שכנה יקרה, בבקשה אל תנמיכי את המנגינה הזו!

שיתוף ב email
שיתוף ב print

כמעט רציתי לתלות שלט במעלית:
שכנים יקרים, נא לא להנמיך את המנגינה הזו!
אבל אז חשבתי שלכתוב לכן מכאן זה יותר מכובד:)

כייף לי להיות שכנה שלך, לקנא בך.
כמעט תמיד לרצות גם.
להיות במקום שלך, האצילי המורם.
מעם.

תמיד צחקנו על זה שאנחנו שכנות, אבל כל כך שונות.
אין כמעט משהו דומה לא במראה, לא בסגנון ובטח לא בהשקפות…
כך לפחות חשבתי עד לפני שבוע.

שבוע שעבר, רציתי ללוות ממך כוס חלב,
את מכירה את הקפה שלי בערב עם עוגיות חמאה,
אחרי מסע הרדמת הזאטוטים המתוקים.

בספונטניות אני יוצאת לנקוש על דלתך,
אבל אז…אני שומעת מנגינות

עוד לא התחילו שמחות בית השואבה – הבייתיות:)
אז מה זו המנגינה הזו? ועוד מהבית שלך?
שעולה ובוקעת וכובשת ,
רכה ומרגשת. מנגינת הלימוד הזו
שעולה ויורדת ושוב עולה ומסתלסלת עם תווים מיוחדים משלה.
עמדתי , דמעתי, הקשבתי, רציתי גם! קינאתי בך. 
דמיינתי את הספרים פתוחים על שולחן הסלון שלפני שנה הועבר מביתי לביתך,
ידי כמעט נקשה על דלת ביתך,
אבל פחדתי שהמנגינה תיפסק,
עמדתי ולא זעתי.
והקפה שלי?
שיחכה.
אני אחכה.

פתאום הבנתי אותך, שאת מחכה לשולחן לסלון, או לספה מעור. 
מחכה וברקע יש לך מנגינה רכה.
ואז אולי את כבר לא מחכה? כי מה זו ספה לעומת מנגינת התורה?!
וזכותך לחכות, וזכותך גם לקנות, וזכותך גם לפתוח חלונות ודלתות כדי שעוד שכנות כמוני יוכלו להנות!

אז בבקשה תגביהו את המנגינה הזו, שתכנס גם לביתי,
שתחדור לקירות ביתי ולבבי.

היום אני מבינה שאנחנו לא שונות, אנחנו משלימות.

 

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

10 תגובות

  1. מקסים. כל כך נוגע בכל מקום…
    בעז"ה שנזכה ליום שמכל בית ישמע קול ניגון התורה. בינתיים תפקידנו להשלים אחד את השני.

  2. לכבוד המערכת המאמרים הלל מאוד מחזקים אם תוכלו להוסיף עוד בשביל הנשים שבעליהם אברך או קובע עיתים לתורה

    1. תודה על החיזוק

      בעלי יצא לעבוד ממש לאחרונה, וזה בהחלט כואב ממש לוותר על החלום של בעל אברך….

      הוא ברוך השם מקפיד מאד על סדר לימוד יומי והמילים שלך ממש עושות לי טוב

  3. רק קראתי את דברייך ועיני זולגות דמעות
    אני זוכה לשבת על הספה בשבת לאחר הסעודה
    ולשמוע את השכן מהקומה למעלה לומד במנגינה נעימה כ"כ
    זה העונג שבת שלי,ואני תמיד מקווה שלא יסגור את החלון ,שאוכל להמשיך להקשיב ,לחוות ולו מרחוק
    אני גם משתדלת לעזור לשכנתי לשמור על שעות הלימוד שלו בערב
    מוותרת על הכל כדי לעשות לה בייביסיטר,שלא תרגיש כלואה בבית,בגלל שבעלה הולך ללמוד גם בערב
    היא לא יודעת את זה ,אבל זה הוויתור שלי לכב' התורה
    כל אחת חווה אחרת את זכות התורה,
    כל אחת חווה אחרת את חג מתן תורה
    אבל שכל אישה תמשיך להאמין שגם היא זוכה פעם מרחוק ופעם מקרוב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.