הפעם, טיפ לילדיםהגדולים : נחת מכם לא מסתכם בזר פרחים או מתנות מפוצצות…

שיתוף ב email
שיתוף ב print
?*
אני נשואה כבר עשור, הרביעית מתוך 8 נשואים במשפחה. ונתקלתי בתופעה מוזרה ממש:
" ככל שמתבכיינים יותר, כך מרגישים צדיקים וטובים יותר".
משהו מוזר מאוד.
אני גרה קרוב להורים אז יוצא לי לבוא להרבה סעודות שבת ברגל ולחזור הביתה להמשך השבת.
בגלל זה אני גם נמצאת עם כמעט כל אחד מהנשואים שמתארח, ומרשה לעצמי לפעמים להיות חצי מארחת חצי אורחת
ולהתבונן 'מהצד' על מה שקורה.
אני עוסקת במקצוע שגם מאפשר לי לעשות את זה ובכייף…
שמתי לב לתופעה הזאת, והלב נחמץ.
אני רואה את ההורים שלי עם עיניים דלוקות מפרגנים על הנכד החכם או על הנכדה המתוקה,
על הבעל או על האישה ואז איכשהו תמיד מגיע טון צורמני
במקום לקבל עת המחמאה ולהגדיל את שק הנחת להורים שכל כך מצפים לראות אותו ולחוש אותו.
נפלטת לה אנחת רווחה קורעת לב "כן אבל מה יהיה עם המשכנתא/ מה נעשה עם העניין ההוא…"
ועוד בלילי תלונות על החיים בלי קשר לרגע הנחת,
כאלו שלא מאפשרים לשהות במקום טוב שמח ונעים ולו לרגע אחד.
סליחה שאני מטיפה מוסר, אבל יש לך מושג כמה ההורים כבר רוצים לראות נחת?!
הם גידלו עמלו 30 שנה לא כדי לשמוע רק תלונות על החיים…
תנו להם גם לראות נחת!!
לא אומרת להסתיר בעיות וקשיים אבל גם לא להפוך את ההורים לפסיכולוגים שלכם!
לפני שאת באה להורים, תחשבי איזה דברים טובים את יכולה לשתף אותם, מה כן יכול לשמח אותם,
ולא להפיל עליהם את כל הקשיים הכלכליים הזוגיים האישיים ועוד שיש לך בחיים…
רק קצת נחת זה מה שהם ישמחו לשמוע.
ולא רק בגיל 80 גם עכשיו בגיל 60 מותר להם לראות את הנחת.
אל תסתירו אותו מהם…
חג מלא באור ושמחה,
עם הרבה רגעי נחת שלא יהפכו לשניות אלא לשעת נחת ארוכה ונעימה.
יעל ו.

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

5 תגובות

  1. ני חושבת שהרבה מהבעיה כאן זה ההורים וצורת הגידול של ילדים היום שהכל מגיע להם, לפנק אותם ולהפוך אותם למובילים במקום שההורים יהיו מובילים, הם מפתחים תלותיות בהורים חושבים שכל העולם שלהם,
    אצלינו בבית גידלו אותנו בצורה שלא חייבים לך כלום, מה שאת כן מקבלת תגידי תודה, גדלנו להיות ילדים מוקירי טובה, שאם מקבלים משהוא רק מודים, לא באים להורים ומכבידים עליהם, במקום לחלוב אותם, אנחנו עוזרים להם, גם כספית לשחרר מהם קצת את הנטל של החתונות,
    לא אומרים להם מה נכון או לא נכון לעשות, עם הרבה כבוד.
    אני רואה לפעמים נשואים באים לחמותי מעירים לה שהאוכל לא מספיק טעים או כל מיני דברים אחרים, סליחה?? לא טעים לך תעזרי ותכיני מה שאת רוצה, מגיע להורים על מה שהם כן עושים רק תודה.

  2. שלום שרי יקרה,
    מועדים לשמחה,
    אני חושבת שמה שיעל ניסתה לומר זה, התבוננות ותשומת לב לשיח עם ההורים. זה לא משנה אם גרים קרוב או יותר רחוק . לדעתי דווקא מי שגר יותר קרוב מחמת קירבה, עלול לא לשים לב לשיתוף דברים המצערים את ההורים . ציינת נקודה נוספת שיש כאלה שגרים קרוב להורים ולא שמים לב אם הם גורמים מעמסה. אכן זו גם נקודה נוספת, שכל אחד צריך לבדוק עם עצמו האם הוא מכביד על הוריו. למרות שההורים נהנים לרוב באירוח הילדים והנכדים. פחות אהבתי את ההתנסחות תסתכלי על עצמך, בייחוד שאין הכרות אישית עם הכותבת. העיקר שכל אחת תעשה חושבין עם עצמה ונכבד זה את זה.בברכת חג שמח.

  3. את הכי הכי צודקת בעולם!!!!!!
    אני גם כן נשואה ובהחלט ראיתי נשואים לפני,,,
    אולי ככה אני עושה פחות טעויות…
    ואני מודה שאין דבר משחרר יותר מלפרוק את תיסכולי בפני אמא שלי—
    אבל הכי נכון בעולם זה לשתף אותם בכמה טוב לי!
    ולהודות להם ככה
    כי הרבה הרבה מהטוב שלי זה בזכותם!
    בהחלט מגיע להם הנחת הזו!

  4. כמה שאת צודקת, אני האחרונה בבית רווקה ורואה את הנשואים שלפעמים מתלוננים זה מאוד מפריע להורים, אחרי שהם הולכים אני שומעת כמה ההורים דואגים ומוטרדים לכן אני מבטיחה לעצמי שבע"ה שאני מתחתנת אני אראה להורים שלי כמה טוב לי …. ולא אתלונן ואתבכיין כמו אחים שלי

  5. יעל שלום
    את מזכירה לי סיטואציה דומה
    של אחות שגרה ליד ההורים ומרגישה שהגדולים מכבידים על ההורים. אך היא עצמה כל שני וחמישי אצל ההורים. מקבלת ארוחות מההורים. לא מבשלת בעצמה. וחושבת שתמיד נוח לארח אותה. בגלל הנחת ובגלל שהיא קרובה. במקום לגדול ולנהל בית בעצמה בלי ההורים יודעים עליה כל נשימה. כל מה שיש לה או אין לה במקרר.
    קל לבקר את הגדולים ממך.
    תסתכלי על עצמך. מי יותר בוגר ולוקח אחראיות. אחו שמתנהלים לבד. גם אם הם משתפים את ההורים. או אלו שחביבים על ההורים. מכבידים. אבל יודעים להגיד את המיחה הנכונה
    אולי הבנת ואולי לא.
    יש שני צדדים לכל מטבע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.