להיות מאושרים בבית? תחבקו את הטוב בנישואין שלכם | מיכל כהן חי

אחד הדברים שיכולים לגרום לנו סבל – לפעמים ממש – זה להסתכל על חלקם של אחרים –

הדשא של השכן או השכנה תמיד ירוק יותר, והרבה פעמים אני פוגשת נשים שאומרות לי – למה אצלי ככה? ואצלה ככה? אין לה את כל הבעיות שאני מתמודדת בפרק ב' שלי?

קודם כל – אני תמיד אומרת אין לך מושג מה עובר עליה. לא פעם ישבו אצלי בקליניקה או בסדנאות, נשים שמבחוץ הכל היה נראה מושלם – ובפנים היה סיפור אחר לגמרי..

לא בכדי לימדו אותנו חז"ל "איזשהוא עשיר? השמח בחלקו". ומה זה חלקו? החלק שהשם נתן לו. החלק הזה כולל את אירועי חייו, הניסיונות והאתגרים, השליחים שיסייעו לו בדרך, האנשים הקרובים איתם יעבור את המסע הזה בעולם הזה,. נקודת הפתיחה שלנו שונה מאדם לאדם, המסע שלנו שונה לחלוטין, התחנות והניסיונות.

אני למשל, חזרתי בתשובה לא כנערה צעירה. והרצון שלי היה לעלות ולהתעלות, ב"ה, ממש השם האיר ופתח לי. אבל יש לי את המסלול שלי. אני לא יכולה להיות כמו אישה שנולדה לבית שומר תורה ומצוות, שהגירסא דינקותא שלה היא כזו.

אני יכולה לשאוף, אבל להבין, שלא בכדי השם שם אותי במקום הזה, לתת את החלק שלי, לפעול בעולם מתוך אות ומתווה חיים יחודי שלי.

ובבית – איך זה נראה שם? גם שם, ובוודאי בנישואים שניים, אנחנו מגיעות מחלק, חלקה אחרת, סיפור חיים שונה. מאד קל לנו, טבעי ממש, לפזול לחלק של מישהו אחר. אפילו להתערב שם, ולעשות את העבודה שלו במקום את שלנו – מה הוא צריך לעשות, איפה הוא צריך להשתפר.. החלק שלנו, זו חלקת אלוקים שקיבלנו, לעדור, לנטוע ולהצמיח את היבול והפירות שלנו. אם נצא מהחלקה שלנו לחלקה של מישהו אחר – מי יעבוד את שלנו? בשלנו?

ואיך זה מתקשר לתורה שקיבלנו השבוע? אני זוכרת שאחד השיעורים הראשונים ששמעתי כבעלת תשובה היה על החלק שיש לנו בתורה. הרבנית שמש, מורתי האהובה, אמרה, שלכל אחת יש החלק שלה בתורה, יש מי שזוכה להיות אשת גדול הדור, יש מי שזוכה שבעלה יושב ולומד כל היום וכל החיים, יש מי שהתורה של בעלה, לקבוע עיתים וללכת לשיעור יומי או שבועי, וליש מי שזוכה שיהיו אלה רק ניצנים של תפילה, והתקרבות.. זה היה מצבי לפני 18 שנים. באתי מהמקום הכי רחוק שיש, ורציתי הכל – כמו בנאדם שמגלה חיים חדשים בארץ יפיפיה – רציתי את כל זה – וזה היה מתסכל! מה שנשים שפגשתי התייחסו אליו כמובן מאליו – בשבילי היה מושא לתפילות, לדמעות, לשאיפות…

אני זוכרת במיוחד חג שבועות אחד, הכנתי מטעמים שלא גדלתי עליהם, והתפללתי לחלק שלי בתורה. הבן שלי, אז בכיתה ו', נבחן בחידון שהתבצע בתל אביב, שם גרנו. אני זוכרת את התפילות שלי על תורה ואת השמחה ברצון שלו ללמוד ואת חוכמת הנשים שלימדה אותי הרבנית – לשמוח בחלקי ולטפח אותו.. וב"ה. החלק הזה הלך וגדל עם השנים – וכל הזמן צריך לטפח אותו – גם של הילדים וגם של הבעל. כל דבר תורה שנאמר ליד השולחן, כל שיר של שבת – לא מובנים מאליהם. – כך או כך – הדבר הכי מסוכן שיכול להיות זה שלא נהיה מרוצות מהחלק שלנו – נכון וטוב לשאוף ליותר -ולהתפלל על זה – אבל בינתיים לעבוד את השם בשמחה, בחלקת אלוקים שלנו ולהיות שמחות בחלקינו. וההקשה גם לפרק ב' שלנו היא בלתי נמנעת. נכון מורכב יותר, נכון יש מצב שזה לא הבעל שחשבת שיהיה לך אחרי כל כך הרבה שנים, ואולי אתם עדיין לא בהרמוניה ובשלוות נפש עם הילדים וכל העיניינים, אבל זה חלקך, ככה השם רוצה שתעבדי אותו, מתוך התנאים, זו התורה שלך – תורת נשים. להתפלל עליו, לקדם את הבית שלכם בחמימות, כבוד, שמחה ואמונה שככה, בדיוק ככה זה מתאים וטוב בשבילך. ולדעת – שכל , כל מה שאת עוברת, והבעל הזה, הילדים – זה חלקך כרגע.

ובכל פעם שאת יוצאת לבדוק מה קורה בחלקות של אחרות, תזכרי לחזור במהירות לחלקה הקטנה שלך, היבול המשובח שלך זקוק להשקייה, לאמונה ולהתמדה שלך. הפירות – עוד יגיעו..

מיכל כהן חי

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

סוכת שלום? סוכות מזמין הרבה קונפליקטים זוגיים/ ציפורה שיינלזון מרגישה לבד בתוך הזוגיות? הרשמי לוובינר מיוחד! תופעת הלוואי של החגים שמשפיעה על הזוגיות/ מירי ויזל 8 כללים לנישואים מוצלחים טיהור משברים מהעבר בבית שלנו | מיכל כהן חי