כל התוכן המעניין לאישה החרדית
יום ראשון
|
ו׳ בניסן ה׳תשפ״ד
|
14/04/2024

אל תספרו להן איך להיות יהודיות: נשות משאהד מספרות את הסיפור על האנוסים שלא הכרתן | תמר פרנקו

היהודים המשאהדים הם בני קהילת אנוסים אשר חוו טבח נוראי על ידי המוסלמים בארצם ומאז חיו עשרות שנים בשתי חזיתות: החיצונית המוסלמית, כזו שקונה בשר טרף למראית עין, והפנימית - היהודית, שזורקת את הבשר לכלבים ומקפידה על שחיטה מהודרת. במחתרת. | מאז גדלה הקהילה המשאהדית היהודית ויש לה שלוחות בארצות הברית, בישראל ובעוד מקומות. | לאחרונה, קבוצת נשים מהקהילה בארה"ב הגיעו לביקור הזדהות בארץ ישראל ושולחות אלינו תובנות ששווה להקשיב להן
| קרדיט: shutterstock

באוקטובר 23, ימים ספורים אחרי הטרגדיה שחווינו נערכה הפגנת ענק בניו יורק שמטרתה תמיכה מוחלטת בישראל. דגלי ישראל הונפו לצד דגלי ארה"ב. בין המשתתפות בהפגנה נכחו גם נשות הקהילה היהודית המשהאדית בניו יורק.

באוטובוס חזרה לביתן הן הביעו את רצונן לעשות משהו גדול יותר כהזדהות עם ישראל. כך נולד הביקור המרגש של 300 נשים משהדיות כאן בישראל בשבוע האחרון.

הן ביקרו ביישובים שנפגעו, חוו מקרוב את החורבן והשכול במטרה לחזור בחזרה לניו-יורק ולפעול ביתר שאת עבור הארץ הקטנה שפועמת בלב כל יהודי באשר הוא…

כאות הוקרה על פועלן בחרנו להכיר לכן מקרוב את הקהילה שלא רבים שמעו עליה ועל מסירות הנפש שלה בדורות שעברו.

משהאד היא עיר חשובה ששוכנת על הגבול בין אירן לרוסיה האסייתית, ובמשך דורות היוותה הגשר שמחבר בין אסיה לאירופה למעבר סחורות. המיקום שלה היקנה לה חשיבות רבה בקרב האיסלמיסטיים שתקופות מסויימות שלטו בה.

יהודי משהאד היו מבודדים כמעט לגמרי מיהודים אחרים שחיו בפרס או ברוסיה האסייתית בשל המרחק הגדול, מה שחישל והפך אותם לאנשים של מעש, עבדו לפרנסתם ודאגו לחיי קהילה תוססים בלי לקבל שום סיוע מבחוץ. ולמרות שתרמו רבות לסביבה בפיתוח המסחר והכלכלה לא נהנו מחיים שקטים.

במשך כ-100 שנים! (עד לא מזמן, יחסית לראייה היסטורית) חיו יהודי משהאד חיי אניסות. לא כולם מכירים את הסיפור ההרואי של היהודים הללו.

במרץ 1839 המוני מוסלמים מוסתים ומשולהבים פרצו לשכונות היהודים בעיר וטבחו, קטלו והרסו מכל הבא ליד. מי שלא הצליח להסתתר או לברוח לרוסיה ולמדינות אחרות מצא את מותו. במהלך ההתקפה נרצחו עשרות יהודים ואלה שנשארו בחיים הובלו לאימאם ג’מעה – המוסד הדתי הראשי בעיר- והוכרחו להתאסלם.

היהודים שהתאסלמו באונס קיבלו את הכינוי אדיד אל איסלאם' – "המוסלמים החדשים" או בלשוננו האנוסים.

הג'אדידים נאלצו להתפלל במסגדים ואת ילדיהם הוכרחו לשלוח ל'מכתאב' הפרסי תחת השגחתם של כוהני דת מוסלמיים. כלפי חוץ התנהגו כמו מוסלמיים, אך בסתר, במרתפים שמרו על מצוה קלה כבחמורה. במרתפים התת קרקעיים שמרו על תפילה במניין, את הבשר הטרף שקנו למראית עין היו משליכים לכלבים ומקפידים על שחיטה יהודית, ברית מילה, כשרות, שבת ועוד.

במקביל הם קיימו קשרים הדוקים עם משהדים שנמלטו לארצות אחרות ולערי גבול, קשרי מסחר, קשרים כלכליים וקשרי משפחה.

במשך מאה שנים חיו חיי כפילות בלתי אפשריים.

שם בתוך מרתפים חשוכים הייתה זו דתם ואמונתם שהאירה להם את הדרך וחשלה את רוחם להמשיך ולשמור את גחלת ישראל לבל תכבה, היא נתנה להם את הכוח לשרוד ולהנחיל לדורות הבאים את הצו האלוקי הנצחיעם ישראל חי!

