כתב בספר 'בן מלך': "בכל עת אנו משננים שה' יתברך אוהב אותנו, ה' הוא אבינו. אולם על מנת שהדברים יפעלו באופן זה מכח הבטחון שלנו, הרי זה רק כאשר חדורים בלב ומתהלכים באמת
עם מחשבה זאת בפשיטות ואז מתעוררת עלינו גם הנהגה כזאת משמיים וממילא יתמלאו כל משאלות ליבנו לטובה".
כלומר, כאשר אדם יהיה סובר לפי השקפתו, שראוי שהקב"ה ירעיף עלינו שפע גדול, בתים ונכסים עושר והרחבה, בריאות וחיים ויהיה לכולם נחת רוח ואושר, רוב טובה ושפע ברכה והצלחה, משום שנוקט בדעתו שה' יתברך הוא אלוקינו,
אבינו הדואג לנו והוא אוהב אותנו ורוצה תמיד בטובתינו, הרי בוודאי שראוי שיתן לנו, וכך הוא עומד בציפיה ואמונה.
וידו אל ה' פשוטה לקבל כל זאת מאתו יתברך, אזי, אכן יעניק לו הקב"ה מאוצר חסדו ויתן לו מבוקשו וימלא ידו מטובו.
אלא שלשם כך צריך האדם שסברא זו תהיה נהירה לו, לחיות ולהרגיש כך.
לפשוט את היד בפשיטות ובוודאות.
כתב רבי בונם זצוק"ל בספר 'קול מבשר': "כח הבטחון הוא מגזירת 'בטח', ומי שבטוח מתקיים בטחונו".