכל אופן מר חשוון חייבת לחפש בו איזה גרם או שניים של מתוק.
תוך כדי דפדוף חוזר בלוח השנה טיפה אחת של מים נפלה על אפי, התנערתי ומיד הרמתי את עיניי לשמיים, הורדתי אותם במבט מבויש
איזה כפוית טובה את נזפתי בעצמי, תראי קיבלת רמז מן השמיים…
חודש חשוון הוא חודש הברכה חודש ששערי שמיים נפתחים ומורידים עלינו את הגשם, את השפע ו….רגע אויש. איך שכחתי ? הסתרתי את פניי בין כפות ידי
היום י"א בחשוון  אמא כאן לידך…
ואת הולכת ומחפשת איזה חג מרשים אשר ירטיט לך את הלב? שוב נזפתי בעצמי.
רצתי כסערה חזרה לכיוון הסלון מחפשת את ילדי השקועים כבר בתרדמת חורף אופיינית עוד לפני שממש חדר אלינו הקור היבש
ילדים!!! ילדים!!! קראתי בקול מרונן
איזה יום היום אתם יודעים?
הם הביטו בי  בשקט מחכים למוצא פי.
היום י"א בחשוון חייכתי
מאמע כאן!!! מאמע של כולנו!
שעה אחרי, על השיש החלק במטבח דלקו הנרות, ואיתן זלגו הדמעות…
דמעות שרק אמא רחל מסוגלת להם
מדמיינת את דמותך אצילה וקדושה עטופה באור הגנוז..
עומדת ומבקשת על כל אחד מהעם הקדוש  כאילו בנך יחידך
כמה אהבה כמה רחמים כמה צניעות
כל כך הרבה ב-אימא אחת ועוד של כולם?
סליחה אימא ששכחתי שזהו היום שלך מלכתחילה
זהו יום חג לכל אם יהודייה
כולנו רוצות לשאוב ממך כמה שיותר
להדמות לך עד כמה שניתן בדור הזה
ביתי הקטנה עמדה שם מאחורי מושכת בשמלתי
אימא היא פנתה אלי, גם אני יכולה להדליק לה נר? אמרה והסמיקה מסתתרת שוב מאחורי שמלתי
בטח מתוקה בואי
עמדנו שם מביטות לתוך האש המתנענעת
הצטרפתי לשירת ביתי שבקולה המתוק הצליחה להרטיט לי את הלב
שיר כל כך פשוט וכל כך מרגש
שרק הוסיף לי להבין כמה רחמנית היא אמא רחל שלנו
מאימא שלי לחשתי
מנעי קולך מבכי כי הדור הזה הוא דור של גאולה
לא עוד כאב לא עוד צער
ואת עוד יושבת שם על אם הדרך ודמעותייך השאירו סימנים לדורות…
סימנים לנו האימהות שמבקשות רק לקבל ממך כוח  לחנך את ילדנו ברחמים
לא לשכוח לבקש, כי הכאב גורם לנו לפעמים לשכוח
מה שאת אף פעם לא .אף פעם.
אמא. שמעתי את ביתי שוב ,אפשר לדבר עם רחל לבד?
בטח מתוקה. אתן לך דקה לבדך
סקרנית שכמותי הסתתרתי מאחורי הקיר  כדי לשמוע מה יש לילדה בת חמש לדבר עם רחל, ועוד לבד?
היא לחשה בשקט בשקט
מאמע רחל. אפשר לקרוא לך אמא?

 

 

עידית אזוי
כותבת טקסטים. שירה. מאמרים.
ליצירת קשר
054-6489330/
iditdesign@gmail.com

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.