מורות/גננות יקרות!
אתן באמת באמת יקרות.
במהלך השנה אתן מחנכות את ילדינו ועובדות קשה מאוד.
כשמגיע החופש זכותכן להיות מאושרות באדם.
ויש לכן הרבה חופשים.
אולי תיזכרו אותי? שאני יושבת במשרד יום יום. תמיד אני בעבודה מ8 עד 4 בקרה הטוב או מ8 עד 5 וחצי במקרה הפחות טוב, בלי לדבר על מקרים חריגים (שהם רבים).
כן וזה כולל חוה"מ ובדיקת חמץ, ובין הזמנים, וערב פורים, וערב חג, ול"ג בעומר.
את מישהו זה בכלל מעניין שהילדים והבעל שלי בבית ואני בעבודה, נראה לך שזה קל להוציא יום חופש? וגם אם אצליח לבקש זו חופשה ללא תשלום.
לפני החופש אמרה לי גיסתי-מורה: "הנה לך! אני עבדתי קשה כל השנה ועכשיו לי יש חופש ולך לא!" מה אני עשיתי כל השנה?ליקקתי גלידות? נחתי בכיסא נוח?
אני ממשיכה לחזור ב-4 הביתה ואת מיללת אם גמרת ב-3 ומסרבת לתוספת צהרון כי תחזרי ב-4 אבל מלכתחילה המשכורת שלך יותר גבוהה מ-30 לשעה שלי, אז תהני מהחופש ומהמשכורת ואל תוציאי את העיניים לכל מי שסביבך גם אם את מאושרת מחלקך.
אה ואם תציעי יום אחד לשמור על הילדה זו תהיה ממש עזרה גדולה!
תהני מהחופש ותצברי כוחות אבל אל תוציאי ת'מיץ לאחרות שעובדות תמיד!
אשמח לתגובותיכן,
המצדדות והלא:)
כואב לי.
וקשה לי ששוכחים אותנו.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
38 תגובות
אין מה להשוות עבודה משרדית לעבודה מול גן או כיתה !! כשאת ב10 בבוקר שותה קפה מול המחשב בנחת ובש-ק-ט עובדי ההוראה כבר עם קרניים ומי שכל כך נורא לה לעבוד במשרד יכולה לעשות שינוי בואי תעבדי יום אחד בבית ספר או בגן ואולי תדברי אחרת, פשוט חוסר הערכה מטורף לעבודה שהיא כל כך שוחקת ודורשת למען הילדים שלכם כאשר גם לנו יש בית ומשפחה .
מי שממש רוצה להרגיש מזה להיות מורה..מוזמנת !!!
מחוז ירושלים במשרד החינוך משווע לעובדי הוראה..
אין אף ממלאי מקום!!!החזירו פנסיונרים לעבוד..
אז מה זה בעצם אומר???🤔
אם הוראה זה גן עדן..למה לא כולן בוחרות בו???????????
כמו שאמרו כולן לכל מקצוע פלוסים ומינוסים ואם את ורק את!!!
לא תראי את החיובי והטוב ..שום עוגה משכנה לא תעזור..נחמד לשחרר קצת קיטור אבל במבחן החיים רק את תוכלי לעזור לעצמך…יש לך עבודה????אלף פעם תודה להשם!
התגובות והקיטורים חסרי תועלת כל פעם מחדש
עד כמה שאני מבינה בנושא, לעובדות הוראה חרדיות אין השפעה על ההחלטות של משרד החינוך
המצב האבסורדי שיש חופשים בכל כך הרבה זמנים שההורים נדרשים לעבוד, חיב תיקון אבל לא המורות והגננות יפתרו אותו
וחסד אי אפשר לדרוש מאף אחת
צריך פתרון שיגיע מגבוה, אולי שכל יום שאין בו לימודים יהיה "יום בחירה" שאפשר לקחת בו חופש (כיום אפשר רק 2 ימים בשנה) או כל פתרון אחר שיפתור את המצוקה
בישראל אין הרבה חופש לעובדים ביחס למקובל בעולם וזה כמעט בלתי אפשרי לעבוד ולגדל ילדים בו זמנית (אנחנו עושות את הבלתי אפשרי)
הלוואי שתמצא הנוסחה המתאימה לחופש לילדים וגם להורים שלהם
אני סייעת 10 שנים מתחילה עכשיו ללמוד תיכנות.
כל מי שמרגישה שחוקה בעבודה ולא משנה במה עובדת מוזמנת לעשות שינוי.
יש לנו בסך הכל כ45 שנים לעבוד (פנסיה בגיל 64..) תהנו מהשנים האלא הכי שאפשר.
שטוב לאמא בעבודה טוב לכל המשפחה.
בהצלחה לכולן.
אף אחד לא הכריח אותך לשמור על הילדה שלי וכולם מפרגנים לך את החופש בכיף כל מה שאני כנציגה של 60 נשים שיושבות ובקושי מרויחות בעבודה של 8 שעות (סקר הוכיח-פחות ממורה או גננת) וכל החופש בבלאגן של תאומים כי ילדה בת שלוש לא יכולה להשאר לבד בבית מבקשת סך הכל שלא תנפנפו כלפי חוץ ברוח שלך כי במקרה זה הרווח שלך בא על חשבוני כי אם להייטקיסטית שמרויחה יש רמת חיים גבוהה היא לא לקחה את הכסף מהארנק שלי אבל בלי להאשים אותך החופש שלך הוא הצרה שלי אז את לא חייבת להדגיש את זה כל הזמן
מורות וגננות יקרות אתן עובדות קשה מאוד!
אבל למה ברור לכן כ"כ שאתן עובדות בעבודה הכי קשה שיש?
וסיעת יקרה, את מוזמנת למשרד שלי יש כיסא פנוי לידי הכשרה על חשבון העבודה שלושים ש"ח לשעה ואפס חופשה!!
אני לא נכנסת לפולמוס הזה
אם כי אני מסכימה עם הכותבת, הרי כמה שמורה תעבוד קשה היא מתוגמלת בחופש, בפחות שעות וכו
אני אישית מחכה שתכנס תוכנית "אופק חדש" שאז המורות גם יצטרכו לעבוד עד 4
ולעשות בשעות האלו בדיקת מבחנים/מערכים/שיחות הורים וכד
ונגמר סדר תלונות
תחשבו על עובדות המשרד שלא הייטקסטיות, מקבלות שכר מינמום מאיישות את המשרד 8.5 שעות
ולא הם לא מתוגמלות לא בשכר ולא בחופשים ואין להם אופציה אחרת כי זו ההכשרה שלהם
מה שרציתי לומר:
נכון יש ועד מורים חזק ולכן יש להם ככ הרבה חופשים ולזזה אין מה לעשות
מה שהייתי רוצה זה שבזמן הזה ימצאו סידור לילדים
מורה שמרגישה שחוקה מותשת לא תבוא אבל יש עוד מלא צעירות שישמחו לאייש את התפקיד הזה
הקייטנות שעשו בחנוכה/פסח/חופש היו הצלה מי ייתן וזה ימשיך
הילדים לא זקוים לחופש אלא להפך תהנו אותם תפנקו אותם בתוך המסגרת זה ייטיב להם פי כמה
ואז יהיה יטוב לכולם, להורים העובדים למורות המותשות ולילדים
אמן שיתקיים
אורה, תודה על מה שכתבת
בתור אחת ,מתמרנת בין בית לעבודה
ונזהרת מאד! לא לקחת על עצמי יותר מדי
כדי שלא אפגע בזמן עם הילדים
טוב שיש מי שמזכירה שעם כל הרצון לבעל אברך
אמא יש רק אחת
ושפעם זכרו את זה וביקשו היתר מרב לפני שיצאו לעבוד
מדהים!
מלכי, מתחברת מאד למה שאת אומרת
והייתי מוסיפה הערכה גם לאמהות שמבחירה או לא נשארות בבית ולא יוצאות לעבוד
זה שיש נשים שעושות את הבלתי אפשרי ועובדות
לא אומר שהן לא עובדות קשה מאד בבית
ולפעמים מצליחות להשקיע במה שאנחנו לא,
ולפעמים קל לנו יותר להשאר בעבודה ושהילדים יהיו בצהרון…
אבל זה נושא לפולמוס אחר…
העיקר שאין סוף למאמצים שלנו לעשות טוב, אין על עם הנשים!!!
ויותר מכולן המטפלות במעונות ובמשפחתונים, כמו ששרה כתבה
שגם עובדות עם עבודה כזו קשה ואחראית, וגם אין להן חופשים כמעט
ונשארות שפויות ומחייכות לקראת הילדים שלנו!
תודה!
וכמו שכתבתי, זה ברור שצריך שינוי-
לא דוקא להוריד חופש מהמורות
אלא למצוא פתרון למצוקה של העובדות האחרות!
למי יש רעיונות?
מורות וגננות יקרות,
גם אם את עובדת יותר קשה משכנה שלך, זה לא אומר שאת צריכה לבוז לקושי שהשכינה שלך חווה.
בדיוק כמו שאת לא רוצה שהשכנה תתאמץ לנקר לך את העיניים עם היתרונות שיש לה בחיים. וללעוג לך, שלך לא מגיע – כי יש לך חודשיים חופש …
מותר לגלות אמפטיה לקושי שהרבה אימהות בציבור שלנו חוות. למרות שגם לך יש התמודדויות,
וההטבות של המורות זה ממש לא בגלל שהן עובדות קשה, אלא כי יש להן הסתדרות חזקה.
ויוכיחו זאת המטפלות במעון שעובדות לא פחות קשה, והתנאים שלהן מחפירים
נשות ישראל האהובות!!!
כולן פה, וכולנו בכלל ללא יוצא מן הכלל, בסך הכל רוצות הכלה ואהבה והערכה למאמצים הרבים שאנו משקיעות המשימה הכי מורכבת בעולם: להיות אמא ומפרנסת.
זה קשה!!!
זה מאתגר!!!
זה מורכב!!!
ולא משנה במה את עובדת….
זה תמצית כל הפולמוס הסוער שמתנהל פה.
פשוט תעניקי לעצמך כתר ניצחון על מה שאת. כי את אלופה!
נ.ר. אולי את נשחקת
אך בטח לא כמו מורה או גננת
הן עובדות כל היום מהבוקר עד הלילה עם ילדים
אחריות מטורפת שאין בשום וקןם אחר
כפיות טובה (תשאלי אותן מה היחס של התודות לעומת התלונות…)
סורי אם זה מציק לך, אני מעריכה מאד את המחנכות/ים של הילדים היקרים לי מכל
ומפרגנת להן, אנחנו מרויחות מצוות שנח וחוזר עם כוחות!
ובכלל, הגישה של הביקורתיות כלפיהן לדעתי ממש לא נכונה
(חוץ מזה שאין אדם נוגע במוכן לחברו..)
כי אנחנו צריכות להרגיש הכרת הטוב גדולה אליהן
וכבוד
את האמת אני לא מזדהה עם אף אחת לא עם הגננות ולא עם היטקיסטיות אבל באמת מה זה כל הקיטורים האילה?אתן לא חושבות שאיבנו פרופורציות? החיים היום פשוט מטורפים אתן לא חושבות להודות על המשפחה שלכן? שיש לכן את מי לפרנס! שיש לכן ילדים שמחכים לכן! וסתם ככה תמיד אפשר לקטר, למה לא לנסות לראות את הטוב? באמת החיים לא פשוטים אבל מי שרק מחפס לראות את הטוב מוצא את הטוב כי נהים מודעים לשפע שה' מביא כל יום וטיפ שעזר לי אני מנצלת זמנים כמו הליכה לאוטובוס או למכולת להנות מהעצים להנות מהציפורים ומהאויר פשוט לנשום נשימות עמוקות ולהנות מההפוגה לכל אילו שמבקשות הזדהות אז הינה כל הכבוד למורות ולאנשי חינוך שעושות עבודת קודש תודה כל הכבוד להיטקיסטיות על העבודה לפרנוס בית של תורה ובאופן כללי כל הכבוד לנשות ישראל אני געה להיות חלק מהציבור המדהים הזה אשרנו מה טוב חלקנו ומקווה שגם כולן תצלחנה לראות עד כמה נעים גורלנו
כמורה שכל אחיותיה וגיסותיה עובדות בהייטק- אינני מקנאה בכן, וליבי כ"כ נכמר, רק מעצם המחשבה שבאמת, אין-לכן-חופש!
ולחזור בארבע-חמש- ולהתחיל לתפקד בית??? לא בשבילי!
בכל מקרה, זה לא שאני יושבת על זרי דפנה. כי יש מורות (לא כולן, המשקיעות מביניהן, כאלה שמחשפות כל הזמן את טובת התלמידות) עובדות נון-סטופ.
אז למה אני כותבת עכשיו?
כי אני יושבת על המחשב ומחפשת במשך כארבע = חמש שעות שיר למסיבת סיום כיתה ח' לכיתה שלי… (כן, גם אני לא מאמינה שכבר כמה שעות אני תקועה על דבר כל כך שולי, שלעולם לא יטרחו לשלם לי עליו פרוטה!)
ו— הייתי חייבת הפוגה, אז נכנסתי לפה… לא יודעת למה.
כלומר,
עבדתי הבוקר. נכון, חזרתי באחת, אבל חזרתי לשתי בנותי המתוקות, שצריכות אותי ערנית וחייכנית עד השעה שבע בערב. (לנוח צהריים? הלוואי) ואז מתחילה משמרת שלישית- הבית… אולי ניקיון קצת, אולי להכין משהו לצהריים למחר… ואז- המשמרת הרביעית והאהובה מכולן- לשבת עד הזריחה על ספרים, מחברות, מאמרים, חוברת הפעלות, הקלדות, עיצובים… ו— למצוא פתרונות לדיצה שנפגעה ממך היום, ולשושנה שעושה את ה"מוות" למורות, ולשפרה, שלאחרונה הדרדרה מאוד רוחנית ושום דבר לא מדבר על ליבה, ועל המסיבה שיש עוד חודש, ושתי התכניות שתהינה בשבוע הקרוב, ועל שיעור חינוך לכיתה הסוררת, ושתי אמהות שמרימות טלפון בדיוק עכשיו, ותעודות, וציונים, ואספת הורים (שהיתה השבוע, ומהשעה 5 עד 11:00 וחצי בלילה בליתי להנאתי בביה"ס)—- לא פשוט בכלל!!! הראש שלך תפוס 24 / 7, כן, יש מורות ש"עובדות" (חלילה) גם בשבת! זה הזמן היחיד שאפשר להכין שיעורי דינים ויהדות, כי כל השבוע עמוס כל כך- לא ממטלות הבית, ממש לא! רק מהעבודה הטובענית.
אז הנה.
כל אחת היעוד שלה. כל אחת במסוגלות שלה.
עם כל הקושי שבדבר, לא הייתי מתחלפת עם מתכנתת מחשבים ויהי מה. ורק משום שלא אכפת לי לעבוד קשה, אבל רק שיש לצידי את הכורסא וכוס הקפה שלי—
אמנם הנושא הוא חם ומתסיס בקרב נשים אבל אם כבר את מציצה לחלקת המורות ודורשת מהן התנצלות התחשבות עזרה וכו למה את לא מציצה לשכנתך שקנתה ספות חדשות או אולי רכב חדש ומפנק
גברת שמחי בחלקך נקודה
אני בתור גננת שולחת בכל חופש שעשועונים ודפי צביעה לילדים כדי להעסיק אותם כשאמא לא בבית (ואני מביאה מספיק שיהיה גם לשאר האחים) כך אמא יודעת שהיא בעבודה לא קורה שום דבר! וכמובן הילדים עסוקים.
מזדהה, השבוע נאנחה לידי איזה גננת בגינה השכונתית, והסבירה לי בטוב טעם שלא סתם יש לעובדות הוראה שנת שבתון כי זו עבודה מאד שוחקת… ואני לא נשחקת בעבודה?! וזה חוץ מחודשיים חופש בשנה… לפחות שלא יקטרו!
בקשת תגובה.. אז הנה: יש כאלה שבו חרות במה לעבוד ויש כאלה שלא. לכל עבודה פלוס ומינוס. כדי להיות מורה או גננת בהתחלה צריך ללמוד לתעודה ואחכ להכין שיעורים מערכים וחומר. העבודה לא נגמרת ב4 אלא עוטפת את כל היום. בזמן שעובדת משרד יוצאת מהמשרד ואז יש לה חופש מהעבודה. מה שלמורה/ גננת -אין!
וואו איזה פולמוס!!!
בתור גננת לשעבר, היום לא במערכת החינוך, גם לא בהייטק. מקבלת אותו שכר כמו בגן ולא מתגעגעת…
זו עבדוה קשה מאוד ושוחקת ואחר כך בבית זה שוב חוזר על עצמו.
אז בל"ג בעומר הקרוב כשהילדים שלי יבלו בקייטנות ואני אברח לי ב12 מהעבודה (על חשבוני כן!) אני ממש לא אקנא בגננות ולא במיוחד גם במורות…
אז תהנו מהחופש שלכן, מקווה שלא נפל לכן בדיוק ביום החופשי!!
ואל תשכחו לקנא בנו מחר כשנלקק גלידה בעבודה ולא נתמודד עם ילדינו בבית ועם הילדים של השכנה!!
נשים יקרות וצדיקות!
אין ספק שהוראה והתעסקות עם נשמות של ילדים היא מהמלאכות השוחקות ביותר,
הדורשות אחריות רבה ביותר
יש לזה בסיס במקורות
ולכן אני לא מסוגלת לעסוק בזה.. ומעריצה את מי שכן
וחושבת שמגיעה להן הערכה רבה מתוקף תפקידן, לפחות כמו שמעריכים רופא מציל חיים…
זאת דעתי.
מה שבאמת חסר כדי לעזור לאמהות שמוסרות את הנפש להביא פרנסה הביתה
הרבה פעמים בשכר מינימום
הוא שהמדינה תדאג לפתרון
עברו, לצערי, הימים בהן אמהות לא עבדו ויכלו לספוג חופשים שונים
ולא הגיוני ששולחים ילדים הביתה כשהמשק דורש מההורים לעבוד בזמן זה!
אולי נתאחד ומשהי עם ידע משפטי או משהו תעזור להתחיל לפעול בנושא?
נשמע נאיבי, אבל במקום להאשים את המורות
אפשר לנסות לדאוג לעצמנו
שלום לך!
מבינה אותך מאוד, גם אני אמא לילדים שעובדת קשה במשרה מלאה וגם מתוסכלת מזה.
אני מגיעה למסקנה שבאמת צריך אמונה בהשם , אני מרגשיה שכשעושים את הדבר הנכון אז יש בזה ברכה.
