צפויה לי שמחה משפחתית,בקרוב
אני רוצה להגיע
לא מתחשק לי להיות ה"רווקה שלא מגיעה לחתונה-אם היא לא שלה"….
תשאלו, מה הבעיה?
אז כך, אי אפשר לדלג על הקושי הרגשי-הפנימי האישי שלי- אבל על זה אני אעבוד עם עצמי,אמונתי וכוחותי…
דבר אחד מתסכל אותי בעוצמה-
פניני החכמה של נשים נפלאות,
שלא ברור למה, אבל מאד חשוב להן
ודוקא בחתונה
לעיתים ,מול קהל ועדה
לתת ברכות,
סגולות,
עצות,
טלפונים של שדכניות.
וה"בקרוב אצלך"-המרגש
שנאמר עם צקצוק ומבט מרחם.
בבקשה,
תחסכו מאיתנו את ההתמודדות הזו,
ואם נורא איכפת לכן,
תרימו טלפון לפני או אחרי….
בשמי ובשם חברות רבות למסע השידוכים המפרך , המעיק והקשה הזה.
תרחמו עלינו. תחשבו על מה עובר בראשינו,
ואל תהיו נחמדות וצדקניות על חשבונינו.
כי זה כואב וצורב יותר ממה שזה נראה.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
23 תגובות
כואב מאד!
את האמת שאני חושבת כמו עוד הרבה שכדאי לנצל כל תקופה בחיים ולא משנה איזה היא. כי גם לנשואות וגם לרווקות יש התמודדויות
(יש נשואות שסובלות עוד יותר… ) כך שאי אפשר לכמת אבל מה שכן
כדאי לכל בן אדם בתקופה שהוא נמצא לראות את הטוב וכן ללמוד מאותה תקופה מה שהוא יכול לחיים!
עברתי איזושהי התמודדות קשה שאני הרגשתי עם זה התמודדות קשה אבל ב"ה מתמודדים!
ויצא לי לפגוש בחברה כל מיני תגובות של חוסר טקט, חוסר ידע איך לענות ומה, פרצופים לא מובנים וכו'…
ואני בחרתי להיות הנורמלית ולנסות להעביר את השיחה בצורה הכי כייפית וטובה ששניינו נצא שמחות ובהרגשה טובה
"כי במקום שאין איש- תיהיה איש!"
"בקרוב אצלך"
יש הבדל בצורה שבה אומרים את זה , אם בקול גדול בטקס מביך, סתם כי מקובל להגיד..
או שזה בא , מלב אל לב , ומאוזן לאוזן. בחמימות ובאכפתיות אמתית ומשתתפת !
זה לא משנה אם זו אשה מבוגרת או הכלה בעצמה שמאחלת, קטנה ממני או לא,
תלוי בצורה שבה נאמרים הדברים
סיפור שקרה לי : במוצאי יו"כ אחד לפני כמה שנים עשו לי טקס "שפיכות דמים" בביהכנ"ס,
נשארתי להתפלל ערבית של מוצאי יו"כ , וישבתי במעבר.
עברו לפני בתווך כל נשות בית הכנסת הכבודות, בדרכם ליציאה,
ואחלו לי בטונים גבוהים ובהתרגשות ששנה הבאה כבר לא אהיה כאן. אחת אחרי השניה, כבנות מרון.
שנה הבאה אני לא הייתי שם כי הלכתי להתפלל בבית כנסת אחר.
אני לא מאלה שנעלבות מ "בקרוב אצלך " ומברכות. אני עונה אמן, ומעריכה את מי שחושב עלי ומברך אותי,
אבל בבקשה ! לא טקס פומבי ומביך !!!!!!!!
בקרוב אצלך- זה משפט שהפך להיות שגור בפי כל בלי משים וזו בדיוק הבעיה-
אנשים, שימו לב מה אתם אומרים!
למה במצב שבחורה רווקה מגיעה לאירוע כולה שמחה ומשוחררת, אנו מוצאים לנכון להזכיר לה את החוסר שלה?
היא כרגע לא מרגישה חסרה וטוב לה.
למה בחורה צריכה לבוא לאירוע וכל מה שיש לנו לומר לה זה בקרוב אצלך?
שבמילים אחרות זה כמו לומר לה: את כרגע לא מעניינת אותנו, לא איך את נראית ולא מה יש לך לומר, את מסכנה כי כרגע חברה שלך מתחתנת, את כרגע במצב שאסור לך להיות בו אז מהר מאד תהיי רלוונטית ותתחתני.
בואו נכיל את השלב שאנשים נמצאים בו, את הסטטוס הזה ששמו רווקות.
גם אני מחכה לחתן שלי, אבל מניסיוני רב השנים חושבת שהשמחה תלויה בך בלבד.
כן, אנשים, תברכו אותי! אני יענה אמן בכוונה!
כן, אנשים, תציעו לי הצעות, זה נותן לי המון תקווה!
תביאו טלפונים, תספרו שאתם מתפללים עלי, זה כל כך מרגש אותי שאכפת לכם!
והכאב? נכון, הוא קיים. אבל לא בגלל אף אחד. ואנשים רוצים לעשות טוב והגיד את המילים הנכונות ולא תמיד יוצא להם…
וזה בסדר, כי גם אני הייתי יכולה להתבלבל אם הייתי במקום שלה, שלא מבין את שלי לגמרי על כל הניואנסים.
לסיכום: האושר שלך נמצא בתוכך ולא תלוי בשום גורם.
בשורות טובות לכולנו…
הדס, אני בעד.
הכל תלוי בך!
יש לי קרובה שממתינה לילדים כמה שנים והיא מקבלת כל מיני תגובות לא תמיד כפיות ונעימות
למרות שהן מלאות רצון טוב
רווקות יקרות אין ספק שקשה לכן אמנם אני התחתנתי צעירה אבל אחותי המקסימה מחכה ואני רואה איך לפעמים היא רוצה לצעוק בתסכול מרוב שהיא מחכה
אין ספק שזה קשה
אבל בנוגע לאיחול הלא אהוב ולברכות המביכות, כל אישה ובחורה כמעט שמתמודדת עם משהו(אין ילדים/ילד חולה/קושי כלכלי משמעותי/אין עבודה/ילד או אח מיוחד ועוד) ויש בלי סוף כאלו מקבלת איחולים, עצות,סגולות וברכות לאף אין ענין אישי דווקא ברווקות
הנושא פה הוא טקט באופן כללי כלפי כל אדם ולא בקרוב אצלך לרווקות דווקא
כן, גם נשים שממתינות לילדים סופגות הרבה את ה "בקרוב אצלך".. , כן וגם הרבה סגולות, הרבה התעניינות שעוברת את הטעם הטוב…
לאביטל היקרה!
להתמסכן תמיד אפשר ויש על מה לצערינו… 🙁
לפני כ4 שנים באתי לאחל מזל"ט בחתונה של שכנה שהיתה קצת חברת ילדות שלי, ניגשתי לאמא שלה והיא תפסה את ידי ואיחלה לי את מיטב איחוליה מכל הלב והנשמה, אני זוכרת שהרגשתי מבוכה ואי נעימות ואולי נצצו לי כמה דמעות בעיניים, המעמד הזה מאד הביך אותי… 🙁 זה חזר על עצמו בעוד אירועים ומפגשים…
עברו כמה שנים טובות… מאז, והחלטתי שאני לא לוקחת אישי, עונה אמן ומודה מכל הלב והכל טוב ויפה!
כשאת מחליטה שאין ממה להרגיש לא נעים (אפילו שיש…) ואת זורמת עם המצב רוח השמח בחתונה או בכל אירוע אחר זה דבר מדהים! לא קל בכלל ללכת לחתונות של צעירות ממך בכמה שנים ולשמוח באמת! (ושלא תחשבו לרגע שקל לי…) אבל כשזה מגיע ממקום פנימי ועמוק זה קל יותר! שנזכה כולנו ברוב ממש להקים בתים נאמנים בישראל! ממני רווקה בת 25+
הווו, כמה שזה נכון…!!
המשפט הכי כואב לרווקה מתבגרת זה המשפט "בקרוב אצלך"…
מי שלא היתה רווקה שכזו, לעולם לא תבין..
באמת מאמר צודק מאוד היום לצערינו להרבה אנשים חסר טקט .ושבוע שעבר היה כנס של שדכנים ושדכניות בארמונות חן והרבנים שהיו שם דיבורו על זה מאוד בחריפות. אבל מה לעשות? ….. יתכן מאוד שמה שכתבה אסתריקה מאוד מאוד נכון לשדר עוצמה ולא לתת לאנשים לראות אותך כמסכנה. בהצלחה בתמודדות הזמנית.
מגיבה לסקר של הרווקות, אז ככה התחתנתי כשהייתי בת 31 והתגרשתי ממש מהר, תוך חודש
היום הרבה יותר נעים לי לבוא לשמחות, אני מרגישה שווה בין שווים, עם פאה יפה ומסורקת מי חושב שאינני נשואה?
אף אחת לא אומרת "בקרוב אצלך", או לחילופין "בשמחות" או נואמת לך נאום של חיזוק באמונה, או מסבירה לך שמה שרוצים באמת.. ואילו באמת הייתי מתגעגעת לבן הזוג שלי…. אף אחת לא נעמדת מולי לסקור אותי מנעליים עד משקפים כאילו שאני לא שמה לב, למה אי אפשר היה פשוט לבוא ולומר "שלום, אני פלונית שדכנית/באתי לראותך למטרת שידוך". בכל מקרה היום אני גרושה, אך עם פאה מקסימה. ולכן הרבה יותר כייף לי לבוא לשמחות, אנשים מתיחסים אלי שווה בין שווים, וגם אני מרגישה שאינני שונה, אני נראת "כמו כולן"….
מדברת על עבודה, על מתכונים, על ביגוד וסירוק הפאה… על האחיינים החמודים שלי.. שיחה רגילה
אין ספק שהאיחול "בקרוב אצלך" מעצבן ביותר. אלא אם כן את הכלה וגם אז פשוט תברכי אותי על הזיווג בלי קשר לזמן. אבל רק הכלה תגידי בכל לב: "בורא עולם ימצא לך בן זוגך שתוכלי להקים איתו בית תורה אמתי בלב שמח"
ב"ה אני נשואה, ולא מכירה את ההרגשה מקרוב
מה שכן- גיסתי המדהימה בת 29 עדיין ממתינה לשלה,
וממנה למדתי שאפשר לשדר שמחה אמיתית בכל מצב שהוא!
בחתונה שלי (עקפנו אותה) היא רקדה עם חולצה שעליה הודפס "כן, כן, אני יודעת, בקרוב אצלי!" וכולם התלהבו
היא פשוט לא נותנת לאנשים לרחם עליה
והיא אמרה לי מנסיון: אם את שמחה ומאושרת- אז האנשים משנים את הנימה המרחמת שלהן לנימה מעריכה, ומאחלים בשמחה מכל הלב, ולא כאילו את מסכנה.
זה קשה- אבל שווה! ממליצה לכולן
אני לומדת ממנה המון!
אני מכירה מקרוב רווקה שבוחרת במודע לא לבוא לשמחות המשפחתיות הכי מצומצמות וחבל לי על כך מאוד שהיא בוחרת להישאר לבד,
כולם אוהבים אותה ומכבדים את רגשותיה ונראה לי שהיא סובלת מהבחירה שלה להיות מיסכנה
אני ברוך ה' נשואה ולא יכולה לדון אף אחד. אבל תביני שאם את מתקרבת לרווקה והיא דוחה אותך זה לא נעים.
הבנתי אותך ועכשיו עוד יותר..
צודקת לגמרי.
אין לי ספק שהתגובות והאיחולים הללו לא מוסיפים חיוך על פנינו.
בתקווה שכמות הטקט והרגישות בעולם תגבר.
מאחלת לך הנאה בחתונה ושאף אחת לא תשבית לך את השמחה ובאמת בקרוב שתזכי לקום לתינוק המתוק שלך בלילה.
איתך…..
לרוקה המאושרת,
הדברים שאת כותבת הם מאד מדויקים ונכונים,אם כי יש גיל שבו את כבר רוצה כל כך לקום לילדים בלילה…
אני לא יודעת בת כמה את ,אבל בגילי -29,אני ממש כמהה…
בכל אופן-הבקשה שלי לא הופנתה אל קהל הרוקות,היא הופנתה לקהל המברכות הנלהב.
האם מישהי היתה מעזה לגשת בברית לאישה שמחכה 9 שנים לילד ולאחל לה בקרוב אצלך?לשאול אותה אם היא כבר ניסתה את הרופא/הסגולה?
אני רוצה לקוות שזה לא קים!!
אז למה לרוקה מותר לעשות את זה,ולא כתבתי את זה בחלל ריק,יותר מידי רווקות חוזרות מושפלות משמחות שהן הגיעו אליהן בלב שמח.
שנזכה לשמוח כולנו,בטוב!
לרווקה שכתבה את הפוסט ולכל הרווקות שבדרך להינשא…
קראתי את מה שכתבת. יפה ומרשים ואף נוגע ללב.
לדעתי, כרווקה שממש מצפה, תלוי איך את משדרת.
אם תשדרי מסכנות וחוסר רצון להשתתף בארועים והפחד מלקבל תגובות של "בקרוב אצלך", מצטערת לומר לך אבל זה בדיוק מה שתקבלי.
אם תשדרי ביטחון ושימחה, זה מצב שאלוקים הטוב והרחום בחר בקפידה עבורך כי זה מה שהכי נכון לך כרגע.
כמה נשים נשואות מתמודדות עם שלום בית, ילדים, פרנסה, עבודה, שויגער ועוד….
בואי נרחם אנחנו עליהן. מה דעתך?
את הרווחת. ה' בחר אותך. הוא העניק לך עוד תקופת זמן של קשר והתחברות וקירבתו. תפילות שמגיעות ממקום אחר. וגם נתן לך שקט, שינה טובה בלילה, חופשיות.
הרי עוד טיפטיפה ובעז"ה ה' כווולנו נעמוד מתחת לחופה ועוד מס' שנים בודדות נקום בלילה לתינוק שבוכה, נארגן חבורת שובבים בבוקר, נרוץ לעבודה, נכין צהריים, נדאג, נעבוד קשה (בכיף)..
אז, קחי את זה בטוב. תיהי שגרירה טובה של אלוקים. קבלי הכל באהבה. רווקות זה לא לקות!! (אהבתי ת'חרוז)
תבואי לחתונה מתוקתקת ומאורגנת, תבואי בזמן ובלי לחץ, תהני, תרקדי, תשמחי. תאמיני לי שלא תקבלי מבטי רחמים (מנסיון הכי אישי.) וגם אם תשמעי בקרוב אצלך: "תגידי אמן" ותחזירי לה גם איזה איחול. כולם, אבל כולם מתמודדים. מתחייבת לך.
