מובא בתלמוד ירושלמי (שבת ל"ט): "רבי חונה סיפר על גר צדק שהיה בעבר אסטרולוג ורצה לצאת לדרכו. אך לפני צאתו לדרך, חזה בכוכבים שזהו זמן סכנה לצאת.
ואז חשב לעצמו, וכי לא דבקתי באומה הקדושה העם היהודי אלא כדי להתרחק מהבלים אלה?! לכן אמר לעצמו אצא לדרכי ואבטח בה' יתברך. בדרך לפתע הגיעו אליו חיות לטרפו והוא מיד נתן להם את חמורו וטרפוהו והוא ניצל".
שואלת הגמרא, מה גרם לו שנשקפה לו סכנת חיים? משום שבדק בכוכבים.
ומה גרם לו שניצלו חייו? מפני שבטח בשם ה'.
הרי לנו שמחשבות של פחד ודאגה, אכן גורמות לפחד שיבוא ואילו מחשבות של בטחון בה', הן אלה שגורמות לרווח והצלה. וזהו שאמר שלמה המלך-"חרדת אדם יתן מוקש, ובוטח בה' ישוגב"
כתב בספר 'קדושת לוי'- אם אדם בטוח בקב"ה שיעשה לו כל צרכיו, גם למעלה ממלאים לו את כל משאלותיו, ואם הוא דואג תמיד על פרנסתו ושל אנשי ביתו, אזי גם למעלה יחסר פרנסתו.
"מכל משמר נצור לבך כי ממנו תוצאות חיים". לבך – הן המחשבות, ומהן כל תוצאות החיים.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