לא העיקר לעשות שעות נוספות או לקרוע את עצמך העיקר יהיה עוד כסף…
השם ישלח את ברכתו ואת תעשי את הדבר הנכון.
את מרגישה שאת צריכה להשקיע בבית והבית סובל? תעשי את החושבים במה את רוצה להשקיע יותר.
העיקר שיהיה עוד כסף? או העיקר שהבית יהיה יותר מרוצה ושמח איתך.
כי הבית צריך את אמא. צריך אמא שמחה עם כוחות.
ואם אמא חוזרת אחרי 4 או 5 לילדים שחיכו לה כל היום ואז היא עייפה וחסרת סבלנות- הכל כדי להרוויח עוד כסף, אז זה לא זה.
אני מדברת ממש על עצמי עכשיו.
מדברת לעצמי שצריך להוריד במשרה או אפילו לעזוב אותה (את זה אני אומרת רק לעצמי כרגע, לא לך), אם זה הדר הנכון לך ולבית שלך.
השם ישלח את ברכתו, אין מה לחשוש.
לגבי חופש- על אפם וחמתם תקחי חופש בימים כמו ערב פסח, ל"ג בעומר חול המועד וודאי וודאי!!! אין כאן שאלה בכלל!! את לא משועבדת להם. תהיי בת חורין!
אפילו אם יורידו לך כסף וזה על חשבונך, אז מה? אפילו אם אין לך ימי חופשה במצבור
תודיעי להם שאין מצב שאת מגיעה לעבודה ערב בדיקת חמץ או חול המועד. זה מה שאני עושה בכל אופן.
יש לך ערכים ואת צריכה לעמוד על שלך.
כך מנקודת מבטי.
בשורות טובות
נשמה חביבה
לא אצל כולם זה בא מבחירה
לא כולן עובדות במקום בו הם יכולות לקחת חופש גם לא על חשבונם
אלא הן עובדות בעבודה שתובעת מהם נוכחות מ-ל-א-ה
והם בסך הכל רוצות להביא פרנסה מכובדת הבייתה
והם לא יכולות לחפש עבודה בחצי משכורת רק עם יותר חופשים……
סליחה אם לא הובנו כראוי
אין לנו שום בעיה עם החופשים של עובדות משרד החינוך, ממש בכיף!
למה שנשים יהודיות לא תהנינה בחיים? מה זה מפריע לנו?
אבל משום מה באופן מפתיע מאד – חופש שלהן אומר בעיה שלנו, כי הילדים שלנו בחופש אבל אנחנו לא.
וזה שהעבודה שלנו תמיד היא הבעיה שלנו? נכון מאד, אבל נשמח אם תפסיקו לנפנף ב"את בחרת את העבודה הזאת", אולי בחרתי אותה כי לא היה לי משהו אחר לבחור? כנראה שההייטקיסטיות שכתבו פה אכן בחרו את העבודה שלהן כולל הפלוסים וגם כמובן המינוסים, אבל יש מספיק עובדות שעובדות במה שהן עובדות מתוך אילוץ, ומשתדלות לעשות את זה בצורה הטובה ביותר, בחיוך ובשמחה.
שלום לך יקרה!
נראה שאת עמוסה ומותשת. באמת לא קל לגדל היום ילדים וגם לעבוד במשרה מלאה.
את פונה למורות שתסייענה לך ביום החופש שלהן להתמודד עם העבודה שלך.
שאלה לי אליך:
בזמני העומס של המורות, כשהן נאלצות לבדוק מבחנים ולכתוב תעודות משעות הצהרים ועד השעות הקטנות של הלילה, את גם פונה אליהם ומציעה לשמור על הילדים שלהן? או לחילופין מכניסה פרוסת עוגה טובה שאפית בערב הקודם (שהרי את לא צריכה לבדוק בערבים מבחנים…)
כשאחת משכונתייך המורות נעדרת ימים שלמים מהבית עקב הכנות למסיבה או פעילות או מחנה וטיול, את מכניסה את ילדיה אליך הביתה לארוחת ערב קלה ולשעה שעתיים שיתנו לה מרווח נשימה?
אם כן, כל הכבוד לך.
אבל אם לא, ואני מאמינה שאת ממש עמוסה בעצמך מכדי לחשוב על הדברים הללו, הייתי מציעה לך לחשוב שוב על הפוסט שכתבת למעלה.
אני השלמתי עם זה שלכל אחת יש את המעלות שלה בעבודה שלה
אין צורך להתלונן או לנקר עיניים יתר על המידה
להיות שלמה ולחפש את הטוב בעבודתי,וממילא לא לקנאות באחרים
לכותבת בעילום שמה:
גם לי אין חופש בל"ג בעומר. גם אני עובדת משרד 8-4. גם אני צריכה לסדר ילדים לכל החופשות וקיצורי הימים.
עדיין היה קשה לי לקרוא את הטחות האשמה שלך.
חשבתי שתבקשי יפה מאמהות שכן בבית, לארח בנעימות את הילדה שלך, שתציעי בנדיבות הוגנת להשיב להם במטבע שאת יכולה להשיב בו.
כי כן, כמו שאת בחרת בעבודה שלך על כל התנאים שלה לטוב ולמוטב, גם המורות/גננות/מטפלות עשו כן. הן לא עושות עוול בזה שאלו תנאי העבודה שלהן. בדיוק כמו שאת לא עושה בזה עוול.
ומכאן הקריאה לכולן: לפקוח עין ולב ולסייע במה שאנחנו יכולות. כן, גם להכניס חבר/ה של הילדים ביום חופש.
לפעמים זה שאלה של פרנסה למשפחה אחרת.
צדקה בגופו ממש.
זה הבעיה הכי גדולה שהגננות והמורות חושבות שהם עובדות הכי קשה, ובטוחות שלעבוד במשרד בתור הייטקיסטית או אדריכלית זה בקטנה קצת להקליד במחשב או לקשקש על דף בואו נפסיק לריב מי עובד הכי קשה בואו נבין שכולנו נופלות מהרגלים בסוף היום לא משנה מה העבודה שלנו…אבל בואו גם נבין שפשוט מאחורי עובדות החינוך יש גוף מאוד מאוד גדול שעבד הרבה בשביל הימי חופשה והמשכורות (לא של כולם) הגבוהות ומה לעשות לנו העובדות האחרות אין את הגוף הזה ולכן לא מקבלות את התנאים הנחמדים האלה כבונוס לעבודה הקשה כמו הגננות והמורות לפחות…עזבו אני כבר התייאשתי
אני לא מבינה למה הטורים כואבים כ"כ כל הזמן.
למה להתלונן?
בחרת בעבודה זו, עמדי בה בכבוד,
נכון שלעיתים זה מחוסר ברירה, אולם לכל עבודה ישנם יתרונות וחסרונות.
אני בעצמי מתכנתת , ולא קל לי, אבל יש לעבודה הזו יתרונות רבים, שמאפילים על החופשות שאין לך.
ולכן ,
אני חושבת שכדאי לאמץ גישה חיובית לחיים , ופחות ממורמרת
אני מורה
וכל פעם שיש לי חופש אני צריכה להתנצל בפני חברותי העובדות
אז אני מסבירה ומתארת ומנמקת איך אני עובדת קשה ואיך ההוראה שוחקת…
ואז הן מתעצבנות עוד יותר "מורות כל הזמן מתלוננות"
אז בבקשה-
מי שרוצה מוזמנת לבוא להיות מורה ולקבל המון חופשים. זו באמת ברכה!
ומי שבכל אופן לא עושה את זה כנראה שיש לה סיבה להעדיף את העבודה שלה
לתשומת לב כל הכותבות שמציעות באבירות לעשות הסבת מקצוע-
לידיעתכן, אין משרות הוראה וגננות פנויות, אני באופן אישי ניסיתי הרבה מאד להיכנס לתחום הזה, ולמרות כישורי והתעודות המעולות שלי-לצערי הרב אין לי פרוטקציה וד"ל.
אני מכירה עוד רבות וטובות שכן הצליחו להיכנס לתחום, אבל נשארות שנים על גבי שנים בתור ממלאות מקום לתקופה קצרה או קצת יותר ארוכה, אחת הגננות המוצלחות של ביתי כבר 12 שנה נודדת בין מילויי מקום שונים.
כך שזו לא כל כך אופציה רלוונטית
ולגבי העובדת בהייטק שמרוויחה יפה ואין לה אובר בבנק-אנחנו שמחות מאד במשחתך, אבל רוב הנשים שעובדות במשרד הן לא בנות מזל כאלו ובעצמך כתבת שהמשכורת שלך היתה חריגה כבר מתחילת העבודה.
את צודקת במאה אחוז,
בלי לזלזל חלילה בעבודתן הקשה של נשות החינוך – ישנן עוד עבודות קשות ולא מתגמלות, והעובדות בעבודות האלו עובדות כל השנה בלי שום חופש, והילדים והבעל? שיתמודדו…
אני אישית גרה באשדוד כך שגם את הלוקסוס לצהרון אין לי מאז הרפורמה של כחלון (אשדוד נקראת עיריה עשירה, ולכן הצהרונים היו אמורים לעלות 580 ש"ח לילד לחודש, בהמשך זה ירד ל350 ש"ח וכיון שלא היה רישום הם פשוט לא נפתחו), ובסבב טילים האחרון-אני יצאתי לעבודה והילדים נשארו עם הביביסיטר בבית – כי גם לה היה חופש:)
אני חושבת שהפתרון הוא שבימים שאמורים להיות ימי חופש מהלימודים, משרד החינוך ידאג לבחורות או נשים שזקוקות לעבודה, והן אלה שתעסקנה את הילדים של כל הנשים שמלקקות גלידה במשרד.
