משימה: לא למחוק מהצ'קליסט / מירי הופמן יגלניק

משימה: לא למחוק מהצ'קליסט

מירי הופמן יגלניק -פרסומאית וכתבת תוכן

כנראה יש מדי הרבה חוקרים בעולם, ומחסור בחומרים לחקור. אחרת אין הסבר למחקרים ההזויים שאנחנו פוגשים בהם. כמו הקשר בין אורך האצבעות להצלחה במבחנים (מחקר מ-2007), קצב הטפטוף של זפת במשך 75 שנים, או מחקר הזוי עוד יותר הבודק האם חתולים הם מצוק או נוזל (מחקר מ2017, שקובע שחתולים הם בעצם בין לבין, וזו די ההחלטה של החתול).

למה?. תגידו. למה שלא תחקרו את הסיבה שגורמת לבני אדם להיות עצבניים כשהם נוסעים בתחבורה ציבורית, ואיך ניתן להתגבר על זה, או את הדרך לנטרל ביסלי בצל מהרעש הנורא שהוא משמיע כשאוכלים אותו?

כך או כך, במחקר שבוצע לפני מספר שנים גילו החוקרים שכשאנחנו מוחקים משימה מרשימת המשימות שלנו אנו חווים תחושה של עונג, כמו באכילת קובית שוקולד או מאפה רווי שומן טרנס.

אז כן, העולם נחלק לשניים:

אלו שמעבירים פס כבד, רשמי וחגיגי על כל משימה שבוצעה ברשימת המשימות שלהם, ואלו שמסמנים וי מנומס ועדין ליד השורה הרלוונטית. אבל מי אתם האנשים מהסוג השני והמנומס? אתם מודעים לעוצמת החוויה שאתם מפסידים?

אני, כמובן, מהסוג הראשון, כבר ביצעתי משימה, איזה סיכוי יש שלא אמחק אותה בקול רעש גדול? לפעמים אפילו בא לי לפוצץ קונפטי, רק שלמי יש כח לנקות אחר כך את כל הפתיתונים הזרחניים והאיומים הללו.

לא יודעת מה איתכן, אבל לי יש משימה אחת שיושבת לי על הלב והראש כבר חודש, כמעט. היא גם רשומה ברשימות שלי, בכולן, ויש לי הרבה כאלה, וואי כמה הרבה.

כל הרשימות שלי מתקדמות כל הזמן, משימות נמחקות וחדשות מגיעות, אבל רק המשימה ההיא יושבת, לא זזה. ובועטת בבטן.

לחזור בתשובה.

זו המשימה.

אלולית כזו, כבדה. וחשובה, באמת חשובה לי.

כבר מזמן גיליתי שמשימות שנתקעות לי ברשימה זה משימות שאני לא יודעת איך לגשת אליהן, או כי הן מורכבות מדי או כי הן חדשות או כי אין לי את הידע הנדרש לביצוע. אז חיפשתי ידע, חדש וישן. שמעתי הרצאות, ושחזרתי קצת שיעורים מתקופת בסמינר הקצת רחוקה, ואפילו ניסיתי לשאול ולחפש תשובות עכשוויות.

1.

הצטרפתי לרשימת תפוצה שהספימה לי משימות של חשבון נפש למייל: תכתבי בבקשה מה היה טוב בשנה שעברה. תכתבי בבקשה איזה דברים משמעותיים עברו עלייך בשנה החולפת. תכתבי בבקשה איזה שיעורים למדת. תכתבי על מה את מתחרטת. ותכתבי.

בתחילה כתבתי בהתלהבות של 'הנה אני הולכת לפתור את זה'. אבל לאט לאט נרגעתי. עשה לי טוב, היה נחמד לכתוב, ואפילו יצאתי עם מסקנה שתיים וקצת הפלקתי לעצמי על החוסר הכרת הטוב על כל הדברים המקסימים שזימן לי בורא עולם בשנה הזו. אבל זהו, סיימתי. ועדיין לא מרגישה מוכנה לשנה החדשה. עדיין לא יכולתי למחוק את המשימה.

2.

אז פגשתי מודל עסקי לא רע ויועצת שטוענת שהוא יכול לעבוד מצוין גם על אלול. בקצרה: המודל כולל 4 החלטות: מה אני רוצה להוסיף לשנה החדשה, מה להסיר, מה לשנות ומה להפחית. כתבתי לעצמי, היה נחמד, אולי קצת עסקי מדי, החיים יותר גמישים, קשה להכניס אותם לטבלאות.

ויופי, מה עכשיו?

3.

בסמינר וגם בבית ספר דיברו על קבלה קטנה, סמני וי בשורה המתאימה:. צניעות, לשון הרע או אחר. זה אולי הכי נכון מהכל. קיבלתי, משהו קטנטן אבל חשוב. ועדיין, לא מרגישה שאני יכולה למחוק את השורה החשובה ההיא.

ואז הסתכלתי על הכל יחד, על הבחינה של השנה שהייתה, שהובילה להבנה על המקומות שאני רוצה לשפר ולתקן, ועל ההתחזקות הקטנה שלי שמחוברת למקומות הללו, וניסיתי לעשות לי סך הכל.

אלול הוא חודש שלם, עשרים ותשע ימים.  איך במשך חודש שלם חוזרים בתשובה, בלי להפסיק? וכמה דברים תופסים לי את הראש: לקוחות, דד ליינים דחופים, ועוד פגישה עסקית, קורס שהתחלתי לא מזמן, והר של כביסה לקיפול שמחכה לי לא-מגלה-לא-נעים כמה זמן, וקורונה לא קורונה, ומה יהיה פה עם הכל, והתאורה במטבח התקלקלה וחייבים דחוף לקרוא לחשמלאי, ונוסעים לשבת וחוזרים במוצ"ש וצריך לפרק מזוודה.

ואיך.

ומה עושים עם קבלה אחת קטנה במשך חודש שלם?

אבל אולי זה ככה. אולי זה הזמן להתאמן בלהתקרב קצת יותר, בלשלב את הרצון הפועם הזה, להיות יהודיה יותר ומחוברת יותר, יחד עם מרוץ היומיום.

כי בסך הכל, שנה שלמה לפנינו, שנה שאנחנו, את ואני, רוצות למנף, להצליח להיות בה טובות יותר מפעם. ולהיות טובות יותר – זה לא קורה בבת אחת. זה לולאה של מעשים, שיוצרים הרגל ואופי.

אז יש לנו חודש שלם לתרגל, ועכשיו קצת פחות. אבל עדיין יש זמן, שבוע וגם עשרת ימי תשובה.

וכמה טוב שיש אלול.

ורשימת משימות

ושורה אחת, בלתי ניתנת למחיקה. שמזכירה כל הזמן למה היא כאן.

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

מפתח התלאות יש מי שאכל לי את הכסף! המכתב של אסתי ל"נשות הכותל". לזכרה של חני ויינרוט: לבחור לאהוב את החיים/ אסתר ק. פדות רוטנמר עם סיפורה המדהים!גמדה שהפכה לאשת חינוך, בסדנה לביטחון עצמי בזום ללא עלות!! הרשמי כאן 3,755 נשים דרגו! סקר השנה לאישה החרדית, השפיעי ואולי תזכי בשובר לרכישה!!