אז, גם לה תאחלי. ולכי תדעי, אולי עוד איחול אחד כזה וזה יבוא–
מאחלת לך ולכולנו הכי מהר ובקרוב שנרקוד בחתונה שלנו מתוך שמחה ושלמות אמיתית. ונלמד לראות בכל מצב את הטוב ולאסוף את היהלומים הפזורים בדרך, ויש המוווןן…
בקרוב אצלך וגם אצלי- ועכשיו, תעני אמן, בקול 🙂
רווקה מאושרת 🙂
את מאד צודקת בהסתכלות שלך על התקופה הזו, הסתכלות בוגרת ושמחה כי בכל מצב יש קושי וגם ההמתנה הזו לא נחמדה אבל מה, החיים ממשיכים לזרום וחבל לאבד את המצב רוח בגלל שאני עוד לא זכיתי… שמחה בתקופת הרווקות עושה רק טוב לך ולסובבים,.
נכון שיש זמנים שקשה אך אם משדרים אופטימיות ושמחה ולא לוקחים אישי כל מה שעובר לך ליד האוזן ואדרבה מודים על הברכות והאיחולים זה עושה טוב על הלב!! אני למשל אמרתי להורים שלי שרק אני 'זכיתי' להיות רווקה יותר שנים מכולם ושזה כמו יין שכמה שיותר ישן הוא משתבח…
תודה לך על השיתוף ותגובתך החכמה!
נכון כי חשבה יוצרת מציאות.
לה' היקרה
מענין אותי אם היית מעזה לרשום תגובה כזו גם לנשים המצפות לילדים????
ושימי לב לתשובות בסקר-אחוז גבוה אומר שתלוי איך ומתי.
לא הרבה רגישות רק קצת…
רווקות יקרות,
שימו לב שההתנהגות שלכן לא מרחיקה אנשים מכן,
תלמדו לצאת מהכאב הגדול שלכם ולראות מה קורה מסביב.
רוצים אתכן קרוב, אל תתרחקו!!!!
ה. יקרה,
לא יודעת מה הסטטוס שלך אבל אל תדוני גם אם את חושבת שאת יודעת!! מי שלא היתה שם לעולם לא תדע מה זה וגם אם את רווקה שמצפה, כל אחת חווה את ההתמודדות בצורה שונה ומגיבה שונה.
אני חושבת שאין אדם בעולם שאין לא איזשהיא התמודדות או נסיון ברמה כזו או אחרת, (בלי קשר תמיד צריך להתרגל להסתכל על הטוב שבכל דבר אבל זו לא הנקודה) הבעיה שלא על כל אחת את רואה מיד עם מה היא מתמודדת (ברב המקרים!) אבל על הרווקות מיד רואים! (השיער…) זה זועק, ולכן אנשים ישר נלחצים ולא יודעים איך להגיב, לכן הטקט לפעמים נעלם להם. קחו את זה בחשבון, אנשים שמולכן נבוכים ולא יודעים איך להגיב, לכן קחו פרופורציות ואל תקחו את התגובות אישית.
כמה נכון וכואב
אבל אף פעם אי אפשר לדעת מאיזה כיוון הוא יכול לבוא
ה' לא נותן נסיונות לאדם אם אין לו את הכוחות לעמוד בהם!!!
נושא כואב ואף מעצבן.
פוגש אותנו בכל מיני מצבים בחיים.
אני לא יודעת מה המניע של כל אחד
אבל אם רק נקדיש מחשבה קטנה
"זה עושה לי טוב ליעץ/להמליץ/לברך וכו׳…"
או שזה באמת מתוך דאגה ואיכפתיות
ואם כן האם פעם חשבתי, אם זה מה שהצד השני רוצה?
נערות אהובות!
מניסיון לאנשיםתמיד יהיה מה לומר-זה מן דחף שעוד לא הצלחתי לפענח…
זה יפגוש אתכן אחרי החתונה בשאלה "כמה ילדים…?"או אם יש לך רק בנות/בנים
"זה סימן ל…"?
בקיצור, זה לא נגמר, צריך פשוט לנשום עמוד עמוק ואפשר גם לצחוק ???
חיים שמחים ומאושרים לכולן, וגם לי?