הָרוּחוֹת בַּמַּחֲנֶה סָעֲרוּ, חֲדָשׁוֹת לֹא טוֹבוֹת
מָאֲסוּ בָּנִים בְּאֶרֶץ חֶמְדַּת אָבוֹת
גְּבִירוֹתַי וְרַבּוֹתַי, אֲנַחְנוּ בְּצָרוֹת צְרוּרוֹת
אֶפֶס כִּי עַז הָעָם, הֶעָרִים בְּצוּרוֹת
בְּנֵי עֲנָקִים רָאִינוּ, הִמְשִׁיכוּ הַמְּרַגְּלִים לְהִתְלַהֵם
וַנְּהִי בְּעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם
אֶרֶץ אוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ, רְאוּ כַּמָּה לְוָיוֹת וַחֲלָלִים
נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה לְמִצְרַיִם אוֹ לְבֶּרְלִין
עָיַפְנוּ מִמִּלְחֲמוֹת, מִקְּרָבוֹת, מִכָּל הָאֶקְשֶׁן
חֲבֵרִים יְקָרִים, מִי מִצְטָרֵף אֵלֵינוּ לְרִלּוֹקֵיישֵׁן…
הֶהָמוֹן הַמּוּסָת וְהַזּוֹעֵם, נוֹפֵף בַּשְּׁלָטִים
הָאַחְרַאִי לַמֶּחְדָּל, לְהַנְהִיג לֹא מַתְאִים
אַתָּה הָרֹאשׁ, נִשְׁמְעוּ הַצְּעָקוֹת, אַתָּה אָשֵׁם
בְּחִירוֹת עַכְשָׁו! תִּתְפַּטֵּר כְּבָר לְמַעַן הַשֵּׁם.
וּלְפֶתַע, רוּחַ אַחֶרֶת מִתּוֹךְ הַקָּהָל נָשְׁבָה
מֵאֵי שָׂם נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת גְּבוּרָה וְתִקְוָה
עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ, הָאוֹיֵב יְמוֹטַט
נִרְדֹּף אוֹיְבֵינוּ וְנַשִּׂיגֵם עַד הַנִּצָּחוֹן הַמֻּחְלָט
סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם, ה' אִתָּנוּ אַל תִּירָאוּם
אַל תְּפַחֲדוּ, גַּם לֹא מֵהָאג, גַּם לֹא מֵהָאוּ"ם
יָכוֹל נוּכַל לָהּ, יֶשׁ לָנוּ אֱמוּנָה גְּדוֹלָה
דַּי כְּבָר לְקוֹנְסֶפְּצְיַת הַתְּבוּסְתָנוּת וְהַהֲכָלָה
אֲנַחְנוּ נִשְׁאָרִים בַּאָרֶץ, לֹא נוֹסִיפָה עוֹד נְדֹד
כִּי טוֹבָה הָאָרֶץ, טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד.
תגובה אחת
ממש מחיה את הנפש