הֲמוֹן אָדָם
סוֹעֵר בָּרְחוֹב כְּשִׁטָּפוֹן
וְרֶגַע אֶחָד שֶׁנָּדַם
מוֹתִיר אוֹתִי בְּחִדָּלוֹן-
לִקְנוֹת ?!
לֹא לִהְיוֹת?!
עוֹלָם מִתְרוֹצֵץ
מְחַפֵּשׂ וּמַשִּׂיג
וְאֵין לִי הָגִיג
וְאֵין מַחְשָׁבָה
אוֹ פְּרוּטָה נְבוּבָה.
רָצָה אַחַר סְעָרָה
וְנֶפֶשׁ בּוֹעֶרֶת לְרֶכֶשׁ.
הֶסְפֵּקִים וּסְפֵקוֹת
טְרָדוֹת וּמוּעָקוֹת
בִּבְלִיל שֶׁל אֲנָשִׁים
אֲנִי אַחַת מֵאֶלֶף
כְּפוּיַת מַחְשָׁבוֹת
מְרַצָּה אַחַר קְרָבוֹת
תְּכוּנָה
תָּכְנִיּוֹת
תִּכְנוּנִים
וְטֶכְנִיּוּת
אָבַדְתִּי בַּסַּעַר
אַיֵּהוּ הַשַּׁעַר
לָצֵאת
לִפְגֹּשׁ מֵחָדָשׁ
אוֹתִי
בְּשֶׁקֶט.
בֶּאֱמֶת.
השיר פורסם בכתב העת 'יחידה' [email protected]
תגובה אחת
מדהים ועמוק כ"כ…