תגית: הורים מתמודדים

"ותראה השם, את הטנא שאני מכינה לך. שתלתי, השקיתי, גידלתי, עיצבתי ועישבתי, שמתי מוטות מחזקים, דישנתי, התרגשתי עם הגבעול וההתעבות והצמיחה, עם החנטה וההבשלה. סימנתי את הפירות, ואספתי אותם בשתי כפות ידיי להניח בטנא מפרי בטני ולהביא לך את ביכוריי...."

"כל האימהות והאבות של זלמן לייבים, מבינים שזלמן לייב לא עושה בושות – אלא הוא פשוט מלביש את הג'ינס הזה כי הוא רוצה, מסתפר בצורה הזאת כי כרגע ככה הוא אוהב או מרגיש שצריך..."

"ומלכות? מלכות זה מי ומה שאנחנו. הורים עמלים, משתדלים, מחפשים פתרונות ודרכים, מכופפים ברזלים ומרסקים אבנים באצבעות חשופות. כובשים דרך שלא הכרנו, פיתולים חדים וקצות מדרונות...."

"אני מציינת פה, שעם כל עומסי האחוזים מתחילת המכתב היה לי קצת עייף בנשומל'ה, וזה לא שרציתי שהוא יגמר – אבל כשהוא נגמר היה לי טוב עם זה. אם בעבר הייתי בוכה כשנגמר חג – הפעם נשמתי עמוק והרמתי רגל גבוה כדי לדרוך אותה חזק לתוך שגרה של קיץ בריא..."

זה קצת יותר מטייל באוויר. אבל זה כל כך ריגש אותי וזה גרם לי לחשוב המון המון על הנושא הזה על זה שבעצם יהודי בכל המהות שלו צריך לחפש כל הזמן את ההקשר הזה של ה "הנני"  . ותוך כדי מחשבה פתאום נפל לי האסימון... (מהההה, אסימון זה לא חמץ ... )

בגגלל שהלב שלי נוזל על גדותיו בפרט בערבי חגים (לא אמרתי איזה צד נוזל יותר שמאל או ימין למעלה או למטה קדמי או אחורי...) אני רוצה להכין פה משלוחי מנות אטרקטיביים שהייתי רוצה לשלוח לכל מי שמגיע לו מנות, או מנה אחת אפיים. ובגלל שאנחנו בערב פורים קחו בהומור, תצחקו מכל הלב ותרגישו איך הוא מתרחב

אם אנחנו שמחים אז לא צריך להגיד לנו איך להיות שמחים. הבעיה מתחילה כשיש לנו סיבות ממש אמיתיות שהשמחה קצת נמצאת במעגל החיצוני שלנו ולא קרוב מדי, אבל היות שאמרו לנו שאפשר להרבות בשמחה – זה אומר שלא בהכרח שהתחלנו מנקודת שמחה אבל יש דרך להרבות את השמחה . אני אשמח לכל עצה נוספת בעניין ההשקעה הבטוחה הזו בשמחה - מוזמנות לשתף בתגובות

"יש לזה בכלל מילים? יש דרך לכמת את העבודה הנפרדת והמשותפת שעשינו? את הפודקאסטים שעשינו עם עצמנו בלילות אפלים של מכת חושך עד שראינו כולנו את האורות בקצה המנהרה?!"

האמא נלחצה והטיחה בבן: "מה עשית?? הרי אתה יודע שאני לא מרשה לך להוציא אותה!!! אתה חסר אחריות!!!"😠

מעולם לא חלמתי שאצטרך להתפלל על ילד שיסכים להכיר בקדוש ברוך הוא, על ילדה שלא תכעס על השם, על מכנסיים שלא יהיו קרועות בברכיים, על לבוש צנוע, על דעות פילוסופיות מוזרות, על מילים שחס ושלום אין מקומן איתנו ופתאום נפלטות בבית, שבמקום אוהבי שלום ורודפי שלום אני אצטרך להתפלל על זה שלא יתחצפו ושיכבדו את הגבולות ושלא נריב השבוע