סטטיסטית יהדות משהאד היא מהיחידות שלא נפגעו מההתבוללות בגולה וזאת בשל המנהג שאימצו עוד מימי האניסות לארס את בניהם ובנותיהם בגילאי 4, 5 כדי למנוע מהמוסלמים לקחת אותם.

נדיר שיהודי קהילת משהאד יתחתנו עם בני/ בנות קהילות אחרות גם כיום כשהם מתגוררים בניו-יורק (ארה"ב) ובמילנו (איטליה).

יהודי משהאד הם חלק מהתופעה היהודית הנצחית המדהימה שבה מבין היהודי את תפקידו האלמותי, עוצמתו האמיתית שקשורה לדורות הקודמים ולדורות הבאים. ההבנה של גודל התפקיד שניתן לו ומכך מקבל כוחות עצומים עד למסירות נפש של ממש.

הדגש תמיד היה ויהיה המטרה האוניברסלית על פני האינדיבידואלית, החזון הכללי, על פני החזון הפרטי, חייו של היהודי הם תמיד סביב אידיאה גדולה.

ישנם מחקרים מרתקים על חיי האניסות במשהאד. אחד הסיפורים ההרואיים הוא סיפורם של התפילין הקטנות ביותר בעולם, וכך מספר אבי בצלאלי באחד המאמרים שלו:

"בכדי לא להסגיר את יהדותם, היו היהודים האנוסים צריכים להראות כמו כולם – מוסלמים דתיים קנאים. משכך עשו את דרכם כמה מאנשי הקהילה, יחד עם מוסלמים מהעיר משהאד אל המקומות המקודשים לאיסלם כמו העיר מכה, קרבלה ואפילו…. ירושלים.

מספרים שאחד מאנשי הקהילה בשם מתתיהו בן אהרון הכהן החליט שלא לוותר על הנחת התפילין גם בעת מסעו למקומות אלו, סיכן את חייו ובנה תפילין זעירים והניחם יום יום בחשאי גם באותם מקומות.

התפילין הללו מוצגות כיום במוזיאון ישראל בירושלים יחד עם סיפורן המיוחד ומוגדרים שם כ"תפילין הזעירות ביותר שנמצאו עד כה".

אגב, יהודים רבים שהיו בדרכם לירושלים "כמוסלמים", ראו כי טוב והחליטו להשתקע בה ולא לחזור חזרה למשהאד, כך החלה לפני קצת יותר ממאה שנה עליית יהודי משהאד לישראל.

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך

שיחה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים אחרונים

עקבות במים | אביה .פ.

לפני 9 שעות

|

0

בודדה? מישהו למעלה שולח לך חיבוק | ליאת קרן

לפני 10 שעות

|

0

הלילה ההיסטורי של התקופה הזאת | סיון רהב מאיר

לפני 10 שעות

|

0

מפחיד לכם? זה טבעי ונורמלי... קחו כמה כלים פסיכולוגיים להתמודדות בזמן אמת | ברכי שגב

לפני 20 שעות

|

0

זוהר, מרגש וייחודי: כך תעצבי שולחן ליל סדר מלכותי

לפני 23 שעות

|

0

מכובד על שולחן השבת: סלט ארטישוק עם פטריות

לפני 2 ימים

|

0

ביקורת עם פילטרים | פרשת תזריע

לפני 2 ימים

|

0

חטיף קינואה עם שוקולד וחמאת בוטנים

לפני 3 ימים

|

0

מוקדש לכל המקרצפות: "מי יקח אותך" ספוקן וורד 'עושות כלים' עם צירי אייזנבאך ועידית ליכטנפלד

לפני 3 ימים

|

0

רְאִי | צילום והגיגים: דפנה שן

לפני 3 ימים

|

0

אוסף גאולות | אפרת ברזל

לפני 3 ימים

|

0

לרדת במשקל בלי דיאטה? 22 הרגלים של הצלחה!

לפני 3 ימים

|

0

משימה ביומן: להיות שמח! | סיון רהב-מאיר

לפני 3 ימים

|

0

ארוחת ביניים: מעדן גבינה ושמיר עם קוביות מלפפון מרעננות

לפני 4 ימים

|

0

בואי אמא: מחשבות על ניקיונות | הפודקאסט של אפרת ברזל וביתה מאיה הבלין

לפני 4 ימים

|

0

דּוֹקְטוֹר חֶמְלָה | לאה הורביץ

לפני 4 ימים

|

0

קריספי עם פירורי לחם: השניצל הכי טעים והכי קל להכנה

לפני 4 ימים

|

0

הקירות מדברים: גלריית קירות צבעוניים שעושים מהפכה בחלל הבית

לפני 4 ימים

|

0

אפרת ברזל בראיון מיוחד על ספר ילדים חדש: "סבא שלי עושה חדשות"

לפני 4 ימים

|

0

ברכת האילנות, החטופים והקטופים | סיון רהב-מאיר

לפני 4 ימים

|

0