כל התוכן המעניין לאישה החרדית

יום רביעי

|

י״ב באדר א׳ ה׳תשפ״ד

|

21/02/2024

כל התוכן המעניין לאישה החרדית

לאישה החרדית

|

י״ב באדר א׳ ה׳תשפ״ד

|

|

21/02/2024

|

יום רביעי

גם את חווה מערכות יחסים "חונקות"? /מיכל בריטמן

שמי מרים, בת 45, במערכת היחסים המורכבת שלי עם אחותי ליבי, ולמעשה את מערכת היחסים מורכבת  עם העולם שסביבי.

 

אחותי, ליבי, גדולה ממני בסך הכול בחמש שנים, אבל מערכת היחסים שלנו נראית כאילו הייתה גדולה ממני בדור לפחות.

כל חיי ליבי דרשה ממני שאהיה שם בשבילה. ואני מאז שאני זוכרת את עצמי, השתדלתי מאד לעשות בשבילה – הכול.

עזרה בלי סוף, אוזן קשבת, אכפתיות, מסירות ומה לא.

אבל בזמן האחרון אני מרגישה לא טוב עם מערכת היחסים הזו. אני מרגישה שהיא חונקת אותי, לא רואה אותי, מנצלת אותי ועושה לי רע בפנים.

אני טיפוס מרַצֶה. מאז ומתמיד אני מרצה את כולם: את ההורים, המשפחה, השכנות, הידידות, הצוות בעבודה, את הבוסית ומי לא.

חשוב לי שכולם יצאו מרוצים, שיחשבו עלי רק דברים טובים, זה כל כך קריטי עבורי. קשה לי אפילו לדמיין לעצמי מצב שבו הבוסית שלי, למשל, תחשוב שהעבודה שלי פחות ממצויינת.

שיעבוד קשה

מה אני עושה בשביל לגרום לעולם לחשוב עלי דברים טובים? הכול. אני עובדת קשה מאד 24/7 להיות נחמדה, מסורה, אכפתית, לתת תפוקה מצויינת בעבודה, להתחשב ולתת מעצמי עד כמה שאפשר. האמת היא שלא תמיד אני מרגישה שאני מצליחה בכך. לפעמים נראה לי שככל שאני מתאמצת יותר לגרום לעולם להיות מרוצה ממני, כך זה קורה פחות.

אני נזכרת עכשיו בכל מיני מקרים בהם הייתי מסורה באופן יוצא דופן לליבי, לשכנה, בעבודה, חשבתי שהמאמצים שלי יגרמו להם להעריך מאד את מה שעשיתי, להיות אסירות תודה, אבל מאום מכל אלה לא קרה.

כן, הם הודו לי, אמרו שהייתי מקסימה, אבל לא הרגשתי שזה מתחיל אפילו לשקף את הגודל והעוצמה של מה שנתתי.

בסתר ליבי הרגשתי שאולי אפילו הן מרגישות שהייתי חייבת להן את זה, ולא שיש כאן נדבת לב מיוחדת במינה.

כפי שסיפרתי לך, אני טיפוס מרצה, ומוכנה לעשות הרבה בשביל כולם, אני מקדישה הרבה מאמצים ומחשבה איך לעמוד בדרישות הרבות של העולם ממני, אך למרבה הצער אני לא מרגישה שמישהו יודע להעריך את מה שאני נותנת לו.

בסופו של דבר פעמים רבות אני מאוכזבת מחוסר ההערכה של העולם כלפי המאמצים הרבים שלי עבורו.

לאט לאט במשך הקורס הבנתי שפיתחתי תלות בדעה של העולם עלי. שאבתי סיפוק, כוחות ושמחה ממחמאות, ממבטים של הערכה כלפי.

הפכתי משועבדת לצורך שלי לקבל אישור והערכה מהעולם, והצורך הזה, תקע אותי מאד, משום שהוא גרם לי לעבוד קשה בשביל משהו שאין הרבה אחוזים שהוא יקרה, משום שהעולם, כפי שאת יודעת, לא נוטה לפרגן בקלות, ולתת מעצמו. על התהליך המופלא שעברתי, אספר לך בשבוע הבא אי"ה.

אני מרגישה שאנשים מתייחסים לכל מה שאני מרגישה כאילו זה מובן מאליו, כאילו זה בא לי בקלות, ובעיקר כאילו אני חייבת להם את זה.

לאחר הקורס במחוברת, הבנתי שכל עוד המניע שלי לפעולה יהיה התלות שלי בצורך לקבל הערכה מהעולם – הדבר לא יקרה לעולם, ולא רק זה אלא יזלול ממני כמויות אנרגיה אדירות שלא יחזרו אלי אף פעם.

תלות בעולם

מניין נובע הצורך שלי לרצות את העולם? קשה לי אפילו לזכור איך התחילה התופעה הזו בחיי, משם שמאז שאני זוכרת את עצמי זו צורת ההתנהלות שלי.

