קטגוריה: סיפורת ושירה

התחלתי להיעלב. המראה שלי עושה רושם עני? למה כולם לא שמים עליי חצי מיליון? אולי אני צריכה להתלבש יותר? או שהסטיגמה על גברת צעירה שנראית אברכית בלבוש, אומר שאין לה כסף?

"רופאת משפחה אמרה לי פעם, ואפשר לקחת את זה לכל מיני כיוונים....לפעמים גם פופקורן זה ארוחת ערב"" | אמא אלישבע, אמא לעשרה ילדים כן ירבו, מתארגנת לחג ומדברת על הארוחות העיקריות ואלו שבין לבין וכמה אנחנו הנשים, צריכות בהחלט להתארגן אליהן, אבל בשפיות

אמרתי לה "תודה", ויצאתי מהחנות. השארתי אותה לבד בחנות היוקרתית עם הריח הקסום. הסתפקתי אם לחזור על עקבותיי ולשאת את המחיר היקר, לא להתקמצן סתם, אבל ליבי לא נתן לי.

למרות שכבר קניתי, התחשק לי ללכת לחנות השנייה. ראיתי שם בייבי גרו חמודים ירוקים. התלבטתי אם אני לא מגזימה. לא היה חבל לי על הכסף כמו שחששתי מהתגובה של אסתי על פרץ הנדיבות. גם לא יכולתי לשקר לה. הבגדים הללו לא היו במבצע.

כשהלב מתפוצץ בדאגה לחיילים שנמצאים בקרב, לחטופים שסובלים בשבי, בחרה אלישבע רז להעניק למשפחתו של בחור חטוף שיר של הגנה ושמירה לבנם

"תראי, יש לנו לאחרונה הרבה חובות. כל מי ששאל אותי איזו מתנה ארצה, ביקשתי ממנו ביגוד לתאומים. בברית הביאו לי בעיקר שמיכות כחולות ומשחקים. החלפתי כמה שמיכות תמורת סט מצעים לעריסה שלהם, אבל אם היו לי יותר בגדי גוף להחלפה, היה נחמד..."

סידרתי את הבגדים בארון ושמחתי שחוה ליבא הציעה לי לכבס אותם לפני הכנסתם למזוודה. כך יכולתי לארגן את הכול ישירות בלי לצבור בלגן. הפכתי את המזוודה הריקה כדי לגלות פתק שנושר ממנה. פתחתי אותו וגיליתי מכתב משלמה. התאריך הורה על יום לפני הטיסה.

איך זה נראה כשבבית בו מתרוצצים עשרה ילדים אי אפשר למצוא עט אחד לכתיבת הודעה חשובה? ואת מי בעיקר צריך להעריך פה? | אמא אלישבע באנקדוטא על תחליפים (או 'הסתפקות במועט' אם נדבר בשפה ברורה)

אלישבע רז, אמא לעשרה ילדים, נכנסת לראשו של אח גדול שהיה צריך לשמור על אחיו בסך הכל למשך ערב אחד מלא באנרגיות (ובועות סבון)

"ואני מרגישה אימא לא טובה. היו לי נקיפות מצפון כששולמית הייתה בלעדיי, וששכחתי אותה לפעמים. הייתי אנוכית ועסוקה בעצמי. ביליתי בזמן שהיא התגעגעה". "לפני הכול, לא נסעת לבילויים. נסעת למטרות עבודה". הוא אמר את זה והרגשתי איך מצב הרוח נעכר באחת.