אני עובדת בהייטק, המקצוע שמגלגלים עינים למעלה כשנוקבים בשמו… מה שלא אומרים לכן, שהוא דורש לפעמים מעבר ל9 שעות עבודה בנוסף לישיבות צוות מתישות, עבודה מהבית (גם אחרי שהיית כבר בעבודה היום) ובלילה, ולפעמים לסיים דברים בסופ"ש או במוצא"ש. העיניים שורפות מהאור המסנוור של המחשב. הראש לפעמים מתפוצץ אחרי שעות שנה זעומות ואין לי כח לפתור את הבאג או להריץ את התוכנית וקשה עד בלתי אפשרי להתרכז כשאת עיפה. אין לי חופשים בכלל למעט מה שהחוק קובע. אין לי כמעט זמן לעצמי כי אחרי העבודה אני צונחת לבית עמוס ב"ה שהילדים דורשים בו אמא! ואני צריכה לתת להם את עצמי בלי שום תירוצים.
אבלללללל, אני לא שוקלת להתלונן לרגע למרות כל הנ"ל, כי המשכורת שאני מרויחה ב"ה (ואולי אני מהיוצאות דופן של ההייטקיסטיות החרדיות כי אני מרויחה הרבה מהרגע הראשון שהנחתי את רגלי על מפתן ההייטק) היא עצומה ביחס למשכורות של העובדות החרדיות בשוק העבודה.
אני יודעת שכל רגע שאני יושבת על הכסא בעבודה (נכון שהוא נח אבל כמה אפשר לשבת??) אני עושה לביתי הרבה מעבר למה שהייתי יכולה אם הייתי עובדת בעבודה כמו הוראה.
זה בלט מהשניה הראשונה כשהתחלתי את עבודתי עוד בתור בחורה, חברותיי היו עם שעות פנויות יותר ביממה וחשבון בנק מצומק, ואני הייתי עמוסה ועסוקה בעבודה אך צוברת הון עתק בחשבון.
אני לא באה להוציא עינים לאף אחת כי אם תקראו מההתחלה תראו שהעבודה שלי בהחלט לא רק קצפת ותותים, אך אני רוצה לתת את הדגש שאין עבודה מושלמת. אם זה הוראה מרובת החופשים (והשחיקה) אז המשכורות לא מתחילות להשתוות לשוק המקצועות האקדמאיים. ואם זה מקצועות אקדמאיים אז זה בא על חשבון שעות הפנאי שלך, העירות, ולפעמים קצת קצת גם על חשבון עוד כמה דקות של הילדים שלך עם אמא שלהם.
כל אחת עושה את הבחירה שלה בנוגע לעבודה, ואין צורך להתלונן על בחירה שעשית אם בעינייך היא שגויה. תמיד אפשר להתחרט, רוצה ?!
ואני לא חושבת שמורות וגננות מוציאות לי את העינים כשהן מדברות על החופשים שלהן, כי אולי הן יכולות לטעון אותו דבר לגבי הדירה היפה שלי, והבגדים היפים שאני יכולה ב"ה לפרגן למשפחתי. ועל זה שבעלי האברך לא טרוד מאיפה לסגור את האובר בבנק כי אין אובר ב"ה.
אז לכל אחת המעלות והחסרונות של העבודה שלה (כי יש תמיד משניהם!!) ועלינו מוטל להשתדל לעשות לביתינו מתוך שמחה ולא לפזול לדשא של השניה כי אם כבר, תגורי בדשא שלה ואל תסתכלי רק על העשבים הירוקים שלו.
ל"ג בעומר שמח 🙂
לא כולן עובדות בהייטק ומרווחיות סכומים כ"כ גבוהים.
יש כאלה שעובדות בשכר מינימום או פחות שעות רבות ללא חופשה כלל.
כם אליהן הכותבת התכוונה.
ואין להן מה שיפצה אותן על העדר החופש.
את כותבת "כל אחת עושה את הבחירה שלה בנוגע לעבודה, ואין צורך להתלונן על בחירה שעשית אם בעינייך היא שגויה. תמיד אפשר להתחרט, רוצה ?!"
אבל לרבות מהעובדות אין את הבחירה בין משכורת מכניסה להוראה, תאמיני לי, כמה שהם ניסו המערכת לא גדולה מספיק להכיל את כולן.
בד"כ הבחירה היא לא בין משכורת שמנה ושעות רבות למשכורת מצומקת לחופשים ארוכים. ממש לא. הגיע הזמן להבין שמקצוע ההוראה הוא ה"זהב" שבמקצועות מכל הבחינות, וכל מי שעובדת במקצוע הזה שתודה אלף פעמים ביום לרבש"ע שנתן לה את הזכות הזאת.
במקום להקשות על החיים של כולנו ולהתנהל במרמור על כל ההיטקיסטיות שמרוויחות מליונים, כדאי מאוד להסתכל במבט קצת יותר רחב על העולם שלא שחור או לבן אלא אפור
זה מדהים כמה הכותבת ביקשה הכרה והכלה,
וכולן פה רק מסבירות כמה מורות וגננות עובדות יותר קשה…..
ממש השתתפות מכל הלב!!! 🙁
בין אם אתן צודקות ובין אם לא…. (וכן, גם עובדות הייטק נמצאות לפעמים הרבה לפני 7 במשרד…)
לא יעזור להסביר את העבודה הקשה.
כולן כולן כולן בכל עבודה שהיא עובדות קשה ואין שום עניין למדוד את רמת הקושי-כי אי אפשר.
הבו לי סרגל קושי ואמדוד….
עם כל הקושי שלכן, עדיין מספר ימי החופשה עולה על כולנה,
גם ביחס לעבודה קשה קשה קשה….
עכשיו הבנתן את העקרון?
שמנה לב אל החלק האחר בעם,
עדיף בלי תלונות,
ו—לא, אל תשמרו לנו על הילדים אם כל כך קשה!
רק ביקשנו שתכרנה בנו!
ואיך כתבה הכותבת? אל תוצאנה את המיץ! 🙂
חופשה נעימה…. (או שלא)
תודה להשם יתברך, אני לא מורה ובכל זאת עובד בעבודה גמישה מאד ומסתדרת מצוין עם חופשים
אני ממש ממש לא מבינה איך אתן מסתדרות עם משרה כל כך תובענית
ותדענה שאני מעריכה ומעריצה כל אחת שמצליחה גם להיות אמא וםג לעבוד,!!
אתן העובדות שעות רבות בוודאי יודעות לוותר על מה שפחות חשוב, לקבוע סדרי עדיפויות לפי מה שמתאים לכן ולמשפחתכם
ואכן ראויות לכל ההערצה שבעולם!!!
אומנם מורות מקבלות יותר מ 30 לשעה רק גודל המשרה שלהם הוא 23 שעות (בתיכון בכל אופן)כך שהמשכורות שלהן רחוקות מלהיות גבוהות.
יכול להיות שאת לא מלקקת גלידה בעבודה רק תחשיבי על שעה וחצי רצופים עם 35 ילדים שלא אוהבעם במיוחד את הלימודים ולך יש אחריות עליהם שיתפתחו מהלימודים ..
אז כן יש להן חופש שמגיע להן בצדק רב הן בודאי עובדות יותר קשה ממך…
ונראה לך שאיזה מורה תרצה אחרי שהיא מקבלת חופש לשמור על עוד ילדים .
באמת בחורות צריכות לתת את הדעת כשהן בוחרות מקצוע ולקחת את זה בחשבון עצוב שבאמת גדלים ילדים בלי האמהות שלהן לכן ביזמנו לפני שזה היה ברור לכולם שנשים תצאנה לעבוד כל אישה שרצתה לעבוד כדי שבעלה ילמד הייתה צריכה לקבל היתר! זה באמת לא פשוט !!!! אני מאחלת הצלחנ לכל עם ישראלהעיקר שבאמת הכל יהיה לשם שמים
מצחיק מה שכתבת,
אז המורות/ גננות שחוזרות באחת שחוקות ועייפות כי הרי זו עבודה מאדדדדד שוחקת ומעייפת, והולכות לנוח עד 4, אז מה ההבדל תכלס? הן גם לא עם הילדים בשעות האלו.
ואם הן ממש מורמות מעם ולא מפרגנות לעצמן לנוח, אז בשעות המאוחרות יותר של אחרי הצהריים הן עייפות ומותשות וכבר אין להן כוח וסבלנות לילדים.
אני סייעת בגן של עיריית בני ברק. משתכרת בשכר של 31 שח לשעה. עובדת בעבודה קשה מאד!!!!!
ועד שלא תעבדי יום אחד בגן, לא תביני מה זה דורש (לפתוח גן כל יום בשבע וחצי בדיוק!, נקיון, סידור הגן, יחס לילדות כל הזמן, להתכופף בלי גבול, לספר סיפורים בגרון ניחר, לשמור עליהן בשמש היוקדת ועוד המוןן דברים) בקיצור לעבוד בלי הפסקה, בשעה שמבחינת ההורים את חייבת להם הכל!!(זה העבודה שלך, לא?)
כדאי שתחשבי שוב לפני שתעשי הסבת מקצוע—