בתהליך פנימי שעברתי, הבנתי שמה שמניע אותי לנהוג באופן זה, זהו הצורך הבסיסי שלי לקבל זכות קיום, להרגיש חשובה ובעלת ערך.

הטעות שלי הייתה שחשבתי שהעולם הוא זה שייתן לי את זכות הקיום. עד שפיתחתי תלות בדעה של העולם עלי, וכל מחמאה ופרגון ממנו קריטיים להרגשה הטובה הפנימית שלי.

התלות הזו חונקת אותי,  המבט שלי שמסתכל לצדדים ומחפש אישורים מהעולם סוגר עלי,

הביקורת העצמית מאיימת, ויש בי בור ללא תחתית שמחפש מחמאות ואישורים מהעולם.

הערך שלי

שיניתי את כיוון הההסתכלות שלי, במקום לשאוב את הכוחות מבחוץ, אני זו שמזינה את עצמי בהרגשה טובה מבפנים.
וככזו עלי למלא את עצמי בהכלה, בקבלה, בהערכה ובאהבה.

קשה היה לי לחשוב על עצמי במבט חיובי כאשר אני כל כך רחוקה משלמות. הביקורת העצמית והשיפטיות שלי מנעו ממני להתחבר אל הטוב שבי ולהרגיש ראויה.

אז הבנתי גם שלא המושלמות תיתן לי את זכות הקיום שלי.

את זכות הקיום שלי קיבלתי מבורא עולם כשנוצרתי, והוא זה שמחדש אותה בכל רגע בעבורי, מתוך אמונה בכך שאעשה את שליחותי בעולם.

אני ראויה לכל הטוב מעצם היותי, ולא תלויה בדעת העולם עלי או בכך שאני מושלמת.

אפשר לומר שמשהו בתוכי נרגע מאד, אני לא צריכה לעבוד קשה בשביל להרגיש זכות קיום. מעצם היותי – יש לי את כל מה שאני זקוקה לו.

הפסקתי להרגיש חייבת לכל העולם. לאט לאט אני מצליחה לפעול מתוך הרצון הפנימי למלא את ייעודי בעולם, ולא מתוך צורך השרדותי לקבל אישורים. שלווה ושמחה ממלאות את ליבי, ואני מלאת הודיה לה' על השינוי המבורך.

שיניתי את כיוון ההסתכלות שלי ממבט על הסביבה שמשפיע על ההרגשה הפנימית שלי, לכיוון הפוך, בו המבט מופנה פנימה – אני זו שמזינה את עצמי בהרגשה טובה – ואז אני יכולה להשפיע על העולם מהטוב שיש לי בפנים.

האדם היחידי שמוטלת עלי האחריות לדאוג לשלומו – זו אני. ברגע שאפעל מתוך המקום הפנימי הנכון, אוכל גם בסופו של דבר לשמח את העולם והם באמת ישמחו מכך,

 

פוסטים אחרונים

דלעת ערמונים במילוי קציצת עדשים ופטריות | מירב מלכה.

לפני יום 1

|

0

הזדמנויות לחגוג? בואו ניצור אותן

לפני יום 1

|

0

אשכולית אדומה עם כל המעלות והתוספות

לפני 2 ימים

|

0

הבת שלי היא הכי מושלמת - הרכיבים מדברים בעד עצמם

לפני 2 ימים

|

0

איך יוצאים? בשמחה! | סיון רהב-מאיר

לפני 2 ימים

|

0

חלת שום עסיסית | מירב מלכה

לפני 2 ימים

|

0

לא נותנים הזדמנות: חרם בעולם הילדים

לפני 3 ימים

|

1

סביח בפיתות פרנה ללא התפחה | מירב מלכה

לפני 3 ימים

|

0

תיווך נדל"ן- חלק ה' מהם דמי תיווך בשכירות/ עו''ד אסתי וייסלר

לפני 3 ימים

|

0

הגדרות זה לא להיות

לפני 4 ימים

|

3

תהליכים | אפרת ברזל

לפני 5 ימים

|

0

חודש של בשורות טובות

לפני 5 ימים

|

0

מפנקת במיוחד: עוגת שכבות קפה | חיה קסטיאל

לפני 6 ימים

|

10

תפתיעי אותם בשבת: קציצות דגים ברוטב אדום עשיר

לפני 6 ימים

|

0

חשיפה בלעדית: השיטה שמכשירה נשים בעולמה של הלכה

לפני 6 ימים

|

0

זעקת האישה העובדת: חוסר במעונות במגזר החרדי - מי לוקח את האחריות?!

לפני 6 ימים

|

4

מסיבת ההודיה הגיעה | סיון רהב-מאיר

לפני 6 ימים

|

0

התבלין שכדאי לך להכניס לתפריט בכל הזדמנות: קינמון

לפני 7 ימים

|

0

מתוקה, חמה ומפנקת: דייסת פתיתים לערב גשום

לפני שבוע 1

|

0

משימה הורית: חיבוק אחד ביום, להתפתחות בכל התחומים

לפני שבוע 1

|

1

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך

שיחה

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *