תמיד לקראת הפסח, כשמתחילים הנקיונות, זריקות של חפצים ושינוי סדרים. אני מתחילה לחשוש שמא החמץ יזוז בעוד מקומות…
היו לא מעט פעמים שהיו לי ויכוחים לא צפוים ודברים שלא חשבתי שאני נושאת ולהפך, אז תמיד אני מקווה שהפסח יעבור בשלום.
עד שסופסוף הגענו לליל הסדר, הרגשתי חולשה יוצאת דופן שלא הצלחתי לקום מהמיטה. יומיים שכבתי במיטה, לא השתתפתי בליל הסדר ואין לי מושג מה קרה שם. אמרו לי שהיה נחמד.
עברו יומיים של חולשה התחילו יומיים של עוד תסמינים לא נעימים.
במשך כל הזמן הזה במיטה, אני מידי פעם מתעדכנת בחדשות וחושבת כל מיני מחשבות. ופתאום היתה לי הבנה שלכל מקום שאני מסתכלת, אני לא אוהבת מה שאני רואה.
מסתכלת על המצב הבטחוני במדינה
מסתכלת על המצב החברתי
מסתכלת עלינו בעולם
רואה חוסר צדק
חשה צער
מייחלת לשובם של החטופים
רואה שהבושלביקים חזרו ואסור ללמוד תורה שוב
פתאום הבנתי
שאין בי יותר סבילות
אין
אני לא יכולה לשאת יותר-
את ה…
חצי שנה של דחיסה, ותקווה ויאוש
זהו,
נגמר לי…
אז דבר ראשון המעטתי משמעותית את עדכוני החדשות המדכאים, אין לנו שום שליטה במילא על מה שקורה…
אני לא שופטת, אבל יש כאלה שלזרוק פיתות בקריה בת"א, בפסח גורם להם לחשוב שזה הפתרון – אני פחות בקטע. על אף רצוני שדברים ישתנו לטובה.
הבנתי שאני חייבת למצוא פתרון לעצמי, לנפשי, כי לא טוב לי ואז ה' ענה לי די במיידי ונתן לי לדון לכף זכות איזה עניין אישי שהייתי בגישה שאני צודקת.
משהו שהייתי ממורמרת לגביו ופתאום ההסתכלות על הצד השני גרמה לי לחמלה, גרמה לי להרגשה טובה.
מיד אחרי היה עוד משהו שהתאכזבתי לגבי התוצאה שלו ופתאום התחלתי לחשוב לגביו – ה' אוהב אותך, ה' רוצה בטובתך וכל מה שקרה או לא קרה הוא לטובתך.
זה גם עשה לי טוב.
הוא קואצ'ר, אתן קולטות? הוא מלך העולם. הוא הלך איתי הפוך על הפוך. הוא החזיר לי את השמחה.
אז לא הייתי בליל הסדר, אבל הוא הוציא אותי! הוא לא שכח אותי.
תודה
הלוואי וכולנו נזכה לזכור מה חשוב באמת
הלוואי ויהיה "טוב נראה ונגלה"
שנחווה ש"אין רע יורד מלמעלה"
שבסוף יהיה טוב
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
