קודם כל נרצה להרגיל את ילדינו ש"מילה שלנו היא מילה" ויש לה תוקף ומשקל ולכן נאמר את הדרישה פעם אחת בלבד ולא מספר פעמים!
כך שהילד/ה יתרגל להיות ממושמע בפעם הראשונה ולא לאחר "נדנודים" רבים.
אם בכל אופן ביקשנו והילד לא ביצע את המטלה , נשתמש ב"פנטומימה" ונתזכר אותו על ידי שנצביע על האוביקט (לדוגמא: נצביע על הילקוט שלא הוחזר למקומו)
וכמובן, כתמיד, לפני שנבקש – נעשה בהירות עם עצמנו האם אנו מאמינים במסוגלות הילד/ה לבצע את המשימה וננקה "רעשי רקע" שונים בראשנו כמו: "מסכן, רק עכשיו חזר מבית ספר וכבר נדרש להחזיר למקום?!" שיזמנו מן הסתם אי ציות של הילד.
בילדים קטנים אותם נרצה להרגיל למשמעת תקינה – נוכל לתת יד ולהוביל אותם לביצוע המשימה ושוב- מבלי לחזור על הדרישה!
אצל ילדים גדולים יותר שכבר סיגלו לעצמן עם השנים אי ציות – נתחיל בבקשות שברור לנו שיבצעו כמו: "לך למקפיא ותיקח לך איגלו" וכד' כדי להתחיל לייצר התנהגות של משמעת.
דבר חשוב נוסף בנושא המשמעת הוא העקביות!
ברגע שההורה נחרץ בדעתו ונשאר עקבי בדרישתו וממתין עד לביצועה מבלי להתיאש ומבלי להכנס למאבקים מיותרים- תווצר אי"ה עם הזמן משמעת תקינה ובריאה.
ואחרון חביב – נזכיר לעצמנו כמה המשמעת חשובה והכרחית לבריאות נפשם של ילדינו ולכן לא נוותר עליה❣️
אסתי אברהם פסיכותרפיסטית cbt ומנחת הורים
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
