כמעט רציתי לתלות שלט במעלית:
שכנים יקרים, נא לא להנמיך את המנגינה הזו!
אבל אז חשבתי שלכתוב לכן מכאן זה יותר מכובד:)
כייף לי להיות שכנה שלך, לקנא בך.
כמעט תמיד לרצות גם.
להיות במקום שלך, האצילי המורם.
מעם.
תמיד צחקנו על זה שאנחנו שכנות, אבל כל כך שונות.
אין כמעט משהו דומה לא במראה, לא בסגנון ובטח לא בהשקפות…
כך לפחות חשבתי עד לפני שבוע.
שבוע שעבר, רציתי ללוות ממך כוס חלב,
את מכירה את הקפה שלי בערב עם עוגיות חמאה,
אחרי מסע הרדמת הזאטוטים המתוקים.
בספונטניות אני יוצאת לנקוש על דלתך,
אבל אז…אני שומעת מנגינות
עוד לא התחילו שמחות בית השואבה – הבייתיות:)
אז מה זו המנגינה הזו? ועוד מהבית שלך?
שעולה ובוקעת וכובשת ,
רכה ומרגשת. מנגינת הלימוד הזו
שעולה ויורדת ושוב עולה ומסתלסלת עם תווים מיוחדים משלה.
עמדתי , דמעתי, הקשבתי, רציתי גם! קינאתי בך.
דמיינתי את הספרים פתוחים על שולחן הסלון שלפני שנה הועבר מביתי לביתך,
ידי כמעט נקשה על דלת ביתך,
אבל פחדתי שהמנגינה תיפסק,
עמדתי ולא זעתי.
והקפה שלי?
שיחכה.
אני אחכה.
פתאום הבנתי אותך, שאת מחכה לשולחן לסלון, או לספה מעור.
מחכה וברקע יש לך מנגינה רכה.
ואז אולי את כבר לא מחכה? כי מה זו ספה לעומת מנגינת התורה?!
וזכותך לחכות, וזכותך גם לקנות, וזכותך גם לפתוח חלונות ודלתות כדי שעוד שכנות כמוני יוכלו להנות!
אז בבקשה תגביהו את המנגינה הזו, שתכנס גם לביתי,
שתחדור לקירות ביתי ולבבי.
היום אני מבינה שאנחנו לא שונות, אנחנו משלימות.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
10 תגובות
מהמם, ממש התרגשתי, חינוך לאהבת תורה
מדהיםםםםםםםםםם
איזו תשוקה לתורה!!!
עוד תגיעי לזה…זה לא רחוק!!!!!!
מקסים. כל כך נוגע בכל מקום…
בעז"ה שנזכה ליום שמכל בית ישמע קול ניגון התורה. בינתיים תפקידנו להשלים אחד את השני.
לכבוד המערכת המאמרים הלל מאוד מחזקים אם תוכלו להוסיף עוד בשביל הנשים שבעליהם אברך או קובע עיתים לתורה
מסר חזק מאוד . אבל מי שבעלה לא אברך וקובע עיתים לתורה גם זכותה םגדול מאוד
תודה על החיזוק
בעלי יצא לעבוד ממש לאחרונה, וזה בהחלט כואב ממש לוותר על החלום של בעל אברך….
הוא ברוך השם מקפיד מאד על סדר לימוד יומי והמילים שלך ממש עושות לי טוב
ריגשתם אותי מאד
מדמיע ביותר…
רק קראתי את דברייך ועיני זולגות דמעות
אני זוכה לשבת על הספה בשבת לאחר הסעודה
ולשמוע את השכן מהקומה למעלה לומד במנגינה נעימה כ"כ
זה העונג שבת שלי,ואני תמיד מקווה שלא יסגור את החלון ,שאוכל להמשיך להקשיב ,לחוות ולו מרחוק
אני גם משתדלת לעזור לשכנתי לשמור על שעות הלימוד שלו בערב
מוותרת על הכל כדי לעשות לה בייביסיטר,שלא תרגיש כלואה בבית,בגלל שבעלה הולך ללמוד גם בערב
היא לא יודעת את זה ,אבל זה הוויתור שלי לכב' התורה
כל אחת חווה אחרת את זכות התורה,
כל אחת חווה אחרת את חג מתן תורה
אבל שכל אישה תמשיך להאמין שגם היא זוכה פעם מרחוק ופעם מקרוב
וואו ריגשת אותי!
יש לך אהבת תורה אמתית ולא אהבת כבוד ש'בעלי יושב ולומד'
זה נדיר כולי הערכה!