לִפְגֹּשׁ אוֹתִי בְּשֶׁקֶט / ג. סגל

שיתוף ב email
שיתוף ב print

הֲמוֹן אָדָם
סוֹעֵר בָּרְחוֹב כְּשִׁטָּפוֹן
וְרֶגַע אֶחָד שֶׁנָּדַם
מוֹתִיר אוֹתִי בְּחִדָּלוֹן-
לִקְנוֹת ?!
לֹא לִהְיוֹת?!
עוֹלָם מִתְרוֹצֵץ
מְחַפֵּשׂ וּמַשִּׂיג
וְאֵין לִי הָגִיג
וְאֵין מַחְשָׁבָה
אוֹ פְּרוּטָה נְבוּבָה.
רָצָה אַחַר סְעָרָה
וְנֶפֶשׁ בּוֹעֶרֶת לְרֶכֶשׁ.
הֶסְפֵּקִים וּסְפֵקוֹת
טְרָדוֹת וּמוּעָקוֹת
בִּבְלִיל שֶׁל אֲנָשִׁים
אֲנִי אַחַת מֵאֶלֶף
כְּפוּיַת מַחְשָׁבוֹת
מְרַצָּה אַחַר קְרָבוֹת
תְּכוּנָה
תָּכְנִיּוֹת
תִּכְנוּנִים
וְטֶכְנִיּוּת
אָבַדְתִּי בַּסַּעַר
אַיֵּהוּ הַשַּׁעַר
לָצֵאת
לִפְגֹּשׁ מֵחָדָשׁ
אוֹתִי
בְּשֶׁקֶט.
בֶּאֱמֶת.

השיר פורסם בכתב העת 'יחידה' ‏‪[email protected]‬‏

חדש באתר

השארת תגובה

לתשומת לבכן התגובות מוצגות לאחר אישור המערכת


תגובה אחת

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגב

    מדהים ועמוק כ"כ…

x איזור הפורומים והקבוצות
של קול כבודה
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן