כתב בספר 'מרפא לשון': "צריך כל אדם מישראל לדעת, כי העיקר המסתעף לעבירות שבין אדם לחבירו, המה מחמת מיעוט הבטחון בה' יתברך.
כי אם אדם משים אל לבו וחזק באמונה שכל חייו מסורים ביד ה' וכל מזונותיו קצובים לו משמיים בראש השנה, לא יעשה שום פעולה חלילה של איסור גזל וכדומה.
ולא ידחוק את חברו לקנות או למכור חפץ מסוים, מתוך אמונה פשוטה, שאם החפץ צריך לעבור לרשותו, הקב"ה יעשה זאת בעיתו ובזמנו בנחת ובשלווה".
וכן כל ענייני לשון הרע ורכילות, המה רק מחוסר אמונה, שכל מה שנעשה לאדם, הוא משמיים והאדם שהרע לו, הוא רק שליח. ואם נראה אדם שמקבל מכות מאדם אחר על ידי מקל, ונראה את האדם שמקבל מכות צועק על המקל, הרי יחשב בעינינו למשוגע.
כי אינו מתבונן מי האוחז במקל. כן הדבר כאשר האדם אינו מיישב דעתו – מדוע ייסורים באים עליו כמו שאמרו חז"ל: 'ראה אדם שייסורים באים עליו, יפשפש במעשיו'. וכל
אחד צריך לנסות להבין את שורש הסיבה לבעיה ויבקש מה' שיאיר לו את הדרך ואז שב ורפא לו.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
