אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם הָעִבְרִי, אֶחָד מוּל כֻּלָּם
הוּא בְּעֵבֶר אֶחָד, וּבָעֵבֶר הַשֵּׁנִי כָּל הָעוֹלָם
כְּדָג הַסַּלְמוֹן הַחוֹתֵר נֶגֶד הַזֶּרֶם הַגּוֹעֵשׁ
לְבַד הִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי הָאֱלֹקִים בַּמַּיִם וּבָאֵשׁ.
בְּאִישׁוֹן לַיִל, מֵעֵבֶר לַנַּחַל הוּא הָלַךְ
בִּקְרָב הֵרוֹאִי נֶאֱבַק, גָּבַר עַל הַמַּלְאָךְ
שֵׁם יִשְׂרָאֵל אָז בָּעוֹלָם יִתְגַּלֶּה
וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ עַד הַשַּׁחַר הָעוֹלֶה.
כְּכִבְשָׂה אַחַת מוּל שִׁבְעִים זְאֵבִים נִצָּב
מוּל גַּלִּים שֶׁל שִׂנְאָה וְרֶשַׁע נִלְחָם עַל חַיָּיו
גַּם בְּחֶשְׁכַת הַגָּלוּת גַּם בְּעֵת שֶׁלַּמּוֹלֶדֶת שָׁב
עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב.
אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ, אֱלֹקָיו תָּמִיד אִתּוֹ
כִּי לֹא יִטּוֹשׁ ה' עַמּוֹ, לֹא יַעֲזוֹב נַחֲלָתוֹ
אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעַ שְׁאוֹל הִנֶּךָּ
מִמְּךָ אֵלֶיךָ אֶבְרַח, דָּרַשְׁתִּי אֱלֹקַי קִרְבָתְךָ
מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ, אַף פַּעַם לֹא לְבַדִּי
גַּם בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי.