"היה בבית שלכם ריח של אוכל, היה לי נעים, אני הצצתי בתוך הסירים שלך, היה שם משהו באוויר שאני כל החיים רציתי, הילדים הסתובבו סביב סקרנים, הייתם רגועים לגמרי, והריח הזה שאני לא מבינה גם עכשיו מה קורה לי כשאני מדברת עליו..."

את מתפללת המון והולכת לכל המומחיות הגדולות, הסתיו עובר ואחריו גם החורף, וזה קורה. מה קורה? מה שרצית. מה שביקשת. שנים.

"היא הוציאה אחד מהשקית והראתה לי. 'את מבינה איזה שום זה'. הוא הריח כל כך טוב, היה לו גבעול ירוק ארוך, 'מצאתי שום ישראלי!', היא אמרה. 'אמא, מצאת שום של פסח. כי תיכף פסח', אמרתי לה, 'ירקנים מקבלים אותו משוק הסיטונאים לקראת פסח'..."

"אמרתי לבנות שלי איזה יום אחרי הצהריים כשהן באו עם הנכדים, 'איזה ילדים מסכנים, איזה דור, כשאתן הייתן קטנות לא היתה לי אופציה של מסך מול הפנים, הייתי כל היום מסתכלת עליכן. ואתן עלי. איך היום ילד צריך להתחנן למבט מהוריו'. והן אמרו לי 'אמא נכון, צודקת'...

פורים הקרב ובא מביא עמו שמחה, תהפוכות, ריקודים ממתקים ומגילות. ואם לא הצלחת להתחבר? ואם לא הצלחת להתרגש ולכוון? או פסח שיבוא אחריו ועמו, יציאות ושחרורים, ניפויים ומיונים, הזדמנות לניקיונות נפשיים, חמץ החוצה. ואם לא הצלחת להתחבר, מה תעשי?

"לפעמים, כמו אישה שמתפללת לרחמים כדי ללדת בבריאות תינוק תקין, והיא דואגת ומבינה שרק בורא עולם מייצר נשמות, רק אליו היא צריכה לפנות. מיד אחרי הלידה, נשים רבות מתארות את זה, למרות ההודיה, כמות העיסוק בביטחון ואמונה, יורדים. כי כבר יש. כי עסוקים בדברים אחרים..."

"הסבירו לה' את הגיון הלב שלכם. למה אתם רוצים משהו. ומה יצא לה' מזה. כשאנחנו מסבירים לה' את הגיון הלב שלנו אנחנו נאלצים להסביר אותו גם לעצמנו...."

"להוציא מהתיק שמיכה, או מפה שקנית לך במיוחד, כזו עם ריבועים קלאסים, באדום לבן של פיקניק (מספיק מטר על מטר עשרים, עולה גרוש וחצי). להוציא קופסת דובדבנים, מחברת פשוטה של דפתר עם כריכה חומה מפעם, ולכתוב בה איזה דברים כל כך התפללת עליהם שנים וה' נתן לך..."

"יותר מכל החיות ריתקה אותי הדבורה. זום זום זום עולה הזמר מכוורת הדבורים, מן הבוקר עד הערב שם עמלים ושרים, וכל זה כשלבתי הראשונה, זו מהסיפור האישי, קוראים מאיה, הדבורה מאיה, אז בכלל..."

אמרתי שלום, ומה נשמע, ולאט לאט, עם התקדמות השעות במשמרת שלי, במבט מעוף הציפור, הבחנתי: בבלגן. ביום יום וחוסר הזמן הדופק על כולם, בערימות הכביסה המחכה, באיסופי פריטים שמצאו לעצמם חניה זמנית, נראה לי שאני ברורה.