ראיתי את הכתבות המחכימות של "צוותא משכנתאות" ורציתי לספר לכם על ההכרות האישית שלי איתם .
אני ומשפחתי גרים בדירה נחמדה, נהנים בדירה שלנו, היא מרווחת, מאירת עיניים ובאזור מצוין. אבל זה סוף הסיפור..ההתחלה לא היתה כל כל כך פסטורלית, כשאני נזכר בתקופת הקניה ובשנה וחצי שלאחריה אני מרגיש במוחש כמה לא יכלתי להנות ממנה אז..
עצוב כמה תלאות אפשר לעבור בשביל לזכות לגור בדירה משלך…
כשחתמתי חוזה הייתי מוטרד מכמה דברים, אבל הדבר האחרון שהיה נראה לי בעיתי היה נושא המשכנתא. אני מלמד בת"ת מוכר בירושלים ואשתי פאנית מבוקשת. יחד אנחנו משתכרים כ 15,000 שקל בחודש. יפה בשביל משפחה עם ארבעה ילדים, לא?
אז התחלנו עם בנק ידוע, נסעתי לגאולה, המתנתי שעתיים בתור והפקיד שקבל אותי עיין במסמכים, הודיע לי מה חסר ואילו תנאים הוא יכול לתת לי. לא הבנתי הרבה, אבל תכננתי לשאול מישהו שמבין. כמו יקה פניתי לארגן את מה שדרוש.
שוב חיטתי גלגלים ורגלים לסניף במלכי ישראל. הפעם קבעתי פגישה מראש ולכן המתנתי רק שלושת רבעי שעה… הייתי עייף, אבל בכל זאת כבר במהלך הפגישה קלטתי שלא יצא לי כלום… הפקיד אמר שאין סיכוי שהבנק יכיר בהכנסות שלנו…
הייתי מתוסכל, אבל אומרים שאני טיפוס יעיל, אז הייתי צריך להוכיח את זה גם לעצמי… לא בזבזתי זמן והרמתי טלפון לחבר ה"מייבין" שלי מהתלמוד תורה. הוא יעץ לי שאעבור לבנק חרדי, שמתעסק יותר עם הציבור שלנו ועם סוג כזה של הכנסות. אבל גם שם חזר הספור על עצמו, לא הועילו כל תחנוני, והפגישה שלי עם מנהל הסניף גם לא הזיזה דבר… חוץ מאת עצמי…
התיעצתי עם כל מי שמבין וסתם עם אנשים חכמים ולבנק הבא הגעתי מוכן באמת. זה אכן הוכיח את עצמו, הבנק הואיל בטובו להכיר בהכנסות שלנו אך על סכום נמוך בהרבה משתכננו לקבל…
לא היתה לי ברירה, כבר הסכמתי להתפשר ולנסות להסתדר, אך התברר לי שישנה עוד המון בירוקרטיה בדרך אל האושר…
הייתי צריך להעביר תשלום למוכרים וכל יום שעבר פעל לרעתי. אני לא מאמין שזה קרה לי, הייתי כל כך עצמאי ומחושב אך ביאושי השגתי הלוואות מידידים, מגמחים, הלוואות בנקאיות מהירות, ופניתי גם למאכער ידוע שאכן הריץ סוף סוף את העינינים וקבלנו את המשכנתא.
סוף טוב, אך עדין …לא הכל טוב!
תם פרק לקיחת המשכנתא ופרק תשלומים החל…
כפי שניחשתם, לאט לאט גילינו שאנחנו לא גומרים את החודש. כן בדיוק כך. יש לנו משכורות יפות וצוברים חובות!
הגלגול היה קשה מנשוא, הרגשתי שאני לא נושם…
נתחיל מהחזר המשכנתא עצמה, שזהו סכום גדול בפני עצמו. תוסיפו את ההלוואה הבנקאית עם הריביות המטורפות שלקחנו בשביל לסגור את הפער ואת ההחזרים למשפחה ולחברים ותגיעו למצב לא נעים בכלל… החיים שלנו הפכו לסיוט… סף הסבלנות שלי ירד עד מתחת לרצפה, כל דבר הקפיץ אותי, פחדתי לענות לטלפונים כי אולי חזר איזה צ'ק והייתי בטוח שכל אחד שמחפש אותי רוצה שאחזיר לו איזה חוב.
גם בחיידר התפקוד שלי ירד ונאלצתי לספוג מבטים תמהים מהמנהל, שלא הבין מה קורה לאחד המלמדים הטובים שלו, ואיך יכול להיות שהוא לא שם לב לדברים כ"כ חיוניים… איפה הוא חי??
כמובן שאשתי סבלה גם היא מהמצב, מהלחץ הכללי ועוד יותר כאשר גם קניה קטנה ונורמאלית הפכה להיות לא אפשרית… איך זה יכול להיות? הרי היא קורעת את עצמה בעבודה ומרוויחה יפה? אז לאן? לאן הכסף נעלם??
הרגשנו במערבולת שסוחפת אותנו ללא שליטה, למרות שאנו אנשים מחושבנים ולא פזרנים בכלל…
האמת שהתחלנו קצת להסתפק בענין, עד שיום אחד ישבנו ושוחחנו על המצב ואז הבנו שאין לנו בעיה של פזרנות, אלא הכל קשור לנקודת המוצא.
כאשר לקחנו את המשכנתא היינו נואשים או אולי לא מצאנו את האנשים הנכונים… לא משנה מה, אבל ברור שהיתה שם טעות נוראית…
שמענו על חוקים חדשים למחזור משכנתא וקיווינו שיהיה אפשר לשנות משהו…
את הימים הקרובים הקדשתי כדי למצוא מישהו מוצלח ואמין מספיק שיוציא אותנו מהבוץ הזה. בררתי בכל מקום אפשרי וכמה ממכרי המליצו לי בפה מלא על עמותה בשם "צוותא". התקשרתי אליהם, הם שאלו אותי שאלות ראשוניות ועשו רושם מאד אמין, שקול ואמפטי. קבענו פגישה לעוד יומיים.
הייתי סקרן וחיכיתי לשמוע מה יצליחו לעשות עם הנתונים שלי. הגעתי עם המסמכים המתאימים. אחרי חילופי דברים ומעבר על כל הניירת, אמרה לי היועצת שהיא יכולה לחסוך לי כ-140,000 שקל!!
זה באמת היה נשמע טוב, אבל מה שהיא אמרה לי אח"כ כמעט הפיל אותי מהכסא.. היא אמרה שאם הייתי לוקח משכנתא במסלולים האלו מלכתחילה, הייתי יכול לחסוך 250,000 שקל! והאמנתי לה… היא הסבירה לי גם בדיוק איך…
כל הדרך חזרה לא ידעתי אם לבכות או לצחוק. הרי המצב שלי עכשיו ודאי יותר טוב משהיה בדרך הלוך… יהיו לי החזרים מסודרים שמתאימים למצבנו הכלכלי וחסכון של 140,000, גם סכום ניכר…
כאב לי שאני צריך להחזיר כל חודש 4,500 שקל ואילו פניתי אליהם מלכתחילה לפני הרכישה, הייתי יכול לשלם רק 3500 שח לחודש.
כמה זמן אפשר לבכות על חלב שנשפך? החיים המשיכו במסלולם, לא שברגע הפכתי לאדם רגוע, אבל בסיעתא דשמיא החיים נעשו שלווים יותר ועשו אותי רגוע בהתאם…
תנאי ההחזר הנוחים וצורת המחיה הרגילה, החיו אותי והשיבו את נפשה של אשתי. סוף סוף חזרנו להנות מהילדים המתוקים שלנו, וכן, גם מהדירה המקסימה, שמתאימה למשפחה העליזה שלנו!
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
תגובה אחת
עמותת "צוותא" הצילה אותי ממוכר ערמומי שניסה לעשוק אותי