קטגוריה: חינוך ילדים

נושא כאוב ורגיש שנוגע בכל אחד מאיתנו ההורים, המטפלים ואנשי החינוך: חרם חברתי | כיצד נוכל לסייע לילדינו לבחור בטוב?

יש סערות שלא רואים בעיניים, בבית או אצל הילדים, כי אנחנו עסוקים, עייפים, או פשוט רגילים. אבל דווקא שם יש צורך בהקשבה, גם אם קצרה: 'אני פה. אני רואה. זה חשוב'..."

"הגענו למסקנה העמוקה שאנו לאו דוקא כועסים על מה שילדינו עשו אלא על מה שזה עושה לנו. כשהנפש פוגשת את נקודת הכאב שקשה לה לעמוד בה, היא תעשה הכל כדי להשמר מלהפגע ומלחוש בכאב"...

הילד נופל לשלולית בוצית ומבקש עזרה, כיצד אבא שלו מגיב? איך הוא מראה לו שהוא איתו בסיטואציה? שימו לב למה שקורה בסרטון המתוק הזה, להשראה מדהימה בעבודה מול הילדים

"וזה בדיוק הסיפור שלנו כהורים. יש לנו גדרות: עייפות, קשיים רגשיים של הילדים, מריבות בין אחים ועומסים רבים. אבל תמיד יש דרך לעבור. לא אותה הדרך לכולם, ולא אותה הדרך בכל פעם...."

חשבו על תחום בהם כבר קבעתם דעתכם על הילד/ה ויש בתוככם כבר תסריט ידוע מראש לגבי אי הצלחתו/ה במשימה, ועכשיו נסו ליצור סדק ולבנות אמון: האם בטוח שלא יצליח? אולי כן, יש אפשרות שיפתיע?

"יצחק בוחר להאמין בטוב. הוא מעדיף להניח שעשיו השתפר ומדבר כמו בעל תשובה, מאשר לחשוב שיעקב 'התקלקל' ומרמה אותו עם ידי עשיו. זו לא תמימות. זו בחירה חינוכית עמוקה. לתת אמון ביכולת של ילד לגדול ולצמוח, ולא לרוץ ולחשוד בכישלון הטבעי..."

ברוכים הבאים לאחד הצרכים הקיומיים של ילדינו - שייכות | כמו שכל ילד (ומבוגר) זקוק מיום היוולדו למזון, חמצן ושעות שינה - הוא זקוק להרגיש שייך להוריו. לעיתים ההשתיכות נעשית בדרך נכונה וטבעית אך פעמים רבות נמצא דרכי השתיכות מוטעות | כיצד נזהה כיצד נזהה ואיך נתקן את המצב?

גיל ההתבגרות הוא תקופה לא פשוטה, גם לילד וגם להורה. זהו שלב מעבר טבעי שבו הילד מתחיל לבנות זהות עצמאית ולחפש משמעות, גבולות וערכים משלו. ההורה של גיל ההתבגרות הוא כבר לא 'מפקד', אלא מגדלור מאיר, לא מושך ודוחף אלא מראה כיוון ודרך | מה הנער באמת צריך בתקופה זו?

"כל עוד נציב תנאים לערך ההורי שלנו, הרי שבכך נייצר בילדינו בלא מודע דרישה סמויה למימוש אותם יעדים וכך נמצא את עצמינו נאלצים להתמודד מול טענות..."