פרויקט לנשמה: השחקנית והזמרת שלא נותנת לקורונה לכבות אותה ואתכן/ רחלי גוטליב

שיתוף ב email
שיתוף ב print

מכירים את השיר 'לכובע שלי שלוש פינות'? אני אומרת שיש לי שלושה כובעים כובעים, או כובע אחד עם שלושה קודקודים.

אני שחקנית תיאטרון, במה ומסך. בקודקוד אחד הפקות, סרטים, הצגות לנשים והצגות לילדים. בקודקוד נוסף אני בימאית, מאמנת למסיבות, ובקודקוד האחרון אני מנהלת את הלהקה המוזיקלית הנשית 'בראבו'.

מה זה אומר בעצם? זה אומר כל היום לחיות במה, לחיות מסך, לחיות הפקות מהבוקר עד הלילה. יש תקופות כאלה של טירוף ויש תקופות של רוגע שאני אפילו לרגע נלחצת מהשקט.

ואז נכנסה הקורונה לחיינו וכמובן בוטלו כל אירועי פסח. אחר כך גם חליתי בקורונה, ממש בין הראשונים בארץ. ואחרי הסגר הארוך, באמצע חול המועד, כשכבר הרגשתי שאני משתגעת וחייבת לחזור להופיע. אני שחקנית בנשמה ובדם, צריכה להופיע ואת הקשר עם הקהל ולכן יצאתי למרפסת, סידרתי כיסאות ועליהם ראשים של פאה, על כל ראש כיסוי ראש והופעתי מולם! חייבת לציין שהם היו קהל לתפארת 🙂

אחת המתנות שהקב"ה נתן לנו זו היצירתיות והיצירתיות שה' נתן לי פשוט מחייה אותי. בשניה הראשונה היה נראה שהקורונה סוגרת לי את המקומות להיות יצירתית, לא עוד הופעות או הפקות בענף התרבות שחטף את המכה הכי קשה.
שניה לפני היאוש, ישבתי עם עצמי ואמרתי לעצמי 'רגע, כשאני רוצה שתצא הופעה יפה אני מתאמנת, מתאמנת מתאמנת. וכמו כל דבר שדורש תרגול, אמונה זה פשוט שריר. ככל שנדבר אמונה, נאמין ונאמין ונאמין ונדבר על זה יותר ויותר, אנחנו פשוט נרגיש את זה' ואני חייבת להגיד שזה פשוט עובד. אני מרגישה את זה וחווה את זה על בשרי. אני כל כך מאמינה באמונה שלמה שכל שקל שצריך להיכנס לחשבון שלי ייכנס ויש. ברוך ה' יש עבודה. פה פוסטים, פה קוראים לי להפיק סרטי תדמית ופה מרחבים קוליים שקוראים לי לשחק במרחב הקולי ופה כמה עיריות שקראו לי להפיק ולפרסם כמה סרטונים כדי לשלוח לבתים.

כדי לא לכבות את מעייני היצירתיות היה לי חשוב להמשיך וליזום.
כך למשל קורס במה בזום עם המורות הכי הכי טובות. היה לזה ביקוש ומענה מדהים.
היה מיזם שהרמנו יחד עם להקת 'בראבו' שאני מנהלת, שנקרא פשוט 'שרים בקורונה', תחרות מוזיקה שכל מי שרצתה יכולה להשתתף. פרסמנו את זה קצת בווצאפ וקצת במייל והמענה היה מטורף. זה הגיע לכל העולם! נשים מרוסיה השתתפו, מבורו פארק, מלונדון וכו'.  נשים ישבו בבית ושרו, פשוט שרו. אנחנו היינו השופטות ובסוף חילקנו פרסים מוזיקאליים מיוחדים.

אחד המיזמים הכי מעניינים שהרמנו בלהקת 'בראבו' היה 'רגעים מעידן הקורונה'. זה התחיל בשיחה בין חברות הלהקה ואחת מאתנו אמרה פתאום 'בואו אנחנו פשוט נעשה מופע, מופע בסלון'. זה היה פרויקט שקם מהרגע להרגע ובתור מי שהגלגלים באמת כל הזמן מסתובבים ונעים ואמרתי לעצמי אני פשוט עושה את זה.

במיזם החלטנו שמתמקדים רק ברגעים חיובים, היו לנו כל מני רגעים: רגע של משפחה, רגע של אמונה, רגע של חיזוק, רגע של כיסופים, רגע של מה עשית בשעות הפנאי, באמת רגעים מרגשים ועוצמתיים שאת כולם חיברנו להפקה אישית ומהממת.

את המופע הפקנו בצילומים בצפון. ישבנו שם אני המנהלת יחד עם כל הזמרות יחד עם חברת הגברה ותאורה וצלמות. היה משהו מהמם במופע הזה כי הוא מופע מאוד אינטימי בלי ה'שואו' של הבמה והתלבושות והטירוף של התאורה והמסכים והנצנץ, רצינו משהו מאוד פשוט מאוד לא מתייחצן בכלל אלא משהו מלב אל לב.

הפקנו מופע של שעה ורבע, מרגש, מהמם ומתוק. אני השתדלתי להביא תובנות יפות מהחיים, השתדלתי להתמקד ברגעים החיוביים, דיברנו דברים שבאמת כל אישה כיף לה לשמוע. את כל התובנות שלי הן ליוו בשירים מוכרים,  שירים ישנים כמו 'אדרבה' וכמו 'כוכבים', שירים של פעם כאלה שהיו בילדות שלנו ושירים מהיום, חסידיים וישראליים, ממש כל השירים מכל הזמנים.

למופע קראנו 'רגעים מעידן הקורונה'. ההיענות הייתה מדהימה. מכרנו אותו והיו לנו הרבה מאוד קונות ברוך ה'. עכשיו נשים רוצות עוד ועוד, אנחנו מקבלות עוד ועוד פניות ולכן אני כותבת: מי שרוצה חוויה בריאה של שעה ורבע לנפש, מוזמנת.

[email protected]

חדש באתר

השארת תגובה

לתשומת לבכן התגובות מוצגות לאחר אישור המערכת


תגובה אחת

  1. צילה הגב

    וואווווו את פשוט אלופה!!

x איזור הפורומים והקבוצות
של קול כבודה
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן