חזרה למסגרת לימודית או מעבר לכיתה חדשה יכולים להוביל לתחושות בדידות, במיוחד אצל ילדים המתקשים ליצור קשרים חברתיים או לא מוצאים את מקומם בקבוצה. כהורים, זה כואב לראות את הילד שלנו מרגיש לבד, אך יש דרכים לעזור לו להשתלב ולבנות קשרים חברתיים טובים יותר.
הבנת הקושי: כדי לסייע לילד בצורה הטובה ביותר, חשוב קודם להבין את הסיבה לקושי החברתי שלו. ייתכן שמדובר בקושי זמני, הנובע מאופי הילד, מהסתגלותו לשינויים או משגרה משתנה. במקרים כאלה, עם תמיכה מתאימה, הילד עשוי לחזור ליכולות החברתיות הקודמות שלו. במקרים אחרים, הקושי עשוי לשקף קושי מתמשך שהיה קיים כבר קודם, אז חשוב לבחון את המצב בהקשר רחב יותר.
שאלות להתבוננות פנימית:
- דפוסים משפחתיים: האם התנהגותו החברתית משקפת דפוסים משפחתיים? ילדים הם כעין "ראי" של הבית ושל היחסים שהם חווים (עם ההורים או עם האחים). כדי ליצור שינוי אצל הילד, נצטרך בראש ובראשונה לבחון אם יש צורך בשינוי גם בתוך המשפחה.
- אמונות יסוד: כיצד אתם, כהורים, תופסים חברויות, דחייה וכישלון חברתי? האם אתם חווים רגישות לדחייה או חרדה חברתית? ילדים קולטים את העמדות והתפיסות של הוריהם ומשחזרים את הדפוסים המוכרים להם.
- חסר בקשר מיטיב עם ״אחר״ משמעותי (קרי, ההורים): מיומנויות חברתיות מתפתחות במרחב בטוח, מתוך קשר ממושך עם מישהו קרוב ומוכר. במשחקים משותפים הילד לומד מיומנויות כמו הבנה לנפש האחר, מוטיבציה וביטחון עצמי.
- דפוסי חשיבה בעייתים: האם הילד נוטה למחשבות ״הכל או כלום״ (אם אני לא מקבל את התפקיד שרציתי במשחק, לא אשחק)?, ״הכללת יתר״ (אם היא עכשיו לא הסכימה לצרף אותי למשחק, לעולם לא יצרפו אותי לאף משחק)? וכדומה. דפוסים מעין אלה גורמים לילד להימנעות או לתגובות לא מותאמות, ומשקפים תפיסה חסרת גמישות של המציאות.
- חסך בהתנסות: האם הילד חווה מספיק הזדמנויות תואמות לגילו לפיתוח קשרים חברתיים?
טיפים:
- הקשבה ושיחה עם הילד: איך הוא מרגיש בביה״ס? האם יש לו הזדמנויות לשחק עם חברים? האם הוא מרגיש דחוי? חסר ביטחון? האם הילד מתקשה בהבנת נורמות חברתיות? אולי הוא ביישן וזקוק לדחיפה עדינה? הקשבה ללא שיפוטיות, תוך מתן תחושת ביטחון ואמפתיה, תאפשר לילד לשתף בצורה פתוחה יותר. לעיתים עצם השיחה יכולה להקל עליו ולגרום לו להרגיש פחות לבד.
- שימוש בספרי ילדים: כבכל בעיה, גם בתחום זה ניתן להקריא לילד (או בסביבתו) ספר ילדים המדבר על סוגיה דומה. הוא יוכל להזדהות עם גיבורי הסיפור, לקבל מהם השראה לפיתוח דרכי התמודדות, כל זאת מבלי לחוות ביקורת או שיפוטיות. דוגמאות: "מעשה בעיפרון וחבריו" (על חשיבות העבודה בצוות), "הצפרדע שלא רצתה חברים" (לילדים שמעדיפים לבד), "מעשה באפרוח, ארנב וכבשה" (לילדים עם נטייה לפרשנות שלילית).
- הקניית מיומנויות חברתיות: ניתן לתרגל בבית סיטואציות חברתיות דרך משחקי תפקידים או משחקי ״כאילו״ עם ההורים. תרגולים כאלו מחזקים את הביטחון העצמי של הילד ונותנים לו כלים להתמודד במצבים חברתיים בהם מתקשה.
- שיתוף פעולה עם הצוות החינוכי: צוות חינוכי רגיש דיו, שמכיר את הדינמיקה בכיתה, יוכל לתרום לתהליך השילוב החברתי בדרכים שונות ישירות ועקיפות.
- עידוד פעילויות משותפות אחר הצהריים: אלו מספקות הזדמנויות נוספות להיכרות בסביבה פחות פורמלית עם אפשרות לתיווך מיטיב מההורים.
ולסיום, חשוב להחזיק את התקווה. רוב הילדים זקוקים לזמן הסתגלות, לאחריו יצליחו למצוא את מקומם החברתי. שמירה על אווירה רגועה ותומכת מצדכם כהורים תשפיע לטובה על תחושת הביטחון של הילד. עם זאת, במידה והקושי מתמשך חשוב לפנות לעזרה מקצועית.
בהצלחה!
יעל רווה, פסיכולוגית חינוכית מומחית.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
