אף עם לא הבנתי את המושג "לפזר את הילדים לשבת"
דווקא אצלי זה עסק מאד מאד מסודר.
אז בגלל שיש בין בינינו כמה בודדים שלא מבינים על מה אני מדברת, כנראה הם צעירים מידי, או עשירים מידי, או לא בעניינים.
כדאי שתתעדכנו, בשנים האחרונות בעקבות גודל המשפחות ונסיון עיקש בצמצום הוצאות, נולדה מציאות חדשה לעולם- שבתות שמחה נטולות ילדים.
דווקא עושה לי הרושם שכולן נהנות מהקונספט, יושבות בנחת, מפטפטות ללא הפרעה, כאילו אין מישהו שיושב עכשיו בביתו ועסוק בילדים שאינם שלו. מתעלמות.
בשבילי זה סיוט.
אחד הבנים, ה' ישמרהו, בלי לנקוב בשמות, שלא יזיק בשידוכים, איך אומרים ככה בלשון עדינה, מאד מאד פעלתן, אולי שובב זו המילה הנכונה, או איך שאוהבים היום להגדיר כל דבר: משהו שם בקשב והריכוז שלו לא משהו. מה לעשות שהוא מוכן להיות רק אצל הגיסה מירושלים, רק שזו אמרה שבשבת הבאה כואב לה הראש, למרות ששאלתי ביום שלישי השבוע וגם שמעתי אותה מספרת שהיא יוצאת לקניות בערב..
האמת, מבינה אותה, רק מהמחשבה על בילוי של שבת שלמה כשברקע תיפוף בלתי פוסק על כל דבר שזז או שלא (הוא ג א ו ן מוזיקלי) בשילוב של משחקי מחבואים מעל הארונות, גם אני הייתי חוטפת כאב ראש.
הבכורה הודיעה שאצל הגיסה מהרחוב ליד היא בשום אופן לא מוכנה להישאר ויש לה גם סיבה משכנעת, האוכל לא טעים! מה אומר, לא נעים, אבל היא צודקת…
בן הארבע הוא המלאך שלי, ילד טוב באמת, מסתדר, לא בכיין, רגוע, אבל לא מוכן להיות בשבת בלי אחותו בת השמונה, אבל הגיסה מאשדוד לא יכולה שניים כי אין מספיק שטח רצפה למזרונים וזו מפתח תקוה עם הדירה הגדולה- לא מתאים לה תינוק בן ארבע, יש לה רק גדולים והוא ישתעמם.
הסבתא מהצד השני כששמעה שיש לנו שבת שמחה, ירדה למחתרת, לא עונה לטלפונים, למיילים, לדפיקות בדלת, אפילו לבר מצוה שהייתה אתמול היא לא הופיעה, חששה שאארוב לה שם. צדקה.
אז דרושות לנו משפחות מאמצות לשבת פרשת בשלח לארבעה ילדים בגילאי ארבע עד שתים עשרה
שמורים במצב טוב (כמה שידי משגת), מחונכים היטב (רק תפילות..)
או שלא ניסע לשבת.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
14 תגובות
כהתחלתי להיות סייעת בגן התקשרה אליי אחת האימהות ואמרה שביתה מאוד אוהבת אותי ואם אפשר שנארח אותה לשבת האמת שהייתי בהלם אני בכלל לא מכירה את האמא ובקושי את הילדה… הרגשתי שזה חסר אחריות לתת את הילדה לאנשים שאת לא מכירה לא הכרתי אז את התופעה הזאת בעיני זה לא ראוי ולא אחראי
כתבה כ"כ אמיתית ונכונה- כתבת- קבלי את המחמאות שלנו- כשרונית, נעימה, הומוריסטית ומעלה חיוך כייפי על הקוראים!
כתבה כל כך מוצלחת!! מלאה הומור ושנינות…
לעינין השבת לזוגות בלבד.
כמובן שיש שתי צדדים למטבע. בלי לכעס ובלי להטיח ולדרש מאחרים… בטח לא מאחרים שיוציאו הוצאות שלא יכולים או מתקשים לעמד בהם.
ולא מהאורחים שיכפו את ילדיהם על אחרים. להבין את האחרים והעיקר לשמח בשמחת השני. בלי מרמור עם המון אמפטיה.. אגב, כך גם נשמעת הכתבה נעימה משעשעת ולא מתלוננת…
מזל טוב.
תבטיחי לגיסה היקרה שתקחי את ילדיה בשבת הבאה
והיא תבלה לה בנחת עם בעלה
אה, את לא מוכנה?
כשיש לך ילדים קטנים בבית…אל תלכי לשבתות שמחה…כשיגדלו תרשי לעצמך…
כשתחתני בעז"ה…לא תזמיני את כל הקטנים…יהיה חשוב לך ארוע מכובד ויפה….עם הזמן מגיע גם השכל….
משוגעת על ההומור שלך …..שנזכה לגדל את ילדינו.
מסכימה עם התיאור. ועוד חסר כאן שגם לפני חודשיים היית צריכה לדאוג לכל הסיפור, ועוד חודשיים צפוי לך בלע"ר ארוע דומה.
אז הגיע הזמן שלך להחליט – משתתפים בשמחה – רק אם מתאפשר ורק אם זה לא בא על חשבון אף אחד אחר , כולל הילדים…
ואם כבר לנצל את הגיסות והסבתות הייתי מנצלת לשבת שקטה עם בעלי….
אהבתי!
יואו כמה קולחת את, בנושא רגיש כ"כ.
חושבת שהיטבת לתאר מצב שבו המשפחה ברוכה וזה משהו שקורה אחת לחודשיים.
אבל במשפחה שלי אם זה קורה אחת לשנתיים יש התרגשות גדולה והילדים המתוקים מגיעים
לא מחליפה את המשפחה שלי
שישאר כך, בהתרגשות….
אני ממש מסכימה עם הכתובת. אני ממש כועסת שלא עושים שמחות עם הילדים. ופשוט לא מגיעה גם לשמחה מדרגה ראשונה.
אני מבינה כי להורים המחתנים גדול עליהם הוצאות של משפחות מרובות. אבל מה אני אמורה לעשות? אין לי היכן להשאיר את הילדים. הסבתות מבוגרות מידי, והגיסות איך לא? באירוע ללא ילדים? אז מהצד השני? הם בקושי מכירים.
אני ממש לא רואה לנכון לקיים שמחה רק עם מבוגרים ולחייב אותם לבוא ופשוט לזרוק כן לזרוק את הילדים בכל מיני מקומות.
שאפו לאמא המחתנת 7 למטה.
שמחה אמיתית כוללת את האוצרות שאלוקים נתן לכם.
ומי שלא נאה לו לא יפגוש אותנו בארוע שלו.
בהצלחה
בס"ד
כאמא שזכתה ש ד' יחתן לה 7 ילדים מקסימים אני יכולה להקיף במבט של נסיון את התפתחות המציאות המתוארת. אצל הבכורה כשהמשפחה הגרעינית שלנו הייתה רק בחורים וילדים ברור שרצינו בעלי ואני שגם הדודים משני הצדדים ישתתפו היינו ביחד כולל תינוקות כ40 איש הצד השני מנה כ80 איש אבל איך שהו עברנו את זה. בשני כבר היינו חכמים יותר והחלטנו על שבת אחת משותפת כשההוצאות מתחלקות שווה בשווה על הארוחות וכל צד משלם את המיטות שנזקק להן. כך נהגנו גם בבאה בתור ועוד אחת וזה התחיל להאיק (השגת דירות לשינה, ילדים שמרשים לעצמם להתפרק כי אמא לא תתפרץ עלי לעיני כולם..) הוצאות מטורפות (משכורת של חצי חודש על שבת) יצאנו מרוטים ועשינו חושבים ומאז אנחנו עורכים שמחות רק עם הילדים של שני הצדדים כולל נשואים סבא וסבתא משני הצדדים ודי. מי שלא מוצא חן בעניו שיארגן לו סופ"ש לבד. עם או בלי הילדים שלו. השמחות האילו היו הכי יפות ונעימות כיכולנו מספרית הן היו בסלון הבית סביב שולחן אחד ענק.(צרוף של כמה שולחנות) רב הדודים הודו לנו בפה מלא ומי שלא …
חמוד ביותר
מבינה את הילדים…
זוכרת את עצמי כילדה – בחורה נפגעת מזה שעלי למצוא לעצמי סידור לשבת כי הדודים מזמינים רק הורים, זה לא פייר לעשות את זה לילדים, לא רוצים להזמין הרבה – אל תזמינו אבל אל תפרקו משפחות.
גם היום בתור אמא אני לא ישלח ילדים לשבת אם הם לא מעוניינים, כי להורים בא לבלות. זה לא אנושי!!!
באמת זה לא לעניין השבתות האלו
אחרי הכל הילדים עושים שמח ומצב רוח לכולם עם אוירה קלילה ולא כבדה
נכון זה דורש הרבה כוחות אבל פעם בכמה זמן נפגשים כל הבנידודים הקטנים??
כדאי לחשוב פעמיים וגם קצת לחשוב מעבר על הטירחה הענקית שזה עושה להורים הצעירים…
מסכימה עם כל מילה שלך
מסכימה עם הקונפליקט, רוצים שמחה רגועה עם אפשרות לשמוע את הדרשות:) , ומצד שני מבינים את זה שלא כל זוג מסוגל לפזר את ילדיו ולבוא, ומצד שלישי במשפחות גדולות בעלי השמחה מוצאים את עצמם מחפשים עשרות דירות , ולאט לאט נולד הפתרון ההגיוני- זוג שמצליח להסתדר עם פיזור הילדים ולמצוא לעצמו דירה באזור השמחה- מוזמן. וכל השאר מוזמנים באהבה לחגוג מהבית שלהם מרחוק. עד שהילדים יגדלו:)
רק בשמחות!