למשש את הכאב
להרגיש חזק את החור
לדעת שיש ימים
שהכל שחור משחור
להעמיק עוד קצת ולראות
שדווקא יש גוונים
צבעים עזים של בערה
משתוללים לי שם בפנים
לחוש את הדקירות ננעצות
כמו שיפוד מעוקל
להרשות לעצמי להרגיש
שהסנה, דווקא כן מאוכל
יש לי חלום על זוגיות ואהבה
מתפתה כל פעם לפתוח לו דלת
מקיצה בחדות מתוכו
ולרגלי – גוויתו המוטלת
הוא מת – החלום
ובעצם לא חי מעולם
אין ולא יהיה לי
מה שיש לכולם.
ומה לעשות?
הרצון לאהוב ולהאהב
לא מוכן להקבר
עדיין בעומק בפנים
רוצה לי שותף וחבר.
אז יש גויוה ואין קבורה
ואני כבר שנים במצב של "אונן"
לו רק היתה לחלום מצבה
עליה יכולתי להניח ראש ולקונן
משתוקקת לקשר
טוב ומייטיב
רוצה לטעום את הטעם
וה' הטוב
שהכל הוא מכתיב
אמר לי:
"ביתי
לא יהיה לך
לא הפעם…."
זו גזירה קשה ומרה
כל כך רציתי
לזכות.
מי יודע,
אולי זה יקרה עוד גלגול
או שניים
אבל בי
לא נותרו
כוחות
לחכות.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
תגובה אחת
איזו אישה מוכשרת!
הכי מדויק בעולם. איזו שירה!